העליון דן בפרשת מחדל העוברים - טרם התקבלה הכרעה
בית המשפט העליון דן בהרכב של חמישה שופטים בערעור שהגישו ההורים הגנטיים של התינוקת סופיה, שעומדת בלב פרשת מחדל העוברים. מטעם ההורים הגנטיים נמסר: "התקיים דיון רציני ומעמיק מאוד ובו נבחנו לעומק ההיבטים המורכבים בסוגיה"
בית המשפט העליון דן הבוקר (חמישי) לדיון בהרכב מורחב של חמישה שופטים בערעור שהגישו הוריה הגנטיים של התינוקת סופיה, שנמצאת בלב פרשת החלפת העוברים, זאת לאחר שהמחוזי קיבל את ערעור ההורים שגידלו את סופיה וקבע כי היא תישאר בחזקתם. עם סיומו של הדיון, טרם התקבלה הכרעה סופית.
מטעם עורכי דינם של ההורים הגנטיים, עו"ד שמואל מורן ונועה גלרמן-ליאל נמסר: "התקיים דיון רציני ומעמיק מאוד ובו נבחנו לעומק ההיבטים המורכבים בסוגיה, והקשיים העולים מההכרעה בביהמ"ש המחוזי. אנו סמוכים ובטוחים כי קיימת הבנה שלא ראוי להשאיר את המצב על כנו ללא המשך בחינה והתייחסות מעמיקה להשלכות הרוחב הדרמטיות שעלו. אנו ממשיכים להאמין כי המסר החשוב שחייב לצאת מההכרעה הסופית הוא שמדינה לוקחת אחריות ומתקנת טעויות ומחדלים ולא מנציחה אותן. אנו מקווים ומאמינים כי בית המשפט ימצא את הפתרון המיטיב ביותר מתוך ראייה ארוכת טווח של טובתה של סופיה, עתידה וזהותה בהמשך חייה".
לפני הדיון מסרו כי הם "מברכים על החלטת בית המשפט העליון לקבוע דיון מהיר ובהרכב מורחב, מה שמעיד על חשיבות ורגישות הסוגיה. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט ייתן את מלוא המשקל לטענות קריטיות שהוצגו, וישקול בכובד ראש את כל ההיבטים הנוגעים לעתידה של סופיה, לזהותה ולמקורותיה. אנו מאמינים ומקווים כי ההכרעה תבטיח לסופיה את העתיד המיטבי והבטוח ביותר, תוך ראייה עמוקה של כלל ההיבטים הייחודיים של המקרה".
עורכי דינם של ההורים המגדלים אמרו: "קיבלנו את נימוקי בקשת רשות ערעור שהגישו הזוג הגנטי. משרדנו הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בין היתר בשל כשל בהמצאת הבקשה על-ידי הגנטים לכלל המשיבים הנדרשים לתת תשובה. מאמינים שהדיון בבית המשפט העליון לכשיתקיים יסוב סביב השיקולים רחבי הטווח והנימוקים הרגישים של בית המשפט המחוזי שקבע פה אחד; טובת הילדה להישאר עם הוריה המגדלים ואמה שילדה אותה. לא ניתן לאנוס רחם של אישה ולהפוך אותה לפונדקאית בעל כורחה".
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הוריה המולידים של התינוקת סופיה, שעמדה במרכז פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא בראשון לציון, וקבע כי הם האפוטרופוסים שלה, זאת לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע לפני כארבעה חודשים כי היא תועבר להורים הגנטיים.
לצד הקביעה כי האם היולדת ובן זוגה ישמשו כהוריה של סופיה, וכי הם בעלי האחריות ההורית כלפיה, הכיר בית המשפט בחשיבות שמירת הקשר שלה עם ההורים הגנטיים, "ומתוך מודעות לסבל הרב שנגרם לשני זוגות ההורים כתוצאה מן הטעות הטרגית שהתרחשה בתהליך ההפרייה".
עוד קבע בית המשפט כי "אף שבמקרה זה ניתן למצוא זיקות הוריות לכל אחד מהזוגות, הרי שיש להעדיף את זכותם ההורית של האם היולדת ובן זוגה מכמה וכמה טעמים, שעיקרם בטובת הקטינה - בפן האימהות, יש להעדיף את האם היולדת על האם הגנטית, מאחר שעסקינן באם שהרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת על דבר הטעות שארעה ועל העדר התאמה גנטית בינה ובין הביצית המופרית שהוחדרה לרחמה, היא סיכנה חייה עבור הקטינה עת ניאותה לבצע ניתוח תוך רחמי להצלתה על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו כבר בשלב זה, היא ילדה את הקטינה, ויחד עם בן זוגה גידלה אותה במסירות רבה תוך שהם מקדישים את עתותיהם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית".
עוד נכתב בהחלטה: "הובהר כי נוכח טכניקות הפריון המלאכותי, התפתחותן והחשש לטעויות אנוש העומדות בצדן - יש להעדיף את "עקרון הוודאות" לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד, דבר שיקנה ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות העלולות להתרחש בהליכי פריון מלאכותי ולא תידרש המתנה וחיפוש אחר קשר גנטי עם גילוי הטעות, הבדיקה הגנטית תידרש אך ורק על מנת שידע הילד את סיפור חייו המלא ולא לצורך בירור זהות הוריו המגדלים. לגישה הרואה באם היולדת את אמו של ילוד יש אסמכתאות בחוק הישראלי ובכלל זה בחוק הפונדקאות, חוק תרומת ביציות וחוק מרשם האוכלוסין וכן בפסיקת פוסקי ההלכה והדין העברי. יתר על כן, אף בפן האתי ראוי לאמץ קביעה זו שעיקרה - כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת כך אין לעקור הילוד מידיה - דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת - דין אחד הוא".
בפן האבהות, נקבע כי "יש להעדיף את זכותו ההורית של בן זוגה של האם היולדת מכוח זיקתו לאם הנושאת ומעת שנימצא כי טובת הקטינה שלא יקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים. נמצא כי טובת הקטינה בהינתן גילה ומצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר היא להישאר עם הוריה המגדלים וזאת בהתייחס, בין השאר, על היקשרותה הבטוחה אליהם, והנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם לה מניתוק אותה היקשרות, בהתבסס בין השאר על תאוריות היקשרות מוכחות מדעית".
"בצד האמור, נוכח המלצת כלל הגורמים המקצועיים, נקבע כי יש חשיבות רבה לכך שהקטינה תלמד ותכיר את סיפור חייה והרקע ממנו באה באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על פי מתווה שיקבע על ידי רשויות הרווחה ואשר יכלול שימור קשר רציף בינה לבין הוריה הגנטיים לצד האחריות ההורית אשר תינתן רק להוריה המגדלים".
הפרשה החלה בספטמבר 2022, כשאישה בהיריון, שעברה הליך הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון, עברה בדיקה גנטית בשל מום לב שהתגלה בעובר שהחוזר לרחמה במסגרת ההליך. מהבדיקה עלה כי העובר לא קשור גנטית אליה ולבן זוגה. משרד הבריאות החליט להקים ועדת בדיקה שמטרתה לאתר את הוריו הביולוגיים של העובר. לאחר מכן התגלה כי האישה שאותרה ע"י הוועדה - אינה בעלת קשר גנטי לתינוקת.
כחודש אחרי פרסום הפרשה ובזמן שבבית החולים חיפשו אחרי ההורים הגנטיים - התינוקת סופיה נולדה ב-26 באוקטובר 2022. היולדת ובן זוגה נרשמו במשרד הפנים כהוריה של הילדה, שביקשו להמשיך ולגדל אותה - למרות מאמצי בית החולים לאתר את הוריה הגנטיים. התינוקת עברה ניתוחים בשל מום הלב שבו היא לוקה, והיא גדלה עם בני הזוג שילדו אותה.
המחדל הביא למאבק משפטי ראשון מסוגו בישראל. בחודש ינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי בלוד על ביצוע בדיקות DNA ל-5 זוגות ואם יחידנית שטענו לקשר גנטי עם התינוקת. כחודשיים לאחר מכן החליט בית המשפט העליון שלא לקיים יותר בדיקות לזוגות אחרים. באוגוסט 2023 החליט בית המשפט המחוזי בלוד לאפשר בדיקת גנטית לזוג נוסף, בעקבות ממצאי ועדת הבדיקה של משרד הבריאות. עתירת הוריה של התינוקת לבג"ץ נדחתה - והבדיקה בוצעה. בחודש מרץ הותר לפרסום כי בני הזוג שנבדקו בחודש ספטמבר - הם הוריה הגנטיים של סופיה.
