"זכות למחות": משפחתה של היימנוט קסאו עתרה נגד עיריית ירושלים
כשנתיים וחצי לאחר היעלמות הילדה בצפת, משפחתה ביקשה מהעירייה להקים מאהל מחאה בבירה - וסורבה פעם אחר פעם. בני המשפחה עתרו לבית המשפט יחד עם האגודה לזכויות האזרח בדרישה למחות ליד משרד רה"מ. יועמ"ש העירייה: "המאהלים עלולים לגרום קשיי תברואה ולהפריע לשימוש במרחב הציבורי"
לאחר סירובים חוזרים ונשנים מצד העירייה: משפחתה של הילדה היימנוט קסאו מצפת, שנעלמה לפני כשנתיים וחצי, עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להקים מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה, כך נמסר היום (שישי) מהאגודה לזכויות האזרח. העתירה, שהוגשה אתמול יחד עם האגודה, מגיעה לאחר שורה של פניות שנדחו על-ידי עיריית ירושלים, ובפרט לאחר הסירוב להקמת המאהל בסמוך לקריית הממשלה. היועץ המשפטי של הממשלה דחה את הבקשה יום לאחר שהוגשה, בטענה כי "מאהלים המוצבים לתקופות ממושכות עלולים ליצור קשיי תברואה, בטיחות ונגישות ולהפריע לשימוש במרחב הציבורי".
בחודשים האחרונים ניסתה המשפחה שוב ושוב לקבל אישור להקמת מאהל מחאה בבירה. תחילה ביקשה להקים מאהל מול בית המשפט העליון, בסמוך למאהל מחאה קיים, אך העירייה סירבה. לאחר מכן ניסתה המשפחה להקים מאהל מול הכנסת, ובהמשך ביקשה להקים מאהל ברחוב עזה פינת בלפור, מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במקום שבו התקיימו לאורך השנים מאהלי מחאה רבים. גם ניסיונות אלה לא הביאו לאישור המאהל.
בעתירה נטען כי העירייה "לא ערכה את האיזון הנדרש בין האינטרסים שעליהם היא מופקדת לבין הפגיעה בזכותם של ההורים למחות ולהשמיע את זעקתם מול מקבלי ההחלטות". עוד נטען כי החלטת העירייה "אינה מצביעה על מפגע או סכנה קונקרטיים שהמאהל צפוי ליצור, אלא נשענת על שיקולים כלליים ועל מדיניות עירונית גורפת".
עוד נטען כי חופש המחאה הוא זכות חוקתית, וכי אזורים הנמצאים בסמיכות למוקדי השלטון מהווים מקומות מרכזיים למימושה. עוד נטען כי "העובדה שמחאה עשויה להפריע במידה מסוימת לשגרת החיים אינה מספיקה כשלעצמה כדי למנוע אותה".
עו"ד עודד פלר ועו"ד עדן גלעד מהאגודה לזכויות האזרח מסרו: "כל מה שהוריה של היימנוט מבקשים הוא למחות מול מקבלי ההחלטות ולדרוש שלא יחדלו מהמאמצים למצוא את בתם. כדי להגביל את חופש המחאה נדרשת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או באינטרסים מוגנים אחרים - ואין זה המקרה. על כן, העירייה חייבת לאשר את הבקשה לגופה ולאפשר למשפחה להשמיע את זעקתה דווקא במקום בו היא בחרה לעשות זאת".
בחודש שעבר נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר אצל משפחתה של היימנוט, ואמר כי "שב"כ מעורבים בחיפושים" - לבקשת המשפחה והמשטרה. בשב"כ אישרו את הדברים: "בהמשך לפניית גורמי המשטרה, ולאחר התייעצות ואישור כלל הגורמים הרלוונטים, שב"כ מסייע בביצוע פעולות שתומכות את חקירת היעדרותה של היימנוט קסאו. מטבע הדברים, ומאחר שמדובר בחקירה פעילה, שמובלת על-ידי גורמי המשטרה, לא ניתן לפרט דבר ביחס לטיב הפעולות או ביחס להיקף הסיוע".
לפני כשלושה חודשים פורסם בחדשות 13 כי במשטרה בודקים אפשרות של איסוף ראיות בצפון אתיופיה בעקבות פרשת ההיעלמות של היימנוט. חוקרי המשטרה ביקשו כבר לפני כשנה לבצע חיקור דין בעקבות ממצאים שקושרים את הפרשה למדינה האפריקנית.
היימנוט קסאו נעלמה ב־25 בפברואר 2024, כשהייתה בת תשע, ממרכז הקליטה בצפת שבו התגוררה עם משפחתה. לאחר היעלמותה נערכו חיפושים נרחבים והחקירה הועברה ללהב 433, אך מאז חלפו כשנתיים וחצי והיא טרם נמצאה. הוריה, טספיה ובנצ'י קסאו, מנהלים מאז מאבק ציבורי למציאתה.