בג"ץ דן בחוק בן גביר: "הליך החקיקה חריג, זכויות אדם ייפגעו"

בג"ץ דן בעתירות שהוגשו נגד התיקון לפקודת המשטרה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השופט עוזי פוגלמן: "הליך החקיקה בהחלט היה חריג. ראינו בחיי המעשה שהשר מפרש את המדיניות בדרך אחת, ואז הוא פועל. יש פה פוטנציאל לפגיעה עתידית בזכויות אדם". שידור חי

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בג"ץ דן היום (רביעי) בשורת עתירות של התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לפקודת המשטרה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הדיון מועבר בשידור חי בעקבות בקשה שהוגשה לבג"ץ על ידי חדשות 13, שאושרה אמש. השופט עוזי פוגלמן אמר: "פרשנות השר את המדיניות פוגעת בזכויות אדם".

בתחילת הדיון, אמר השופט יחיאל כשר לאליעד שרגא, נציג התנועה לאיכות השלטון: "לסברתו של אדוני, השר הנוכחי הממונה על המשטרה בעל רגישות פגומה לזכויות אדם, ולדעתך המפכ"ל יותר רגיש לכך. ייתכן גם מצב הפוך, שבו המפכ"ל בעל רגישות נמוכה לזכויות בהשוואה לשר".

השופט עוזי פוגלמן אמר אמר לנציג מפלגת העבודה בדיון: "נחדד את הדברים. הליך החקיקה בהחלט היה חריג, לכאורה, אבל די חריג לפי כל אמת מידה. אדוני מכיר את המדיניות המצומצמת של התערבות בית משפט בהליכים וצריך לשכנע אותנו שאותו הליך חריג, לא עונה על עקרון ההשתתפות. אות הצטיינות להליך חקיקה בוודאי לא יהיה , אבל השאלה היא לא אם ההליך תקין אלא אם הוא לפני אמות המדיה שנקבעו בפסקה".

המטה הארצי של משטרת ישראל, משטרה
המטה הארצי של משטרת ישראל | צילום: חדשות 13

נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, השיב: "הפרשנות שמאפשרת לשר לתת הוראות אופרטיביות, בהכרח פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר. אם זאת הייתה הפרשנות המקורית - דינו של החוק להיפסל, אבל עמדת היועצת שונה וצריך למצוא פרשנות מקיימת". השופט פוגלמן תהה לגבי עמימותה של הפרשנות לחוק. "אם משאירים את החוק, מה אנחנו עושים עם העמימות הזו שאתם בעצמכם מגדירים אותה כשורש כל רע?"

עוד הוסיף: "כששר אומר שאסור להשאיר צירי תנועה סגורים, אתם מגיעים למסקנה שיש כאן משמעות אופרטיבית - אבל מבחינתו זו מדיניות. ראינו בחיי המעשה שהשר מפרש את המדיניות בדרך אחת, ואז הוא פועל, ואתם בדיעבד אומרים שזה לא היה בסדר, יש פה פוטנציאל לפגיעה נמשכת עתידית בזכויות אדם". עו"ד הלמן השיב: "המשטרה פועלת פנימה. הצבא לא מנהל את המדינה, הוא מיועד לדברים חיצוניים. אם המשמעות היא שהחוק הופך את השר למפכ"ל - מבחינתנו החוק לא חוקתי, המונח מדיניות לא יכול להתפרש ככזה שמאפשר לשר לתת הוראות שיש חובה לבצע".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשבוע שעבר פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובתה לעתירות בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה: "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט".

השר בן גביר מסר בתגובה כי "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה 'לסייע' לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".