השופטים הטיחו בתובעת בתיק נתניהו: "את מבקשת פוליסת ביטוח"

משפט נתניהו: בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת הבוקר (רביעי) עדותו של עד המדינה שלמה פילבר, והדיון היום החל בטיעוני הפרקליטות לתיקון כתב האישום. הפרקליטות מודה הבוקר כי יתכן וטעתה בניסוח כתב האישום בתיק 4,000, בעניין מועד פגישת ההנחיה.

"לאחר שבחנו את החומר", אמרה התובעת יהודית תירוש, "ראינו שיש מספר היתכנויות שהפגישה נערכה בימים שקודמים לשבעה בחודש. החל מרגע ההודעה שנתניהו הודיע לפילבר ועד המינוי בממשלה. נעשתה טעות על ידנו וייתכן שנעשתה טעות שכתב האישום לא נוסח באופן רחב יותר".

כתב האישום מתאר את "פגישת ההנחיה" כפגישה שבה הנחה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת הנכנס פילבר להיטיב עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק. "לטעמנו התיקון ושינוי המועד במובן הזה שהוא מרחיב את התקופה, לא מדובר בשינוי חזית ולא בשינוי עובדתי", אמרה תירוש.

"העיקר בסעיף הזה הוא עצם קיום פגישת ההנחיה", הסבירה תירוש, "המועד הוא לא הדבר המרכזי. השינוי המבוקש לא משנה את כתב האישום והוא לא מהותי. אם בית המשפט ישתכנע שהיתה אבחנה, ושהיא היתה לפני 7 ביוני, לא נכון יהיה שבית משפט יהוה מוגבל לקבוע את זה רק בגלל התאריך בכתב האישום".

"אנחנו עדיין סבורים שייתכן שהפגישה היתה באחד המועדים", הוסיפה תירוש, "אנחנו לא יודעים להגיד בוודאות מתי. גם העד לא יודע. החקירה הנגדית צמצמה משמעותית מאוד את האפשרות שבשבעה ליוני היתה הפגישה". השופטת רבקה פרידמן פלדמן אמרה כי הדרך של ההגנה להראות שלא היתה פגישה היא להראות שבאותם מועדים לא היתה יכולה להיות פגישה. השופט ברעם אמר כי מדובר בשינוי עובדתי חזיתי.

תירוש התעקשה שפגישת ההנחיה התקיימה, והשופטים המשיכו להקשות עליה. "אתם יכולים להגיד עכשיו מתי הייתה הפגישה? ההגנה התמודדה עם הנטען בכתב האישום", שאל השופט ברעם. תירוש השיבה כי "זו לא תהיה פעם ראשונה שכתב האישום נוקט במועד שאינו ידוע".

ראש ההרכב פרידמן פלדמן שאלה: "האם יש ראיות שזה קרה לפני המינוי? העד אמר פה שהמועד היה אחרי המינוי. האם יש לכם עוד ראיות לגבי פגישת ההנחיה ומועד הפגישה?". השופט ברעם הקשה עוד יותר: "אז בכל פעם שתהיה בחינה של המסד הראייתי, תבקשו לתקן את כתב האישום?".

תירוש ביקשה להשיב: "יש מכלול ראיות. עדים אחרים שמספרים מה פילבר אמר להם. גם עניין תוכן ההנחיה וסימני האמת מההודעות עצמן ומכלול ראיות נסיבתיות שמצביעות על כך שהוא קיבל הנחיה מנתניהו". את השופט ברעם זה לא שכנע: "גבירתי מבקשת איזשהי פוליסת ביטוח. בשלב הזה זה בעייתי".

"קו ההגנה מתייחס לאיזושהי נקודת זמן ובוחן את העשייה או אי העשייה בפרספקטיבה הזו", אמר השופט שחם, "וכשמבקשים לשנות את זה - זה משפיע על כל בחינת הראיות. אנחנו עוסקים בתיק שאפשר להגיד בזהירות שרמת המורכבות שלו לא מהנמוכות. לבצע מהלך כזה במהלך השמיעה זה לא טריוויאלי".

לפי סעיף 184, בית המשפט יכול להרשיע נאשם על פי עובדות שהתגלו במהלך המשפט, גם אם לא נכתבו בכתב האישום, ובלבד שזכותו של הנאשם להתגונן לא נפגעה. "התביעה מודיעה בעצם שבבוא היום היא תרצה להשתמש בסעיף 184", אמרה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, "מה ההבדל מבחינתכם בין זה לבין תיקון כתב האישום?".

עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', אמר: "הדרך שלנו לבטא את קו ההגנה שלא היתה פגישת ההנחיה זה גם עניין מועד הפגישה. הדרך שלנו להתגונן זה הראיות מחד וכתב האישום מנגד". השופטת פרידמן-פלדמן השיבה לו: "אם הקו לא השתנה ואתם טוענים שלא היתה פגישת הנחייה אז במה זה יפגע בכם?".

"אי אפשר לערבב כל הזמן את הכלים", אמר עו"ד חן, "כי אז אנחנו טועים בדרכי ההתגוננות שלנו והן נפגעות. גילינו את קו החקירה שלנו, ועכשיו אומרת התביעה - עצרו, חומר הראיות לא תומך בעובדות שבכתב האישום ונשנה את העובדות. אין כאן ראיות חדשות אלא חשיבה חדשה, תוך הנחת המבוקש".

"אם לוקחים את הקו אחורה, מחריבים את היכולת שלנו להתגונן", הוסיף עו"ד חן, "אי אפשר לעשות מעובדות כתב האישום פלסטלינה, כאשר על בסיסן אנחנו תוקפים אותן בהצלחה". השופטת פרידמן-פלדמן השיבה לו: "אבל החוק מאפשר תיקון כתב אישום ובלבד שניתנה הזכות להתגונן. החוק מאפשר את זה כאשר יש סיבות ברורות".