ראש שב"כ פנה שוב לעליון: "מבקש לגלות מי העותרים נגדי"
זיני הגיש בקשה נוספת לבית המשפט העליון למתן החלטה בעתירה נגדו, בדרישה להורות על חשיפת שמות העותרים ולהטיל עליהם סנקציות בגין ביזיון בית המשפט עקב סירובם להיחשף; הבקשה מוגשת בצל המתיחות בשירות על רקע הנחיותיו האחרונות
פרסום ראשון: ראש שב"כ דוד זיני הגיש היום (חמישי) בקשה נוספת לבית המשפט העליון למתן החלטה בעתידה נגדו, בדרישה להורות על חשיפת שמות העותרים וכן להטיל עליהם סנקציות בגין ביזיון בית המשפט עקב סירובם להיחשף.
הבקשה הוגשה בצל המתיחות בשירות, בשל הנחיותיו האחרונות של זיני מאז כניסתו לתפקיד, וכן בעקבות סירובם המתמשך של העותרים לחשוף את זהותם, זאת בניגוד לפסק דין חלוט שניתן בדצמבר 2025.
באותו פסק דין קבע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי "עתירה לבית משפט זה אינה עצומה שניתן לחתום עליה בעילום שם ולהעלות בה טענות חמורות כלפי אחרים, מבלי לשאת בהשלכות הדבר", וכי לא קיים מקור בדין המאפשר לעותרים להסתיר את שמותיהם מאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים המשיב לעתירה.
בספטמבר 2025, אישרה הממשלה את מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ. במקביל, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה דחופה לבית המשפט העליון, בדרישה להוציא צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה על מינוי זיני. בעתירה מבוקש גם צו ביניים שימנע את כניסתו של זיני לתפקיד עד להכרעה.
בהמשך בג"ץ דחה את הבקשה למתן צו ביניים, וקבע כי הדיון בעתירות ייערך לכל המאוחר בסוף חודש נובמבר. בחודש דצמבר בג"ץ דחה סופית את העתירות נגד מינוי זיני, כאשר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית היה בדעת מיעוט לפיה יש להוציא צו על תנאי, אך המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ קבעו בדעת רוב כי יש לדחות את העתירה.
המתיחות בשירות מאז מינויו של זיני לא פוסקת, כאשר השבוע הודיע ראש השירות על שתי החלטות שנויות במחלוקת שעוררו סערה: הסרת לוח זיכרון שהוצב בארגון, ובו הופיעו שמותיהם ותמונותיהם של לוחמי הארגון שנפלו ביום הטבח ב-7 באוקטובר, וביטול אירועי חודש הגאווה ולבטל את תקציבי התא הגאה בשב"כ.