דיון בעתירה נגד לוין: "נאשמים ברצח משוחררים כי אין שופטים"

השופט עופר גרוסקופף פנה לעו"ד ציון אמיר, שמייצג את השר לוין, ואמר: "אם שר המשפטים היה אומר שאין צורך בכינוס הוועדה כי מונו הרבה שופטים הייתי מבין. אבל השר אומר בעצמו שיש צורך בכינוס הוועדה ועדיין הוא אומר 'אני לא אכנס כי אין הסכמות מראש שמאפשרות בחירה פה אחד'. זו אמירה מוזרה. לוין אומר שמינוי שופטים חייב להתקבל בהסכמה פה אחד בוועדה לבחירת שופטים. מה שקרה פה זה שהשר נתן זכות וטו מוחלטת לכל אחד מחברי הוועדה".

יש לציין כי מזה למעלה משנה מסרב השר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ומסרב אף לכתוב ברשומות מועמדים לשיפוט - בטענה כי הוא רוצה הסכמה רחבה של כל חברי הוועדה. לוין חושש שבג"ץ יכפה עליו לכנס את הוועדה, ולכן הוא לא מוכן לכתוב כלל שמות מועמדים ברשומות, ובעקבות זאת הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ. בתגובה לבג"ץ מפורטים התקנים החסרים, כאשר לפי הנהלת בתי המשפט עד לסוף 2026 יהיו חסרים 100 שופטים (תקנים של 65 שופטים ועוד 35 תקנים חדשים).

"מהנתונים המפורטים עולה כי המחסור החמור בתקני השיפוט פוגע פגיעה קשה ומתמשכת בתפקודה התקין של הרשות השופטת", נכתב בתגובה לבג"ץ, "השופטים והרשמים המכהנים נושאים בעומסי עבודה כבדים במיוחד, המביאים לשחיקה מתמשכת ולקושי לתת מענה הולם לכלל המשימות השיפוטיות. ואולם, עיקר הפגיעה והנפגע המרכזי אינו הגורם השיפוטי כשלעצמו, אלא הציבור בכללותו. עיכוב בקביעת דיונים, דחיית הליכים, האטה ניכרת במתן החלטות, והצטברות של אלפי תיקים 'הממתינים על המדף'", כל אלה פוגעים פגיעה ישירה וממשית בזכות הבסיסית לקבל מענה משפטי ראוי תוך זמן סביר. המחסור בגורמים שיפוטיים מקשה באופן מעשי על האפשרות לממש את זכות הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן, ופוגע ביכולתה של מערכת המשפט ליתן מענה אפקטיבי לצרכיו של הציבור".

לפיכך, לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "מתן אפשרות לשר המשפטים לעשות שימוש בסמכות כינוס הוועדה על מנת למנוע באופן גורף ומוחלט מלהביא לדיון והצבעה מועמדים לערכאות השונות ולמנוע את הדיון בוועדה, למשך פרק זמן בלתי מוגבל מעניק, לרשות המבצעת שליטה בפועל בהליך מינוי השופטים ולתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת לשם מינוי שופטים ושמירה על תפקודה התקין".

השר לוין מסר בתגוגבה: "בתקופת כהונתי במשרד המשפטים מונה מספר עצום של כ-200 שופטים, תוך שביוזמתי נוספו תקנים רבים חדשים. זאת, לצד ביצוע מהלכים נוספים לייעול ההליך המשפטי ולהקלה על הציבור. טענותיה של עו״ד בהרב מיארה שקריות. מזה תקופה ארוכה אני פועל על מנת להביא להסכמות שיאפשרו מינוי שופטים, כפי שנעשה בהצלחה מאז תחילת הכהונה. זאת, באופן שלא ייעשו מינויים במחטף, אלא בהסכמות רחבות. במקום להתעלות לגודל השעה, בוחרים חלק מחברי הוועדה לסרב לכל פשרה, ומטילים וטו על מינויים ראויים דוגמת ד״ר בקשי וד״ר ביטון, הן לבית המשפט העליון והן לערכאות אחרות. אמשיך לעמוד על כך שמינויים ייעשו באופן מגוון וללא פסילת מועמדים ראויים בגלל הרקע השונה ממנו הם מגיעים".