בג"ץ: בית עסק לא צריך תעודת כשרות בשביל להיות כשר

שופטי בג"צ קבעו הערב (שלישי) בהרכב מורחב כי עסקים יוכלו להציג עצמם ככשרים גם אם אינם מחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית - כל עוד ישמרו על "אמות מידה דתיות" של אוכל כשר ויצהירו בפני לקוחותיהם שאין בידם תעודת כשרות. משמעות הפסיקה בפועל היא הותרת המונופול של הרבנות על המילה "כשר", אבל קובעת במקביל שבתי עסק יוכלו להציג עצמם כמפוקחים או בהשגחה. כלומר הוא שומר את המונופול על המילה אבל סודק אותו בשטח.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מלבד הנשיאה נאור תמכו בדעת הרוב השופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר ואורי שהם. בדעת המיעוט היו סגן נשיאת בית המשפט אליקים רובינשטיין ונעם סולברג. עם זאת, למרות השינוי בפסיקה הבהירו השופטים שקיים איסור על עסקים שבידם תעודת הכשר וכאלו שאין בידם תעודה אך מוצגים בכתב ככשרים למכור מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה, וזאת במסגרת איסור הונאה בבית אוכל. עוד הובהר כי עבירה על סעיפים אלה הינה עבירה מנהלית שדינה קנס.

הרבנות: יום שחור עבור צרכני הכשרות

הרבנות הראשית תקפה בחריפות את הפסיקה. "בית המשפט קבע כי בית העסק לא יוכל לכתוב את המילה כשר וכן כל מצג כשרותי אחר, אך יוכל לכתוב את הסטנדרטים ההלכתיים שעל פיהם הוא פועל", נמסר. "באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים. זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל.

"מתן אפשרות לבעל עסק להציג עצמו ככשר בשעה שלמעשה אינו קיבל את כשרות הרבנות הראשית, היא מכשול גדול", אמר הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית דוד לאו. "הרבנות הראשית תמשיך לעמוד על המשמר וכגוף האמון על נושאי הכשרות תמשיך לתת את השירות האיכותי והכשר ביותר עבור עם ישראל".

ובמקביל בירך המרכז הרפורמי לדת ומדינה על הפסיקה. "בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי מותר לבתי עסק להציג את כללי הכשרות עליהם שומרים ולהיות מושגחים על ידי ארגון אחר שאינו הרבנות הראשית", אמרה עו"ד ריקי שפירא שייצגה את המרכז בעתירה. "זהו צעד חשוב בקידום חופש הדת בישראל והכרה באוטונומיה של כל אזרח ואזרחית להחליט מה כשר על פי צו מצפונם הדתי. פסק הדין מעגן את חופש העיסוק של בתי האוכל הישראל ולא מאפשר לרבנות הראשית לכפות עליהם השגחה שהם אינם מעוניינים בה".