היועמ"שית והנהלת בתיהמ"ש נגד לוין: "פגיעה קשה בתפקוד"

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה והנהלת כבתי המשפט כתבו תגובה חריפה לבג"ץ נגד שר המשפטים, בגין סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים: "משתמש בכוח השלטוני כדי ליצור לעצמו ולרשות המבצעת זכות וטו שאינה מוגבלת בזמן, באופן שסותר את החוק והפסיקה". לוין: "טענות שקריות"

שר המשפטים יריב לוין
שר המשפטים יריב לוין | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי המשפט כתבו הבוקר (חמישי) תגובה חריפה לבג"ץ נגד שר המשפטים יריב לוין, בגין סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים: "לוין משתמש בכוח השלטוני ובשיקול הדעת שנמסר בידו כשר המופקד על מערכת המשפט מטעם הממשלה כדי ליצור לעצמו ולרשות המבצעת זכות וטו שאינה מוגבלת בזמן על בחירת שופטים, באופן שסותר את הוראות החוק ואת הפסיקה, ותוך פגיעה מאסיבית בתפקודה של הרשות השופטת".

יש לציין כי מזה למעלה משנה מסרב השר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ומסרב אף לכתוב ברשומות מועמדים לשיפוט - בטענה כי הוא רוצה הסכמה רחבה של כל חברי הוועדה. לוין חושש שבג"ץ יכפה עליו לכנס את הוועדה, ולכן הוא לא מוכן לכתוב כלל שמות מועמדים ברשומות, ובעקבות זאת הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. בתגובה לבג"ץ מפורטים התקנים החסרים, כאשר לפי הנהלת בתי המשפט עד לסוף 2026 יהיו חסרים 100 שופטים (תקנים של 65 שופטים ועוד 35 תקנים חדשים).

"מהנתונים המפורטים עולה כי המחסור החמור בתקני השיפוט פוגע פגיעה קשה ומתמשכת בתפקודה התקין של הרשות השופטת", נכתב בתגובה לבג"ץ, "השופטים והרשמים המכהנים נושאים בעומסי עבודה כבדים במיוחד, המביאים לשחיקה מתמשכת ולקושי לתת מענה הולם לכלל המשימות השיפוטיות. ואולם, עיקר הפגיעה והנפגע המרכזי אינו הגורם השיפוטי כשלעצמו, אלא הציבור בכללותו. עיכוב בקביעת דיונים, דחיית הליכים, האטה ניכרת במתן החלטות, והצטברות של אלפי תיקים 'הממתינים על המדף'", כל אלה פוגעים פגיעה ישירה וממשית בזכות הבסיסית לקבל מענה משפטי ראוי תוך זמן סביר. המחסור בגורמים שיפוטיים מקשה באופן מעשי על האפשרות לממש את זכות הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן, ופוגע ביכולתה של מערכת המשפט ליתן מענה אפקטיבי לצרכיו של הציבור".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד נכתב בתגובה כי "מתן משקל מוחלט ובלעדי לשיקול של הגעה להסכמה רחבה לתקופה בלתי מוגבלת, ובאופן שמונע קיום דיון והצבעה בוועדה בעניינם של מועמדים, מרוקן באופן מעשי מתוכן את סמכותם של הגורמים הנוספים פרט לשר הקבועים בחוק".

לפיכך, לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "מתן אפשרות לשר המשפטים לעשות שימוש בסמכות כינוס הוועדה על מנת למנוע באופן גורף ומוחלט מלהביא לדיון והצבעה מועמדים לערכאות השונות ולמנוע את הדיון בוועדה, למשך פרק זמן בלתי מוגבל מעניק, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי השופטים ולתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת לשם מינוי שופטים ושמירה על תפקודה התקין".

השר יריב לוין בכנסת
השר יריב לוין בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השר לוין מסר בתגוגבה: "בתקופת כהונתי במשרד המשפטים מונה מספר עצום של כ-200 שופטים, תוך שביוזמתי נוספו תקנים רבים חדשים. זאת, לצד ביצוע מהלכים נוספים לייעול ההליך המשפטי ולהקלה על הציבור. טענותיה של עו״ד בהרב מיארה שקריות. מזה תקופה ארוכה אני פועל על מנת להביא להסכמות שיאפשרו מינוי שופטים, כפי שנעשה בהצלחה מאז תחילת הכהונה. זאת, באופן שלא ייעשו מינויים במחטף, אלא בהסכמות רחבות. במקום להתעלות לגודל השעה, בוחרים חלק מחברי הוועדה לסרב לכל פשרה, ומטילים וטו על מינויים ראויים דוגמת ד״ר בקשי וד״ר ביטון, הן לבית המשפט העליון והן לערכאות אחרות. אמשיך לעמוד על כך שמינויים ייעשו באופן מגוון וללא פסילת מועמדים ראויים בגלל הרקע השונה ממנו הם מגיעים".