נציג הממשלה בבג"ץ הסבירות: "איזה ערכים יש בהכרזת העצמאות?"

ביום שאחרי הדיון ההיסטורי בבג"ץ בנוגע לביטול עילת הסבירות, שבמהלכו עורר סערה נציג הממשלה עו"ד אילן בומבך, שהתייחס למגילת העצמאות ואמר כי "בגלל שהסמיכו 37 אנשים שהיו חתומים על הכרזת העצמאות המהירה, הבהולה, החפוזה, זה אמור לכבול את מי שיהיו בעתיד?" - הוא הגיב הבוקר (רביעי). בריאיון ל-103FM אמר עו"ד בומבך: "איזה ערכים יש בהכרזת העצמאות? מה הערכים?".

הוא הוסיף: "אין כוונה כמובן להתערב בהכרזת העצמאות. הדגשתי שוב ושוב שממשלת ישראל רואה את הכרזת העצמאות כמסמך חשוב, מכונן, מרתק, אבל עדיין מבחינה משפטית - אין לו ערך משפטי במובן הזה שאם חוק סותר במפורש את ערכי הכרזת העצמאות, מה יגבר? התשובה היא שהחוק".

בדיון טען עו"ד בומבך נגד מקור הסמכות של בג"ץ והעותרים לפסילת חוקי היסוד - מגילת העצמאות. לאחר מכן התפתח דיון בנושא, שבו טען עו"ד בומבך כי "חוקה מצריכה איזושהי סיבה, כוח להכיר בה כמשהו עליון. לנו יש את מגילת העצמאות. בגלל שהסמיכו את 37 האנשים שהיו חתומים על ההכרזה, שנכתבה בחופזה ובמהירות - זה אמור לכבול את כל מי שיהיה בעתיד?". הנשיאה חיות ענתה לו: :"אדוני, תן כבוד למסמך הזה".

הדיון אמש, שנערך לראשונה בהרכב מלא של 15 שופטי העליון, הסתיים אחרי יותר מ-13 שעות. בשבועות הקרובים ישלימו העותרים והמשיבים בכתב את טענותיהם, ולאחר מכן יתכנסו השופטים לדון במסקנותיהם והכרעתם. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות היא זו שתנסח את ההחלטה, שתוגש לא יאוחר מה-12 בינואר. על-פי ההערכות, מדברי השופטים ניתן להעריך כי רובם סבור כי לבג"ץ יש סמכות לבטל חוקי יסוד.

בדיון, שהתקיים תחת אבטחה כבדה, היה עימות בין יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשופטים, כאשר זה טען כי הכנסת יכולה לחוקק כל חוק יסוד, אך השופטים לא השתכנעו והשופטת ענת ברון שאלה אותו: "אם הכנסת היתה מחוקקת חוק שאין זכות בחירה לערבים או שיש בחירות כל עשר שנים מה היית אומר?". רוטמן ענה לשופטים: "אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור, אם תעשו זאת היציאה מהמשבר החוקתי שישראל מצויה בו שנים רבות רק תסתבך". הנשיאה חיות אמרה לרוטמן: "אנחנו לא עוסקים בכבודינו ולא במעמדנו. אנחנו עוסקים בטובת הציבור ובאילו צעדים נוכל לתת לציבור כשנפגעות זכויותיו. חבל שאדוני מדבר במונחים של כבוד". בינתיים, מספר שרים וח"כים מהקואליציה איימו כי לא יכבדו את פסיקת בג"ץ.

את העתירה לחוק - שעבר בכנסת בחודש יולי האחרון - הגישו האגודה לזכויות האזרח ו-37 ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית נוספים. בעתירות נטען כי צפויה פגיעה רחבת היקף בהגנה על זכויות אדם ובשלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובטוהר המידות.