בג"ץ: הוראות חוק השידורים של קרעי יוקפאו עד להחלטה אחרת
שופט העליון עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי בעתירות נגד החוק להחלשת התקשורת, וקבע כי הוראות החוק שתחולתן מיידית לא ייכנסו לתוקף עד למועד ההחלטה בבקשות למתן צו ביניים בעניין: "טענות כבדות משקל הן בעניין הליך החקיקה והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק או בוטלו מכוחו"
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הוציא הבוקר (ראשון) צו ארעי בעתירות נגד החוק להחלשת התקשורת של השר שלמה קרעי, וקבע כי הוראות החוק שתחולתן מיידית לא ייכנסו לתוקף עד למועד ההחלטה בבקשות למתן צו ביניים בעניין.
"העתירות מעלות טענות כבדות משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק התקשורת או בוטלו מכוחו", קבע השופט עופר גרוסקופף בהחלטתו, בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, אף קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה "להשיב את הגלגל לאחור". למרות האמור, בהינתן שהתחולה של עיקר הוראות חוק התקשורת אינה מיידית, לא ראיתי לתת צו ארעי לגבי החוק בכללותו".
השר קרעי תקף את ההחלטה: "אינני חושש מבג״צ, הם ישפטו אך ורק לפי החוקים שאנחנו נחוקק. לבג״צ אין סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי. חוק התקשורת שאושר בשבוע שעבר בכנסת שריר וקיים. אני מוחה על כבודו של העם ועל כבודה של כנסת ישראל. כל עוד קיים צו ארעי מחוצף המבטל חוק של הכנסת בשרירות לב ובמשיכת קולמוס, וכל עוד הכרעה לא חוקית כזו מתקבלת עוד טרם התקיים דיון, אינני מתכוון להשתתף בהליך. אינני מתכוון לעלות למגרש בידיים כבולות וכאשר השופט לבוש במדי הקבוצה היריבה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את החלטת בג"ץ: "טרלול מוחלט, בג״ץ איבד כל רסן במלחמתו בכנסת ובממשלת המחנה הלאומי. העובדה ששופט תורן, בדן יחיד ובמעמד צד אחד, מוציא באופן אוטומטי צו שמקפיא חקיקה של הכנסת בפעם השניה תוך שבוע כאילו זו ברירת המחדל, היא טרלול מוחלט שמלמד שבג"צ איבד כל רסן במלחמתו בכנסת ובממשלת המחנה הלאומי. אם הימין חלילה לא יתעורר וינצח את הבחירות, ולאחריהן ישלים את הרפורמה המשפטית וימנה שופטים שמרנים והגונים, אנחנו נמצא את עצמנו מול דורסנות הולכת וגוברת של הימין וערכיו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף גם הוא: "הדיקטטורים בגלימות השחורות שוב דורסים את רצון נבחרי הציבור. אבל, חדשות טובות: אלו פרפורי גסיסה ממקורות השליטה. סופם של הדיקטטורים שלא סופרים את העם לעוף מהחיים הציבוריים. התשובה לצווים של בג"ץ יהיו בצו השעה של ממשלת הימין הבאה - ניקוי אורוות במערכת המשפט וחיסול שלטון הדיפ-סטייט. לא נתפשר על פחות מכך".
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה נגד החוק, בירכה על החלטת בג"ץ: "ההחלטה הבוקר היא צעד חשוב להגנה על התקשורת החופשית ועל זכותו של הציבור לקבל מידע מגופי תקשורת עצמאיים, שאינם כפופים לשליטה פוליטית. החוק קודם בהליך חפוז ורצוף פגמים, והוא מעניק לדרג הפוליטי כוח רב על שוק התקשורת, על גופי השידור ועל מערכות החדשות.
עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, מסר: "החלטת בג"ץ מוכיחה שלא ניתן להתייחס לחוק הזה כאל רפורמה רגילה. מדובר בחוק רחב ודרמטי, שקודם במהירות ועלול לשנות מן היסוד את שוק התקשורת בישראל. תקשורת חופשית ועצמאית היא תנאי לפיקוח על השלטון ולבחירות חופשיות. אסור לאפשר לדרג הפוליטי לקבוע מי יפקח על החדשות שהציבור רואה ומי ייהנה מהטבות רגולטוריות. נמשיך לפעול לביטול החוק ולהגנה על האינטרס הציבורי".
הצעת החוק אושרה ביום חמישי האחרון בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ברוב של 53 מול 48. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למליאה, והשר קרעי פנה אליו והודה לו: "המשימה שהטלת עליי לפני ארבע שנים הושלמה". זמן קצר לאחר מכן הוגשו עתירות לבג"ץ מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, וח"כ אפרת רייטן ואיתן גינבורג.
רייטן וגינזבורג ביקשו מבג"ץ להוציא צו על תנאי ולבטל לחלוטין את החוק "הפגום והלא-חוקי שנחקק תוך פגיעה אנושה בעצמאות הכנסת, בזכויות הח"כים, בהשתתפותם ובעקרון הפרדת הרשויות. קרעי והממשלה ניסו להימנע מביקורת מקצועית של ועדת הכלכלה בכנסת, ולשם כך הקימו במיוחד ועדה שכל תפקידה היה לאשר את רצונות השר. הדיונים בוועדה הזו היו למראית עין בלבד. בפועל, השר ואנשיו ניהלו את הישיבות, הכתיבו את הנוסחים מאחורי הקלעים, והתעלמו לחלוטין מחברי הכנסת ומהערות הציבור".
הם כינו את הליך החקיקה "מופע בריונות של שר שהחליט שהוא גם הממשלה, גם הכנסת וגם החוק עצמו. קרעי ודיסטל הפכו את הכנסת לקרקס והכל כדי לחלק הטבות לערוצי הטלוויזיה שמשרתים את הממשלה ולהנדס את תודעת הציבור. מדובר בניסיון השתלטות עוינת על התקשורת הישראלית ופגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואנו עומדים, ונמשיך לעמוד, כחומה בצורה מולו. הגשנו את העתירה הזו כדי להציב קו אדום ברור: הכנסת היא לא הרכוש הפרטי של קרעי והתקשורת החופשית בישראל היא לא למכירה. גורל החוק הזה להיפסל בבג"ץ".
החוק, המבקש לשנות מהיסוד את פני שוק התקשורת בישראל, הגיע לשלב ההכרעה לאחר הליך חקיקה מזורז ושנוי במחלוקת. הרפורמה כוללת את ביטולן של המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, והחלפתן בגוף מפקח מצומצם. בנוסף, החוק מבטל חסמים רגולטוריים משמעותיים, מיטיב עם ערוץ 14 הנאמן לממשלה מקל על מתן רישיונות שידור ומאפשר הרחבה של בעלויות צולבות בגופי התקשורת.
מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר: "החוק לפגיעה בעיתונות שעבר בכנסת לא ייכנס לתוקף לעולם. הארגון כבר עתר נגד הפגמים בחקיקה ועכשיו הארגון יעתור לבג״ץ נגד תוכן החוק שמבקש להעלים את האתיקה העיתונאית ולהפעיל לחץ מסחרי על עיתונאים, וגם נגד הדרך שבה נחקק תוך רמיסת כל נוהל, תקנה וחוק אפשריים. אין לנו ספק שבית המשפט יקבע כי החוק פסול. העיתונות החופשית תישאר לעמוד זקופה מול המתקפה הממשלתית הנוכחית כפי שעמדה עד כה למרות הנסיונות החוזרים ונשנים לרסק אותה. ניצחנו את הממשלה בכל מאבק עד כה - ננצח גם במאבק הזה".