בג"ץ גיוס החרדים: "מתברר הצורך באמצעי אכיפה שיביאו תוצאות"

בבג"ץ נפתח הבוקר (רביעי) הדיון בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון ואחרים בעניין יישום פסק הדין על גיוס בני הישיבות, שבו נקבע כי המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוס צעירים חרדים בלא הסדר חקיקתי. המדינה הציגה בתצהיריה נתונים לגבי זימון חרדים לצו ראשון וצו גיוס, והדיון נועד להבהיר היכן הדברים עומדים ומדוע אין השפעה על היקף המתגייסים בפועל עד כה. העותרים מבקשים להגביר צעדי אכיפה אופרטיביים, ובינתיים פרצה מהומה באולם כאשר צעירים התפרצו לדיון בקריאות "נמות ולא נתגייס". בהרכב השופטים: המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארץ, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.

נציגת הפרקליטות אמרה בדיון כי יש 5,700 חרדים שכבר הוכרזו כמשתמטים. השופטת וילנר שאלה אם כולם עצורים, ונציגת הפרקליטות השיבה בשלילה. "מי שמוכרז כמשתמט נעצר, ככה זה אצל מלש"ב רגיל. למה?", שאלה השופטת וילנר, ונציגת הפרקליטות השיבה שאין מספיק מקום לכליאה. השופטת וילנר המשיכה: "אז לא 5,700, אפשר 2,000, 3,000, אפשר להתחיל מהקטן". נציגת הפרקליטות השיבה: "מה שהצבא צריך זה לוחמים, לא עצורים".

"כמה משתמטים חילונים נעצרו?", שאל השופט גרוסקופף, "התחושה שלי זה שכלפי משתמטים חילונים כן ננקטות פעולות. אם המדיניות היא מדיניות אחידה, גם הנתונים צריכים להיות אחידים באופן יחסי. אני רוצה לראות שמספר הפעולות הננקטות כלפי המשתמטים החרדים היא דומה וקרובה לחילונים. האם גם אצל המשתמטים החילונים יש מדיניות 'רכה?' שכוללת 'הבנות'?".

השופטת וילנר העבירה ביקורת על המדינה שלא הביאה נתונים על ההשוואה בין משתמטים חילונים לחרדים, ונציגת המדינה הסבירה כי "מתוך ההבנה שאנחנו רוצים חיילים ולא עצורים, ומתוך הבנה שמדובר באוכלוסיה עם מאפיינים תרבותיים ייחודיים, היה ברור שצריך לעשות מהלכים שתכליתם זו התאמה של השירות הצבאי לצרכיה. בהקשר הזה הצבא השקיע הרבה מאוד משאבים כדי לייצר תוכניות שמתאימות לחרדים. הוקמו חטיבות נפרדות, הקמה של מסלולים, שלב ב'".

"התכלית היא אכן לא בתי סוהר, התכלית היא סיוע לצבא בנטל הכבד", אמרה השופטת ברק-ארז, "והבעיה היא שעם כל האמצעים - אין תוצאות". השופט סולברג הוסיף: "יש הערכה רבה למה שנעשה בצבא, אבל אם בסופו של דבר אנחנו מגיעים לתוספת של מאות אחדות בלבד של חיילים, הולך ומתברר הצורך באמצעי אכיפה מוגברים שיביאו תוצאות".

השופטת שאלה אם המפכ"ל החליט לא לעצור עריקים חרדים, ונציגת המדינה השיבה כי המשטרה לא יכולה לעצור "כל אדם אקראי". השופט גרוסקופף שאלה אם זה תקף למשתמטים משאר האוכלוסיה, ולאחר שנציגת המדינה השיבה בחיוב אמרה השופטת ברק-ארז: "אז יש בשורה לכלל המשתמטים בישראל, אין יותר מעצרים של המשטרה".

נציג איחוד בני הישיבות אמר כי "יש דברים שבית המשפט לא יכול לפתור, וצריכים להיפתר בציבור. אולי צריך לשנות דיסקט", והשופטת ברק-ארז השיבה: "לצערנו השתנו הנסיבות בשנתיים האחרונות". נציג איחוד הישיבות אמר: "לא ראיתי שאפשר לכפות בשטח את הדבר הזה, מציע לבית המשפט לתת לדרג המדיני לטפל בזה". השופטת ברק-ארז שלה אותו: "אתה מייחס איזו משמעות למלחמה שהייתה פה? הכל אותו הדבר?".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "הגענו הבוקר לדיון המכריע בבית המשפט העליון בדרישה הברורה לאכוף את החוק ולגייס מיידית עשרות אלפי תלמידי ישיבות. הדיון הזה מתקיים על רקע "חוק ההשתמטות" שהממשלה מנסה לקדם בחופזה - תרגיל פוליטי שקוף שכל מטרתו להכשיר אפליה פסולה ולהונות את בית המשפט ערב הדיון. אנו מצפים מבית המשפט להתעלם מרעשי הרקע הפסולים הללו, לאכוף את פסיקתו הקודמת פה אחד, ולהורות למדינה באופן חד-משמעי לפעול לגיוס שוויוני ומיידי ולנקיטת סנקציות נגד כלל המשתמטים".