בג"ץ דן בעילת הסבירות: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות"

דיון היסטורי בבג"ץ: במשך יותר מ-13 שעות דנו היום (שלישי) 15 שופטי בית המשפט העליון בפעם הראשונה בהרכב מלא בתיקון חוק יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות. העותרים הציגו בפני השופטים את טענותיהם, ואז הגיע חלקם של העונים - ובראשם הפרקליט הפרטי של הממשלה.

קצת אחרי השעה 09:00 התכנסו 15 שופטי העליון לדיון הדרמטי, וכבר בלילה תוגברה האבטחה סביב בתי השופטים, בעקבות מידע מודיעיני על כוונה של פעילי ימין לשבש את דרכם של השופטים לבית המשפט. גם הבדיקות שנעשות הבוקר בכניסה לבית המשפט הן קפדניות, מחשש להפרעות בדיון. בעקבות ההפגנות מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין, תוגברה האבטחה גם סביבו.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ביקשה בתחילת הדיון מעו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, להבהיר מדוע החוק הובא כיזומה של ועדת החוקה, במסגרת הפעלה של סעיף 80: "ההבחנה שנעשתה שם היא בנושאים של הייעוץ המשפטי לממשלה, לא ראוי שיובא דרך סעיף 80 כהצעה של יו"ר הועדה? מתוך בדיקה של 26 חוקים שיזמה ועדת החוקה מאז קום המדינה, זה לא בדיוק עונה על המבחן הזה".

השופטת דפנה ברק ארז אמרה: "השאלה היא האם הרשות המכוננת כאן לא פלשה לתחומה של הכנסת כרשות מחוקקת, שכן אם לכנסת יש עמדה בנוגע לעילת הסבירות, הרי היא צריכה לתת לה ביטוי בכובע החקיקתי, להבדיל מהכובע של רשות מכוננת, משום שהסדרת פרטים של עילות ביקורת של המשפט המינהלי אין מקומם בחוק, ואני לא יכולה לחשוב על חוקה בעולם עושה את זה".

הנשיאה חיות הוסיפה: "ממה שאדוני אומר עולה שבוודאי הוא סבור שהחובה לנהוג בסבירות חלה גם על הממשלה ועל שריה. מצד אחד. מצד שני, מי מפקח על כך שהם אכן פועלים בסבירות, כפי שאמרה היועמ"שית - מסכימים שיש דין, אבל אין דיין".

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן החל לטעון ואמר כי הכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד. השופטת ענת ברון שאלה אותו: "אם הכנסת היתה מחוקקת חוק שאין זכות בחירה לערבים או שיש בחירות כל עשר שנים מה היית אומר?". רוטמן אמר לשופטים: "אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור, אם תעשו זאת היציאה מהמשבר החוקתי שישראל מצויה בו שנים רבות רק תסתבך". הנשיאה חיות אמרה לרוטמן: "אנחנו לא עוסקים בכבודינו ולא במעמדנו. אנחנו עוסקים בטובת הציבור ובאילו צעדים נוכל לתת לציבור כשנפגעות זכויותיו. חבל שאדוני מדבר במונחים של כבוד".

השופט יצחק עמית אמר: "אני לא חושש מתרחישי אימים. אני לא חושש שיהיה חוק שישלול מג'ינגים. דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות אלא מתה בכמה צעדים קטנים. כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. אני רואה שיש כמה צעדים בקנה".

במהלך דבריו של עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה, ח"כ טלי גוטליב התפרצה וצעקה: "הכנסת לא פוגעת בדמוקרטיה, הכנסת מקדשת את הדמוקרטיה ושומרת עליה מכל משמר". הנשיאה חיות אמרה: "גברת גוטליב, היות והיא גם עורכת דין, יודעת שבבית המשפט לא מתפרצים ולא קוראים קריאות".

בהמשך הדיון דיבר ראש מחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, בשליחותה של היועצת המשפטית לממשלה. הלמן טען כי ביטול עילת הסבירות מהווה "חור שחור" משפטי, שעלול לשאוב אליו עוד ועוד דברים, ולעוות את החוקים הנהוגים. הלמן אמר כי "אנחנו במצב שבו ממשלת ישראל יכולה להפוך את השיטה וישראל לא תהיה דמוקרטית – וזה מצב משפטי בלתי אפשרי".

השופטים אתגרו את עו"ד הלמן והקשו עליו. השופט סולברג שאל: "אם נפסוק על פי מגילת העצמאות, הפסיקה שלנו תהיה נצחית, גם אם תהיה שגויה לא כך?". נשיאת ביהמ"ש חיות: "לא נבטל חוק יסוד כל שני וחמישי". הלמן המשיך והזהיר: "החוקים האלה, בגלל שהם לא הפיכים, אי אפשר להתעלם ממה שקרה בעולם ב-10 השנים האחרונות, אנחנו יודעים שזה תהליך שקורה".

השופט נעם סולברג המשיך והקשה על טיעוני הפרקליטות ואמר: "חשד קטנטן עולה בתוך ליבי, שלא באמת אתם חושבים שהדמוקרטיה תיפול בעקבות התיקון הזה בנושא הסבירות". יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא נשא דברים אחריו ואמר: "כל השאלות שנשאלות לגבי דוקטרינת הסבירות הן לא רלוונטיות, הפגיעה העצומה היא בעצם הפגיעה בעצמאות בית המשפט, והפרדת רשויות".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2309120855' autoplay='0' credit='' desc='יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הבוקר בבית המשפט' poster='' kid='1_mtml0fbm' duration='17']

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2309120858' autoplay='0' credit='' desc='ח"כ טלי גוטליב: "כל הקרקס הזה - משחק כוחות"' poster='' kid='1_adl07g4j' duration='12']

בשעות הערב נמסר ממפלגת הליכוד: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".

מפלגת יש עתיד השיבה לליכוד: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. לא הממשלה. ריבונותו של העם מוגנת בזכות הפרדת הרשויות, האיזונים והבלמים, והגנתו של בית המשפט מפני עריצותו של השלטון. לכנסת אין סמכות בלתי מוגבלת. הודעת הליכוד מדאיגה ומסוכנת, מפני שהיא מוכיחה פעם נוספת שמפלגת השלטון הישראלית איבדה את מחוייבותה לערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל".

בינתיים, נשיא המדינה יצחק הרצוג ממשיך בניסיונות שלו להגיע לפשרה מול האופוזיציה - כשהכוונה היא למחנה הממלכתי, שהיא הצלע היחידה שדנה עם הקואליציה, גם אם לא באופן ישיר. העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא פרסם מתווה חד צדדי מעידה על כך שיש סיכוי שהוא מאמין שניתן להגיע להסכם עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. המשא ומתן יימשך גם לאחר הדיון - מתוך ניסיון להגיע בהמשך השבוע או בשבועות הבאים להסכמה.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב הבוקר בעמוד הפייסבוק שלו: "כל הויכוח על השאלה 'האם מותר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד' לא תקף במקרה הזה. זה לא חוק יסוד. זה אפילו לא דומה לחוק יסוד. 11 שנה אני חבר כנסת. הייתי ראש ממשלה ושר, אני אפילו בנו של שר משפטים לשעבר. אני יודע איך נראה חוק יסוד, אני יודע איך מחוקקים אותו. 'התיקון לחוק יסוד השפיטה' שעולה היום לדיון בבג"ץ הוא לא חוק יסוד. הוא מסמך חסר אחריות שמישהו כתב עליו "'חוק יסוד' ומאז הם דורשים שיתייחסו אליו כמו אל כתבי הקודש".

עוד כתב לפיד: "בג"ץ ידון הבוקר בחוק שהוא הצעה פרטית עקומה ובריונית של שמחה רוטמן, שלא עברה בכלל בממשלה, שנוהלה בהליך אלים, חפוז, רשלני, צעקני, נטול בלמים, שבינו לבין חקיקה של חוקי יסוד אין שום קשר. על החקיקה הזו לא שווה ללכת למריבה לאומית. מי שרוצה שיתייחסו לחוקי יסוד בחרדת קודש, שיתחיל בלחוקק אותם כמו שצריך. בג"ץ לא צריך להכנס למהות החוק. הוא צריך רק להגיד לממשלה: 'את רוצה שלא נדון בחוקי יסוד? אז תחוקקי אותם כמו שצריך'. יש לחוקי יסוד פרוצדורה. יש איזה מינימום של כבוד שמגיע לתהליך. המינימום הזה לא התקיים. אפילו לא קרוב".

"אם זה היה חוק יסוד אמיתי, הייתי בבעיה", סיכם לפיד, "היה לי קשה הרבה יותר עם השאלה 'האם אתה חושב שבג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד?'. הייתי צריך לענות תשובה ארוכה, מורכבת, הנוגעת ליסודות השיטה הישראלית, למתח המובנה בין הרשויות, לשאלה מהי בדיוק 'מדינה יהודית דמוקרטית'. החוק הזה חוסך לי את הבעיה. הוא לא קשור לויכוח. הוא לא באמת חוק יסוד".

שר המשפטים יריב לוין מסר הבוקר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם. בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם".

עוד כתב לוין: "הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט. עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט".

התרחישים המרכזיים:

• בג"ץ, ברקע האיומים והחשש לעימותים, או בשל הנוהג שלא להתערב בחוקי יסוד, ידחה את העתירות - אך ימתח ביקורת על ההליך והתוצאה. השופטים ירמזו שקיימות עילות נוספות לפסילות. בעקבות זאת, המחאה תיפסק.

• האפשרות ההפוכה היא שבשל העובדה שמדובר במורשת של נשיאת העליון הפורשת אסתר חיות - היא תקבל את העתירות ותפסול את החוק. המשמעות: הצבת קו אדום והתקדמות לעבר קרב הרשויות. בתרחיש כזה, הכדור יעבור לנתניהו, שייאלץ להחליט אם הוא מציית לפסיקה, משמר את הדמוקרטיה - או צועד לעבר התהום של משבר חוקתי ויוידע שאינו מקבל את ההכרעה. אז עשויים תומכי הימין עשויים לצאת לרחובות בהמוניהם - וההתנגשות תהפוך לממשית יותר.

• בתרחיש אחר, בג"ץ עשוי לפסול חלק מהתיקון. כלומר, הוא יאפשר את ביטול עילת הסבירות, אך הדבר לא יחול על מינויי כלל השרים. ייתכן גם נוסח אחר שיגרום לבלבול ויעלה שאלות כגון מי ניצח, והאם ישראל נמצאת במשבר חוקתי.

• כמו כן, קיימת אפשרות שבג"ץ יכריע כי הוא מקבל את התיקון לחוק - אך הוא יחול מהכנסת הבאה. גם במקרה כזה צפויה להתעורר תתעורר מחאה קואליציונית, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. האפשרות הרביעית היא שבג"ץ לא יקבל החלטה, וימתין להסכמות או נסיגה חד-צדדית.

ברקע הדיווחים על המגעים לפשרה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר אתמול כי הוא "בעד הידברות, אבל נגד כניעה". לדבריו, "התקפלות בבית הנשיא פירושה השפלת יותר מחצי מהעם. התקפלות בבית הנשיא פירושה פגיעה בערכי הימין. עוצמה יהודית לא תיתן את היד להתקפלות הזאת". בן גביר הוסיף: "הרפורמה חשובה למדינת ישראל. היא תאזן בין שלושת הרשויות - הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אני קורא לחבריי, ראשי הקואליציה - השמיעו את קולכם. בואו נצא נגד ההתקפלות והכניעה". מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה על דברי בן גביר: "ראש הממשלה פועל כדי למצות כל אפשרות כדי להגיע להסכמה לאומית שתביא לאיזון בין שלוש הרשויות. אם תושג הסכמה כזאת, אף אחד לא ימנע את מימושה".

זמן קצר לאחר מכן פרסם יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', הצהרה שבה אמר כי שוחח עם נתניהו וכי הוא אמר לו: "אנחנו מוכנים להידברות והסכמות כולל ויתורים כדי להביא לאחדות בעם, כדי לשמור על צה"ל מאוחד וחזק ועל החברה הישראלית שלמה. עם זאת, אנחנו מתנגדים בתוקף לתכתיבים ולקבלת אולטימטומים ממי שהפסידו בבחירות, לא זכו באמון העם ומנסים בעזרת איומי סרבנות ופגיעה בביטחון המדינה להכתיב לנו בכוח את עמדתם. לא נסכים בשום מצב לוותר על הגיוון בבחירת השופטים, כדי שייצגו את כלל הציבורים במדינת ישראל, ולא נסכים למצב שבו האופוזיציה שהפסידה בבחירות יכולה לרמוס ולדרוס את הימין בוועדה לבחירת שופטים".