דרמה בבג"ץ: בוטל חוק גיוס חרדים

בית המשפט העליון החליט היום (שלישי) לקבל את העתירה נגד חוק הגיוס ולהורות על ביטולו בתוך כשנה. מדובר בתיקון לחוק שחוקקו המפלגות החרדיות בשנת 2015, תיקון שעל פי קביעת בג"ץ "בלתי מידתי ובלתי חוקתי". "כשבוחנים את הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך מתברר כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", נכתב בהחלטת השופטים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"בפסק הדין שניתן היום, קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון", נכתב בהחלטת בית המשפט. "שמונה מבין תשעת השופטים בהרכב קבעו כי הסדר הגיוס החדש נכשל כבר
במבחן המידתיות הראשון, מבחן הקשר הרציונאלי, שעניינו ההתאמה בין ההסדרים בחוק לבין תכליתו".

חוות הדעת המרכזית אותה כתבה הנשיאה נאור, קבעה כי הסדר הגיוס החדש שניסחה הממשלה בשנת 2015 פוגע בשוויון בצורה עמוקה באופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם. "ההסדר לוקה בחלק ניכר מהפגמים האינהרנטיים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם, שהובילו לקביעה כי הוא אינו חוקתי", נכתב.

הנשיאה ציינה כי בשש השנים הראשונות להפעלתו - תקופת ההסתגלות הראשונה - הסדר הגיוס החדש הוא וולונטרי לחלוטין ונעדר סנקציות. "דהיינו, בתקופה זו כל תלמיד ישיבה למעשה יכול לעשות כרצונו", כתבה. "בנוסף בשלוש השנים שלאחר מכן - תקופת ההסתגלות השנייה - יישומו של החוק הוכפף במידה רבה לשיקול דעתו של שר הביטחון".

השופט אליקים רובינשטיין תקף בחריפות את החוק ואמר כי המילה היחידה לתאר את הנושא היא "ייאוש". "השירות הצבאי בצה"ל שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו ברירת מחדל, כתב רובינשטיין. "כל עוד יישאר ברירת מחדל דחויה כך בעולם החרדי, תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, ותחושת אי השויון הקשה תימשך. אכן, לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובוודאי כהמשכיות קיומנו כעם, יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה - אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם?".

"חוק הגיוס אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון"

לאחר ביטול "חוק טל" והחלפת הממשלה, העבירה הממשלה את חוק הגיוס של מפלגת "יש עתיד" בשנת 2014. התנועה לאיכות השלטון הגישה מספר פעמים עתירות בנושא, עתירות שנדחו על ידי בג"ץ מנימוקים שונים. לפני כשנתיים הגישו הצדדים עתירה נוספת, ולאחר החלפת הממשלה ותיקון חוק הגיוס על ידי המפלגות החרדיות ב-2015, הצטרפה לעתירה גם מפלגת יש עתיד.

העתירות טענו כי חוקי הגיוס "אינם עולים בקנה אחד עם עיקרון השוויון", ועם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנושא הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות. בין השאר טענו העותרים כי יש לאפשר גם למי שאינו נמנה על האוכלוסייה הדתית שירות מקוצר ולדרוש מהממשלה ליישם את חוק שירות הביטחון בנוסחו המקורי, "ללא הבחנה באמונה דתית ודפוס חיים". כך למשל בעתירה שהוגשה ב-2013 טענו כי "הפטור הגורף לעשרות אלפי תלמידי הישיבות יעמיק את חוסר השוויון באופן שאינו מידתי ואינו חוקתי".

כמו כן מוחים העותרים וטוענים כי החוק הנוכחי לא מעניק מענה אמיתי ונותן שיקול דעת לשר הביטחון בנושא הסנקציות על סרבני הגיוס, במקום החלטה על סנקציות קבועות. "החוק מהווה הפגיעה הקשה, בלתי חוקתית, בלתי שוויונית ובלתי מידתית, של החוק בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם, וכן בשל היותו קובע הסדרים שונים לציבורים שונים ומקים בכך הפליה אסורה בין אדם לאדם ובין דם לדם", כתבו העותרים.

"לא ניתן להצדיק תועלת ציבורית האמורה לקדם שוויון (בנטל), על ידי רמיסת ערך השוויון ופגיעה בשאר האזרחים אשר אינם נהנים מהתיקון לחוק, אלא יתרה מכך הם נושאים על כתפיהם את כל אותן זכויות היתר אשר ניתנות למיעוט באוכלוסייה, תוך שהם משרתים שירות ארוך יותר ורווי סיכונים", נכתב בעתירה. כמו כן מוחים העותרים נגד "תקופת ההסתגלות" שנקבעה לחוק, וטענו כי "זמניות זו הינה אחד מכשליו המהדהדים של החוק עוד בטרם נכנס לתקופת הקבע".