בכיר לשעבר במשרד התקשורת: "פילבר ביקש לשנות מחירים שלא נפגע בבזק"
סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לשעבר, הרן לבאות, החל במתן עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיק 4000, ותיאר כיצד עד המדינה שכיהן כמנכ"ל המשרד ניסה לקדם את העסקאות עם קבוצת בזק. לאחר מכן התייחס לרפורמה שניסה לקדם בשוק הסיטונאי - ולניסיונות הסיכול של פילבר
סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לשעבר, הרן לבאות, החל היום (שלישי) במתן עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים וזאת, במסגרת תיק 4000, פרשת בזק-וואלה או בזק-אלוביץ' בו ראש הממשלה המיועד בינימין נתניהו הואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כזור, בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט להעמידו לדין. יצוין כי בזמנו, נתניהו ביקש משלמה פילבר שכיהן אז כמנכ"ל משרד התקשורת, שיפטר את לבאות בגלל התנגדותו למהלכים מסויימים לטובת בזק.
בתחילת העדות, לבאות תיאר כיצד פילבר ניסה לקדם את העסקאות עם קבוצת בזק: "בכל השיחות הוא (פילבר - א"ג) הביע את עמדה שמצב שבו הרגולטור והגורם הדומיננטי בשוק (בזק - א"ג) מתכתשים - זה גרוע. כמעט כל הצעה הייתה לא רלוונטית, רק ההצעה של בזק. חשבתי שזה לא בהכרח דבר רע - אם אפשר לקבל מה שצריך בצורה נעימה, ברור שזה עדיף".
"נתקלתי בשיחות ודיונים שדעתי לא התקבלה מבלי הסבר מנומק. כשזה קורה פעם אחת או פעמיים זה מובן, אם אני טועה זה גם בסדר, אבל זה הרגיש שאנחנו מתנצחים כמעט בשביל להתנצח", הוסיף. בהמשך דבריו לבאות התייחס לרפורמה שניסה לקדם בשוק הסיטונאי, שמטרתה הייתה לייצר תחרות בין החברות השונות אמר: "הוא (פילבר - א"ג) ביקש ממני לבחון לשנות את המחירים, כי הוא חשב שייכן והמחיר שקבענו נמוך מדי, וכתוצאה מכך אנחנו עלולים לפגוע בבזק ובשוק".
חברת צוות התביעה במשפט נתניהו, יהודית תירוש שאלה אותו בתגובה לדבריו: "מה אמרת?", ולבאון השיב לה: "אמרתי לו שאני חושב שאנחנו עומדים במאה אחוז מהעקרונות שקבענו. אם הוא רוצה לעשות את זה (לשנות את המחירים - א"ג), שיעשה את זה עם סמנכ"ל כלכלה אחר, אני אעזוב את התפקיד. הוא אמר שהוא יחשוב על זה, ובערב הוא התקשר, ואמר שלא נבחן את המחירים", הוסיף לבאות.
אמש, יאיר חקאק, בכיר לשעבר במשרד התקשורת, העיד גם הוא בנוגע לתיק 4000. לדבריו, "בתקופה שבין ספטמבר 2016 לבין מרץ-אפריל 2017 הייתי בחל"ת, דוקטורנט באוניברסיטה העברית והייתי צריך להתקדם במחקר. מכל מיני סיבות לא הייתי - אבל זו העיקרית. סיבה נוספת היא שבאותה תקופה הייתה תחושה מאוד לא טובה במשרד, תחושה שהדרג המקצועי במשרד לא בא לידי ביטוי בהחלטות שלו. במקרים מסוימים הדרג המקצועי שימש לא יותר מתפאורה להחלטות שהתקבלו זה מכבר - ולכן החלטתי לצאת לחל"ת".
הוא הוסיף: "לא זוכר אם אמרתי בחקירה, אבל לא הרגשתי שאפשר לקבל החלטות מקצועיות". התובע אמיר טבנקין רענן את זכרונו של חקאק מהעדות: "אמרת שהייתה תחושה שזה חותר תחת האינטרס הציבורי. חשת שזה משקף את התחושה?". חקאק השיב: "בהחלט". התובע טבנקין שאל אותו: "מה ידעת על פגישות של מר פילבר עם נציגי בזק?". חקאק: "לא ידעתי דבר וחצי דבר".
תיק 4000 המכונה גם "פרשת בזק-וואלה"', החל כחקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 בשיתוף רשות ניירות ערך. הפרשה עוסקת בעיקרה בחשד לכאורה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת "בזק". בתמורה, ביקש נתניהו מאלוביץ', המחזיק בשליטה גם באתר "וואלה", להתערב בתכני האתר באופן שיטיב עמו.