איכון סלולרי וקנס על הפרה: כך צפויה המשטרה לאכוף את הבידוד

מגפת הקורונה: המדינה הגישה הלילה (שלישי) לבג"ץ בקשה לביטול צו הביניים, שהוצא בשבוע שעבר ומנע ממשטרת ישראל לעשות שימוש באמצעי איכון טכנולוגיים לטובת פיקוח ואכיפה של הפרות חובת הבידוד. על פי בקשת המשטרה, במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף - על ביהמ"ש לאשר פעולות אלה לטובת טיפול המדינה במגפה, ובמיוחד בצל קיומן של הפרות צו הבידוד.

בבקשה לאישור הפיקוח והאכיפה, הוסיפה המדינה גם נוסח עדכני ומתוקן של תקנות שאושרו בידי שר המשפטים, אמיר אוחנה, אך טרם הובאו לאישור הממשלה. בתקנות אלה נערכו שינויים משמעותיים המסבירים את הצורך של המשטרה באישור החריג, ואף צורפה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המאשרת את נוסח התקנות המעודכן. עוד צוין כי גם משרד הבריאות אישר נוסח זה.

לכתבות נוספות בנושא >> 

בג"ץ: אמצעי המעקב של השב"כ ייאסרו אם לא יוקמו ועדות הכנסת

דיון בבג"ץ על אמצעי המעקב לאיכון חולים: "יש לכנס את המליאה"

נתניהו לחדשות 13: הביקורת על האיכון חסרת שחר – אי אפשר לחכות

בדיקה מדגמית ושיחת טלפון מנומסת לחייב בבידוד - כך תבוצע האכיפה

מנוהל המשטרה שצורף לבקשת ביטול צו הביניים, עולה כי המשטרה תבצע בדיקה רק באופן מדגמי ולקבוצה מסוימת בלבד. לפחות פעם אחת ביום יועברו פרטי המבודד הכוללים שם, תעודת זהות, כתובת בידוד, ומספר טלפון שבשימושו של החייב בבידוד כפי שהתקבלו ממשרד הבריאות. שוטרי הצוות הייעודי שיטפל באכיפת הבידוד יבדקו בשלב ראשון האם קיימת התאמה בין הכתובת בה אמור לשהות המבודד, לבין נתוני המיקום האחרון של הטלפון הנייד שלו, כפי שיתקבלו מחברת הסלולר.

בנוהל צוין כי "במקרים בהם לא תימצא התאמה, יתקשר השוטר לחייב בבידוד, ידרוש בשלומו, ויערוך עמו בדיקה אודות מקום הימצאו". השוטר יידרש להבהיר לחייב בבידוד כי עליו לציית להוראות הבידוד באופן מיידי, וכי אם לא יעשה כן הוא עלול להיקנס בסכום של 5,000 שקלים להפרה ראשונה - וסכום כפול על הפרה חוזרת.

אם השוטר לא יצליח להשיג את החייב בבידוד באופן טלפוני, או אם יצליח לשוחח עימו אך יתברר כי הסברו של החייב בבידוד לא מניח את הדעת וקיים חשד להפרת צו הבידוד - "ייעשה ניסיון לאתרו גם באמצעות שליחת ניידת לביתו", לשון הנוהל.

 

מחיקת הנתונים לאחר בדיקתם וחובת דיווח ליועמ"ש - הפיקוח על הפיקוח המשטרתי

הנוהל שצורף לבקשת המדינה מפרט גם את המגבלות שחלות על כל מי שיהיה חשוף לנתוני המיקום של המבודדים. בנוהל צוין כי "השימוש בנתוני המיקום יהיה אך ורק לצורך הפיקוח על השהות בבידוד". עוד נכתב כי במידה וייעשה בו שימוש אחר מדובר "בעבירה פלילית שעונש של שלוש שנות מאסר בצידה".

עוד קובע הנוהל כי המדינה מחויבת לדווח ליועץ המשפטי לממשלה, וזאת אחת לשלושה ימים, אודות מספר החייבים בבידוד שנתוני המיקום שלהם נדגמו. בנוהל אף מפורטות הוראות והנחיות בדבר פיקוח ובקרה על ביצוע האיכון. הצפייה בנתונים תותר לקבוצה מצומצמת של שוטרי החמ"ל הייעודי לצוות הקורונה בלבד.

נתוני המיקום, שלגביהם נמצאה התאמה ללא כל הפרה, יימחקו בהקדם האפשרי ולכל המאוחר תוך 14 ימים מיום מקבלתם. נתוני המיקום, שלגביהם נמצאה אי התאמה ראשונית, יימחקו בהקדם האפשרי - ולכל המאוחר 90 יום לאחר תום תוקפן של התקנות, למעט חומר ראיות שעשוי לשמש בהליך פלילי.

קיצור תוקף התקנות ואי-העברת המידע למשרד הבריאות - אלה התיקונים שבוצעו

• תחולת התקנות, שבתחילה יועדה להימשך שלושה חודשים - תקוצר לתקופה של 14 יום.
• הסמכות לקבל, נוסף על נתוני המיקום, גם נתוני תקשורת לצורך חקירה אפידמיולוגית שתראה את "המסלול" שעבר החייב בבידוד - תימחק.
• סמכות הפיקוח על קיום הוראות הבידוד תתוקן, כך שבנוסף לפיקוח על החייבים בבידוד ששבו מחו"ל או ששהו בקרבת חולי קורונה, יוחל פיקוח גם על חולים השוהים בבידוד בית.
• הסמכות להעביר את נתוני המיקום של המבודדים למשרד הבריאות - תימחק. זאת, משום שהנתון המדויק על מיקומו של המבודד אינו נחוץ לצורך פיקוח משרד הבריאות, אלא די בידיעה עצמה כי הוא הפר את חובת הבידוד.
• תתווסף הוראה לעניין חובת המשטרה למחוק את המידע בדבר נתוני המיקום שאינם מהווים ראיה בהליך משפטי.

קצב גובר של הדבקה והקטנת החיכוך עם החולים - הנימוקים לבקשת ביטול הצו

בבקשה שהוגשה לפתחו של בג"ץ, פירטה המדינה את הסיבות בגינן היא מבקשת את האישור לאכיפה משטרתית של הבידוד. בראש הסיבות מצויה, כמשוער, שמירה על חיי אדם לנוכח ההתפשטות המהירה של ההידבקות בנגיף קורונה וכי בישראל מצויים למעלה מ-75,000 איש המצויים בבידוד. "מנתון זה ברור הצורך הדחוף בכלי האכיפה להגברת ההקפדה על הנחיות הבידוד בקרב הציבור", נכתב בבקשה.

עוד ציינה המדינה כי "תחת פיקוח אקראי ומזדמן" ומבלי שעולה חשד כלשהו כי החייב בבידוד הפר את הצו, "מטבע הדברים הבדיקה תהיה פוגענית יותר ויעילה פחות, ואף מסוכנת יותר מבחינת בריאות הציבור". בכך רומזת המדינה על החשש של חשיפת כוחות המשטרה לכמות גדולה של נדבקים בנגיף, מבלי שהתעורר חשד או צורך ממשי בכך.

המדינה מוסיפה כי המעבר מ"דלת לדלת" על מנת לוודא את קיום חובת הפיקוח - כפי שעשו בתחילה פקחי משרד הבריאות בסיוע משטרת ישראל בימים בהם מספר המבודדים היה מצומצם - אינו מעשי עוד ואינו ישים כעת, כשמספר המבודדדים עומד על עשרות אלפים.

כמו כן, צוין כי "פיקוח על קיום הוראת הבידוד דרך סיור ברחובות אף הוא אינו מעשי בנסיבות הקיימות. גם לאחר החמרת המגבלות על הפעילות במסגרת תקנות שעת חירום - עדיין מתאפשרת למאות אלפי אנשים תנועה חופשית ברשות הרבים, בין לצורך הגעה לעבודה וחזרה ממנה, בין למטרות הצטיידות במזון, תרופות ומוצרים חיוניים, קבלת שירות רפואי, תרומת דם או כל צורך חיוני אחר".

משטרת ישראל התחייבה כי בכל יום תבוצע בקרה פיקודית על ביצוע הנוהל, וכי נתוני המיקום הנדגמים בהתאם לנוהל יישמרו במערכותיה בנפרד ממידע אחר. זאת, בדרך שתאפשר מעקב אחר הנתונים ווידוא כי הוראות נוהל זה מתקיימות בכל שלב של הבדיקות.