השרים אישרו את ההצעה לפיצול תפקיד היועץ; בהרב-מיארה התנגדה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה טרומית את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חרף חוות דעתה של היועמ"שית - שהביעה את התנגדותה הנחרצת נוכח "חשש כבד" כי ההצעה נועדה בפועל להשפיע על משפטו הנמשך של נתניהו ועל הליכים פליליים מתנהלים נוספים

זמן צפייה: 02:10

ועדת השרים לעניני חקיקה אישרה היום (ראשון) לקריאה טרומית את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שמטרתה להפריד בין תפקיד התובע הכללי לתפקיד היועץ המשפטי של הרשות המבצעת. אישור ההצעה בוועדה נעשה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי, לאחר שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה הביעה את התנגדותה הנחרצת לקידום המהלך והזהירה כי עולה חשש כבד לפיו ההצעה והעיתוי שלה נועדו להשפיע על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתינהו וכן על הליכים פליליים מתנהלים נוספים.

"יש להתנגד להצעות ואין לקדמן", נכתב בפתח חוות הדעת שנמסרה מטעמה של בהרב-מיארה ונכתבה על-ידי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לקראת הדיון בוועדת השרים. בהמשך הובהר: "זאת, מטעמים תהליכים ומהותיים, ובכללם, שמדובר בהצעות המהוות שינוי משטרי שמקודם באופן חפוז, ללא ביצוע עבודת מטה, מבלי להיוועץ בגורמים הרלוונטיים, ומפאת חשש כבד שאלה נועדו לקדם אינטרסים פרסונליים כבדי משקל הנוגעים לקיומם של הליכים פליליים וחקירות פליליות מתנהלים, ולזהותה של התובעת הכללית".

בהתייחסות לחשש כי המהלך נועד להשפיע על הליכים פליליים עומדים של נבחרי ציבור באמצעות מינוי תובעת כללית חדשה נכתב: "טעם מהותי מרכזי להתנגדות להצעות החוק הוא בהיותן בעלות משמעות פרסונלית, משום שתוצאתן המעשית היא החלפת זהותה של התובעת הכללית באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע כללי תחתיה על- ידי שר המשפטים. כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור, ובמקביל לניסיון הממשלה להביא להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה. קיים אפוא חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה".

השר יריב לוין והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה
השר יריב לוין והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון

בנוגע למהות ההצעה, נכתב: "ההצעות מבקשות לשנות מן היסוד את מוסד היועצת המשפטית לממשלה, כפי שזה עוצב לאורך עשרות שנים – בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בפסיקה, בדו"חות של ועדות ציבוריות-מקצועיות ובמסורת המשפטית שהתגבשה במדינת ישראל. שילוב 'כובעיה' של היועצת המשפטית לממשלה, כמי שאמונה הן על התביעה הכללית והן על הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, נועד לאפשר לה לממש באופן יעיל וממשי את תפקידה בשמירה על ש לטון החוק ומשמש ערובה חשובה לכך. הצעות החוק צפויות להביא להחלשה משמעותית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד, שכן הן פוגעות בהיררכיה של המערכת ויוצרות שתי מערכות נפרדות בעלות סמכויות חופפות בחלקן. בכך תבאנה ההצעות לפגיעה בערובות השלטוניות הבסיסיות והחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות האדם".

בהמשך חוות הדעת החריפה נקשרת הצעת החוק להמשך קידום המהפכה המשפטית: "הצעות החוק, בעיתוי בו הן מועלות, הן חלק מהרפורמה המשפטית, מהלך רחב המכוון להחלשת הערובות לשמירה על שלטון החוק ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון ובעל השלכות על עקרונות משטריים דמוקרטיים. הצעות החוק צפויות להוביל לפגיעה בערובות שלטוניות בסיסיות וחיוניות ביותר לשלטון החוק, למינהל התקין, למניעת שחיתות ולהגנה על זכויות הפרט ולהביא להחלשה משמעותית של המערך המשפטי הציבורי, של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל מערך התביעה הכללית כאחד. קיימות השפעות אפשריות נוספות לשינויים מסוג זה, כשלעצמם ובצירוף שינויים יסודיים נוספים של מערכת המשפט, הרחבות יותר מההיבטים שהוזכרו לעיל ונוגעות להיבטים בין לאומיים של משפט וכלכלה. הכול, במהלך חפוז, בהצעות חוק פרטיות שלא קדמה להן עבודת מטה, ללא תשתית מקצועית או עובדתית, ובניגוד למסקנות ועדת שמגר שקבעה שאין לפצל את התפקיד".

לסיום הוסיף לימון בשם היועמ"שית: "הצעות החוק הן פרסונליות, במובן שהתוצאה המעשית שלהן היא החלפת התובעת הכללית ופרקליט המדינה באופן כמעט מיידי ומינויו של תובע חדש תחתיה, על- ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. כל זאת, במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, ובעת ניהול הליכים פליליים רגיש ים בעניינם של נבחרי ציבור נוספים, ובמקביל לניסיון של הממשלה להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת. על כן, קיים חשש כבד לקיומם של אינטרסים אישיים בקידום ההצעה לחברי כנסת ולחברים בממשלה שנגדם מתנהלות חקירות פליליות או מתנהלים הליכים פליליים, לרבות ראש הממשלה עצמו".

רה"מ נתניהו בבית המשפט
רה"מ נתניהו בבית המשפט | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שר החוץ גדעון סער בירך על אישור ההצעה בוועדה ומסר: "מברך על החלטת ועדת השרים לחקיקה. השינוי המבני בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הכרחי. הוא מונע מצב של ניגוד עניינים מובנה בו היועץ המשפטי של הממשלה ושריה הוא גם התובע שלהם. אני קורא לחברי האופוזיציה לגלות אחריות לתמוך בהצעה ומזכיר שהיא נכללה כבר בתוכנית שעליה הוסכם כבר בממשלה הקודמת כחלק מההסכמים הקואליציוניים".

הצעות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים - תובע כללי ויועץ משפטי לרשות המבצעת - עלו על הפרק במסגרת הניסיון להוציא לפועל את המהפכה המשפטית. לפני קרוב לשנתיים, ביולי 2023, כ-11 חברי כנסת מסיעת הליכוד חתמו על הצעת חוק דומה לפיצול התפקיד.