מנדלבליט: "זו הפיכה משטרית, אסור להידבר בשום אופן עד שתבוטל"

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט נאם הערב (שלישי) בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ותקף את המהפכה המשפטית ומתכנניה: "אנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, ממש לא רפורמה משפטית כביכול". מנדלבליט העיד כי גדל על ערכיו של זאב ז'בוטינסקי ואמר כי "על מנת לשמור על חירות האדם, האבות המייסדים - והבולט שבהם היה מנחם בגין - ראו חובה קדושה ממש לשמור על עצמאות מערכת המשפט על כל חלקיה. עליה הוטלה המשימה הקדושה לשמור על חירות האדם ותיקון החברה".

"לשם כך הוקמו למעשה שני קווי הגנה, שני שומרי סף, עליהם הוטלה המשימה של שמירת הדמוקרטיה במדינת ישראל", אמר מנדלבליט, "הראשון הוא מוסד היועץ המשפטי לממשלה, בנפול קו הגנה ראשון זה, קיים קו הגנה שני, הלא היא הרשות השיפוטית בהובלת ביהמ"ש העליון". על שניהם, הדגיש היועמ"ש לשעבר, להישאר עצמאיים, "לתפקד ללא מורא פוליטי ולשמור על הדמוקרטיה הליברלית".

"האבות המייסדים של המדינה ראו גם במוסד היועצת המשפטית לממשלה וגם בביהמ"ש העליון את שומרי הסף והמגנים העצמאיים של שיטת המשטר הדמוקרטית ליברלית בישראל", התייחס מנדלבליט לטענה כי השפוטים נמצאים בניגוד עניינים לדון בסעיפי הרפורמה. "לכן, זאת לא רק זכותם לבטל את כל מעשי החקיקה שבאים לבטל את שיטת המשטר הדמוקרטית ליברלית בישראל, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן. ואני סומך עליהם כי שני קווי הגנה אלה לא ייפרצו והם יעמדו בחובתם המשפטית ברוח מצוות האבות המייסדים".

מנדלבליט ציטט את יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר בגין שאמר: "רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם... לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו... לשלול את הזכויות הללו".

"בתי משפט חזקים ועצמאיים הם חלק בלתי נפרד מהתפקוד הדמוקרטי של חברות מודרניות", אמר מנדלבליט והוסיף כי "השינויים המוצעים מערערים את הנורמות הללו ואת המסגרות המוסדיות שלהן. הן חותרות תחת עצמאותה של הרשות השופטת על ידי: (1) מתן שליטה לרשות המבצעת על תהליך מינוי השופטים; (2) הגבלה חמורה בסמכותו של בית המשפט העליון לקבוע האם חוקים עומדים בסטנדרטים חוקתיים; (3) הסמכת הקואליציה השלטת לעקוף את פסילתם של חוקים מפרי זכויות".

"בוודאי שיש מה לתקן ויש מה לשפר במערכת המשפט במדינת ישראל", הוסיף מנדלבליט בדבריו, "לפחות ארבעת היועצים המשפטיים לממשלה האחרונים, כולל אותי, תמכו בחוק יסוד החקיקה, לרבות אפשרות לפסקת התגברות. הדברים נאמרו על ידי בהזדמנויות רבות".

אולם, הדגיש מנדלבליט, לצד המקום להידברות "אי אפשר לדבר על ביטול עצמאות מערכת המשפט על כל חלקיה, אי אפשר לדבר על פוליטיזציה של כל מערכות המשפט, ולא ניתן יהיה להתפשר על כך. ולכן אסור לדבר איתם בשום אופן כל עוד לא ימשכו ויבטלו לחלוטין את התועבה החקיקתית הזאת. אני מטבעי אדם מתון ופשרן. אני בהחלט בעד הידברות, לפיכך עמדתי היא כי תנאי לכל שיח חייב להיות לכל הפחות עצירה מוחלטת של כל הליך החקיקה. זהו המינימום הנדרש. כל עוד ההצעות הללו מקודמות אין על מה לדבר ולא נכון יהיה לדבר. ואם הן יעברו, אפילו אחת מהן, לא יהיה עוד על מה לדבר".

עוד התייחס מנדלבליט בדבריו למעמדה הבינלאומי של ישראל וטען כי מעמד זה ייפגע "מפני שהיא תיחשב ככזו שבית המשפט העליון שלה הוא למעשה זרוע של הפוליטיקה המפלגתית... התומכים בשינויים אלה מצביעים על קנדה ועל דמוקרטיות אחרות כדי להוכיח ששינויים כמו אלה המוצעים הם דבר שבשגרה. זהו טיעון מסולף. בדמוקרטיות אחרות קיימת מערכת של מנגנונים המבזרים את הכוח הפוליטי או ממתנים אותו".

עוד הוסיף מנדלבליט וסיפר כי לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בעזה נפגש עם סגן מזכירת המדינה האמריקני דאז, מר מייקל פוזנר, שדרש הסברים והוכחות כי ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה. על פי מנדלבליט, "היו שתי סוגיות בלעדיהן הוא לא היה מוכן לסייע: הראשונה- הוכחה אובייקטיבית שאכן לא ביצענו פשעי מלחמה, והשנייה- שמערכת המשפט כולה, לרבות הפצ"ר, גופי החקירה הצבאית, התביעה הכללית האזרחית ובתי המשפט הם עצמאיים לחלוטין ולא כפופים בשום דרך לדרג הפוליטי. בלי זה אין משלימות - קומפלימנטריות, שהיא תנאי להגנה מפני ערכאות בינלאומיות".

כמו כן התייחס מנדלבליט להצעה למנות יועצים משפטיים כמשרות אמון ואמר: "תביעה כללית פוליטית? לאן עוד נגיע?".

מנדלבליט סיים את דבריו ושאל: "זאת הדרך עליה ייסדו האבות המייסדים את מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות? זאת הדרך של ראש בית"ר ושל ממשיך דרכו מנחם בגין? זאת לאומיות ליברלית? זאת עליונות המשפט? איך נגן על חירות היחיד המקודשת בעיני הבית"רים בלי עליונות המשפט? זה הכל הפוך מדרכו של בגין".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש: "הממשלה מבקשת להשתלט על כל המוסדות הדמוקרטיים"

השופטת דורית ביניש, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון, אמרה גם היא בכנס: "זו אינה רפורמה משפטית, זה גם לא ימין ושמאל. הממשלה מבקשת להשתלט על כל המוסדות הדמוקרטיים. שלוש רשויות שכולן בשליטת הממשלה. בית משפט לא עצמאי, תלוי בממשלה. זה לא תיקון מערכת המשפט. אין לנו שום כלי של בקרה מלבד בית המשפט. במבנה שלנו האיזונים והבלמים הם בידי בית המשפט כי אין גוף אחר שיכול לעשות את זה. מעולם בית המשפט לא התערב במדיניות הממשלה ומי שטוען זאת יודע את זה כמו הרבה טענות לא נכונות שאנו שומעים. *הכנסת תוכל לפגוע באופן לא פרופורציונאלי בזכויות אדם. מי יבדוק את זה? הפתרון - שלא יבדקו".

היא הוסיפה: "עם כל הבעיות במדינה, כולל אלו הכלכליות שצפויות כך אני שומעת ובעיות הביטחון - מה שחשוב לממשלה זו פסקת התגברות ואיך ימנו את השופטים. תפקידו של בית המשפט לא להשביע רצון הממשלה בהחלטותיו. זה בית המשפט הראשון בעולם שדן בסוגיית הסיכול הממוקד. קבע מתי, את הצורך ואיך עושים זאת. זו פרקטיקה שהוכרה במדינות רבות אחרות אחרינו. 'נוהל שכן' זו דוגמא נוספת: אחת ההחלטות הקשות שהיו לנו. בית המשפט התמודד עם הרבה מאוד קשיים, אבל מצא האיזונים בתנאים בלתי מתקבלים על הדעת.

"בית המשפט לא נקט עמדה בשאלת חוקיות ההתנחלויות. בואו לא ניתמם - זו אחת השאלות הקשות ביותר בחוק הבינלאומי. דנו בעניין האדמות הפרטיות".