פרשת הצוללות: בוטל הסכם עד המדינה עם מיקי גנור

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (שלישי) לפרקליטיו של מיקי גנור על ביטול הסכם עד המדינה עימו בפרשת הצוללות. במכתב שנשלח לעורכי דינו נכתב כי עד המדינה הפר את ההסכם שנחתם עמו, בשל מסירת גרסאות השונות באופן מהותי מגרסאות קודמות שמסר בסמוך ולאחר חתימת ההסכם, וכן בשל הפגיעה במהימנותו הנגזרת ממסירת גרסה חדשה זו. בנוסף, מאז שחרורו למעצר בית, החליט גנור להפסיק לשתף פעולה והחל לשמור על זכות השתיקה – פעולה המהווה הפרה של התחייבויותיו לפי ההסכם.

משמעות ביטול הסכם עד המדינה היא כי הפרקליטות תוכל לעשות שימוש בכל ראיה או עדות שנאספה לפני חתימת ההסכם, לאחריו או כתוצאה ממנו. בכלל זה, תוכל הפרקליטות להשתמש גם בהודעותיו של גנור עצמו נגדו ונגד אחרים.

כזכור, בחודש מארס גנור ביקש לחזור בו מהסכם עד המדינה ונעצר על ידי המשטרה בחשד לשיבוש הליכי משפט. גורמים בסביבתו של איש העסקים מסרו כי מצבו הנפשי קשה, וכי הוא מעוניין לפוצץ את העסקה. לחדשות 13 נודע כי גנור נפגש ביום שני עם פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי והודיע לה על כוונתו לסגת מעסקת עד המדינה.

גנור נחקר ביחידת להב 433, ועל פי המשטרה, ביקש לשנות את הגרסה שמסר בפרשה. במהלך החקירה, איש העסקים שינה את עדותו ואמר כי הכספים שקיבל הם תשלום עבור ייעוץ ולא שוחד. "תיק הצוללות חלש, איתי או בלעדיי", אמר גנור לשוטרים בחקירתו. "זה לא תיק שוחד, זה תיק של הפרת אמונים. הבאתי לכם דברים ואתם הראיתם לי את המטרות - לא אני לכם. אתם סימנתם מטרות".

בין היתר, אמר גנור כי "אני לא יכול לחיות עם האמירה ששיחדתי, לא כלפיי ולא כלפי אחרים. זה עניין של הפרקליטות, שהם יפרשנו את הדברים. קשה לי לחיות עם המונח שוחד. קשה לי להוציא את המילה הזו מהפה. אני לא מבקש שום דבר. זו העמדה שלי - שלא קשורה לשום דבר אחר".

בעקבות ההתפתחות, גורם משפטי אמר לחדשות 13 כי "לא נבטל את כתב האישום המתגבש. יש די ראיות חיצוניות להגיש כתבי אישום נגד המעורבים". גורם אחר הוסיף כי "התיק חזק גם בלי גנור". יש לציין כי במסגרת ההסכם עמו, קיים סעיף לפיו ניתן להשתמש בגרסתו, גם אם הוא חוזר בו מדבריו. על פי גורמי משפט, כל עדות שמסר גנור נתמכת בראיות חיצוניות, כך שהפרקליטות מרגישה שהיא יכולה ללכת עם התיק לכתבי אישום למרות פניית הפרסה של גנור.

החלטתו של גנור לחזור בו מעדותו בתיק 3000, עליה הודיע למשטרה בחודש מארס, עשויה לעזור למספר מעורבים בפרשה, ביניהם עורך הדין דוד שמרון, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, ובמידה מסוימת גם שי (שייקה) ברוש. הצעד של גנור עשוי לעזור לשלושה מאחר וכשהם קיבלו את הכסף הם היו אזרחים, כך שיוכלו לטעון שהכסף שימש כשכר טרחה משפטי או דמי ייעוץ, ולא תיווך לשוחד.

המעורבים, שההחלטה של עד המדינה לחזור בו עלולה לפגוע בהם, הם אלה שהיו במעמד נבחר ציבור בזמן שקיבלו את הכסף או הבטחה לכסף. ביניהם, אבריאל בר יוסף, ששימש כמשנה לראש המטה לביטחון לאומי, דוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, ואף אליעזר (מודי) זנדברג שהיה יו"ר קרן היסוד.