התפתחות בפרשת "המימד החמישי": המשטרה סירבה לחקור את התיק

פרסום ראשון: התיק בעניין העסקה בין המשטרה לחברה שבראשה עמד יו"ר כחול לבן הועבר לרשות הגבלים עסקיים, ולא תיפתח חקירת משטרה במסגרתו

זמן צפייה: 02:08
התפתחות בפרשת "המימד החמישי": המשטרה סירבה לפתוח חקירה בתיק בעניין הקשרים שבין המשטרה לחברה שבראשה עמד יו"ר כחול לבן בני גנץ - והוא יועבר לרשות להגבלים עסקיים, כך פורסם היום (שלישי) לראשונה בחדשות 13. המשטרה לא תחקור את הפרשה בגלל שייתכן שהחקירה תגע בעבירות פליליות מצד המשטרה ולכן היא לא תוכל לחקור את הנושא. לכתבות נוספות בנושא >>  ארדן לראש השב"כ: בדוק אם דלף מידע רגיש שהגיע ל"המימד החמישי" היועמ"ש על חקירת המימד החמישי: "שיקולינו אינם פוליטיים" פרשת המימד החמישי: החומרים יועברו בימים הקרובים למשטרה
בני גנץ
בני גנץ | צילום: רויטרס
כזכור, בחודש פברואר הפרקליטות סיימה את בדיקת הנושא. גנץ עצמו אינו חשוד בפרשה, ולא צפוי להיחקר באזהרה. החקירה תעסוק בגורמים אחרים בתוך החברה, שהציגו, לכאורה, מצגי שווא בפני המשטרה - וייבחן אם היחסים נופלים תחת סעיף "קבלת דבר במרמה". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב לפרסום: "זהו ערב עצוב למדינת ישראל". בחודש מארס 2019 הגיש מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא, דוח ביקורת המפרט את הליקויים שנמצאו בהליכי הרכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות, שעלותו עומדת על כ-2.9 מיליארד שקלים בשנה. במהלך הביקורת, הועבר ליועץ המשפטי לממשלה מידע על חשש לביצוע מעשה פלילי במסגרת ביצוע הליכי הרכש. היועמ"ש בתגובה הורה להעביר את המידע לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. כמו כן הועברה ביקורת על התנהלות הארגון מול החברה שבראשה עמד בעבר יו"ר כחול לבן, בני גנץ. על פי הדוח, מכלול הכשלים שנמצאו מצביע על כך שחלק מהליכי הרכש של המשטרה בשנים האחרונות בוצעו שלא בהתאם לחוק חובת המכרזים ולעקרונות המשפט המנהלי. מבקר המדינה הדגיש כי תיקון הליקויים מחייב את המשטרה ואת המשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים, לשפר את הבקרה ולחזק את הממשק המקצועי בין המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. המבקר מצא פגמים בהתנהלות המשטרה בעת שהחליטה לצאת לפיילוט בעלות של ארבעה מיליון שקלים ללא מכרז - ולרכוש שירותים טכנולוגיים מחברת "הממד החמישי" שבראשה עמד בני גנץ. מדוח המבקר עולה, כי המידע שהוצג למקבלי ההחלטות בנוגע למשך הזמן שבו החברה פעילה ולמאגר לקוחותיה, היה שגוי, ועל בסיס המידע השגוי התבצעה ההתקשרות. המבקר הוסיף כי בכירים ב"ממד החמישי" השתתפו בדיון של המשטרה בנוגע להתקשרות עם החברה לבדיקת התאמת המערכת שהיא מציעה לצורכי המשטרה - דבר שהעניק לה יתרון על פני חברות אחרות.
מבקר המדינה, יוסף שפירא
מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא | צילום: יצחק הררי, משרד מבקר המדינה
אחד הליקויים המרכזיים שעליהם מצביע הדוח נוגע למימוש הליכי הרכש, ובא לידי ביטוי בין היתר בהימנעות מהחובה לערוך מכרזים. במסגרת בדיקת המבקר עלה כאמור חשד לביצוע עבירות פליליות ב-18 מקרים של התקשרויות עם ספקים חיצוניים, בתחום הייעוץ וההפקה. לפי החשד, המשטרה פיצלה בחלק מהמקרים סכומי תשלום שעלו על 50 אלף שקלים, כדי לא לבצע הליך של מכרז. בכך, גופים חיצוניים זכו בפועל לתשלום גבוה בהרבה בכמה פעימות, במסלול עוקף מכרז. הדוח מצביע גם על הכנת מסמכי דרישה מבצעית שלא על פי הנוהל, התקשרות עם ספקים בניגוד להוראות, שימוש חוזר בהצעות מחיר וקבלת כמה הצעות מספק אחד, במקום לערוך השוואה בין ספקים שונים. עוד נמצאו מפרטים שלוקים בחסר, סקרי שוק לקויים וטיפול ברכש על ידי גורמים שחסרים את הידע המקצועי הנדרש. בהמשך לכך, מהדוח עולה כי המשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים, גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור זה. בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות. התקשרויות אלו בוצעו תוך בחירת הספק מבעוד מועד, משמע ללא מכרז, והסתכמו בכ-340 אלף שקלים. נוסף לכך, 76 מתוך 118 הזמנות שנעשו בתחום תרבות והווי שאושרו מינואר 2016 ועד מאי 2018, בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין. לאחר פרסום דוח הביקורת, הבהיר דובר משרד מבקר המדינה, שלמה רז, כי הדוח מתייחס להליכי הרכש במשטרה, שבה לדבריו נמצאו ליקויים רבים, ולא לגופים או אנשים פרטיים. "הדוח משמש כר נרחב לספינים בלתי נגמרים. חשוב להחזיר את הדברים בחזרה למסלול שלהם", אמר רז, והוסיף כי "מבקר המדינה לא בודק גופים פרטיים. אין לו סמכות לכך. החוק לא מתיר לו ואפילו אין לו תורת ביקורת כדי לבקר גופים פרטיים". את הדברים אמר בריאיון ל"חדשות" עם יעקב איילון.