נשיא העליון: "השיח על מערכת המשפט בנקודת שפל חסרת תקדים"
הנשיא עמית נשא דברים בכנס לשכת עורכי הדין ואמר כי "הסכנה הניצבת בפנינו כחברה אינה רק ההקצנה של השיח, אלא העובדה שהתרגלנו לכך". הוא הוסיף: "הדרך מרטוריקה למעשים קצרה מאוד; בכל פעם שאנו בוחרים להחריש מול שיח מבזה או התנהגות פסולה, נרשמת תזוזה בקו הגבול הפנימי שלנו"
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, אמר הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין כי "השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בנקודת שפל חסרת תקדים. אך הסכנה הניצבת בפנינו כחברה אינה רק ההקצנה של השיח, אלא העובדה שהתרגלנו לכך". הוא הוסיף: "על כן אתמקד היום בסכנת הנירמול - בתהליך השקט שבו החברה מסתגלת לאובדן גבולות בשיח; לשחיקת האמת במרחב הציבורי; ולמתקפות על הגופים שאמונים על שמירת שלטון החוק". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה בכנס: "עוד צפויים לנו ימים סוערים. הלחץ המופעל עלינו גדול, והוא יגבר".
"הדרך מרטוריקה למעשים היא קצרה מאוד", אמר הנשיא עמית, "מה שהחל כשיח תוקפני כלפי הרשות השופטת כמוסד, הפך במהרה למילים ולמעשים שנועדו לבזות שופטים ולהטרידם ברמה האישית, ואף לשבש את העשייה השיפוטית עצמה. אנשי ציבור משתלחים בשופטים מכהנים עם כינויי גנאי: 'אויבי האומה', 'הם לא של ישראל', 'שודדים ובריונים' ועוד. אנו עדים להתייחסויות לְשופטים בשפה מזלזלת שאין להלום בשום מקום, בוודאי לא מפי גורמים שלטוניים".
שר המשפטים יריב לוין הגיב לדברי הנשיא עמית: "מי שנבחר כחוק לא צריך להסביר כל כך הרבה שכך היה. רק מי שיודע ש״בחירתו״ נעשתה באופן בלתי חוקי, נדרש להסברים ולתירוצים בלתי פוסקים. השופט עמית רוחש בוז עמוק לציבורים עצומים. בהתנשאות הוא רומס את הכרעת העם ואת מעמד הממשלה והכנסת. אבל, גם הוא יודע שיש דבר אחד שאי אפשר לכפות על הציבור בשום צו - אמון. והציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו".
עוד אמר הנשיא עמית: "שופטים מכהנים ובדימוס נתונים להטרדות ברמה היומיומית. בכל יציאה לרחוב הם מסתכנים בקריאות מבזות או בחסימת רכבם. יש שופטים שמהססים לענות למספר לא מזוהה בטלפון, עקב שיחות הטרדה ואיומים. ויש מי שפועלים לשבש דיונים משפטיים, ומפנים קריאות פוגעניות כלפי מתדיינים ובאי-כוחם שבאו לקבל את יומם בבית המשפט. יש אף מי שניסו להתפרץ בכוח לאולם בית המשפט העליון כדי לסכל דיון, כאשר השופטים מפונים מן האולם בהוראת המשמר לשם שמירה על ביטחונם. על חטא שנרמלנו, ועל חטא שהתנרמלנו".
"בכל פעם שאנו בוחרים להחריש מול שיח מבזה או התנהגות פסולה, נרשמת תזוזה בקו הגבול הפנימי שלנו. הנירמול הוא חומר מאלחש: מה שנראה אתמול כחריגה בלתי מתקבלת על הדעת, הופך היום למקרה גבולי, ומחר – למציאות שגורה. וכך משתרש מעגל מסוכן: להסכין לתופעות כאלה, להתרגל, להזדעזע מחדש כאשר עוד קו אדום נחצה, ואז לעבור לסדר היום ולהזדעזע שוב - כל פעם קצת פחות - כאשר הקו האדום הבא, הנמוך יותר, נחצה אף הוא".
"ולאחר שנירמלנו את שחיקת גבולותיו של השיח הציבורי, הקו האדום הבא - שאליו אנו הולכים ומתקרבים - הוא שחיקת מושג האמת עצמה, ומעבר של השיח הציבורי מממד המציאות אל ממד הפייק, שמתקיים בעיקר, אך לא רק, במרחב הדיגיטלי: ברשתות, בתקשורת, ובמסכי הטלפון של כולנו. הוא פועל על פי חוקי האלגוריתמים ונע במהירות ה"בוט". בממד הפייק משוגרים ציטוטים מסולפים מתוך פסקי דין; אמירות של שופטים מוּצָאוֹת מהקשרן ונערכות באופן מגמתי בסרטון שמופץ ברשת; ו'עובדות' במרכאות, שלא היו ולא נבראו מוצגות כאמיתות חלוטות".
"דוגמאות יש בשפע", המשיך הנשיא עמית, "והחביבה עלי היא הסיפור שלפיו חברתי השופטת דפנה ברק-ארז היא לכאורה בתו של הנשיא בדימוס ברק. פייק מוחלט, כמובן. הפצת הפייק היא סכנה ישירה לדמוקרטיה וללכידות החברתית. כאשר חלקים באוכלוסייה נסמכים על עובדות שונות לחלוטין, השיח ביניהם הוא כמו קווים מקבילים שלא ייפגשו".
"בימים אלה חוזרת ומופצת הטענה כאילו בית המשפט התערב לכאורה במדיניות ההגנה של צה"ל במרחב הצמוד למכשול הביטחוני מצדו העזתי - האזור הידוע כ'פרימטר'. האמת היא, שמדובר במיחזור של פייק ישן על עתירות שנדונו עוד בשנת 2018, בנוגע להתמודדות של צה"ל עם אירועים המוניים ואלימים של עזתים בצמוד לגדר. בית המשפט לא הורה לצה"ל לשנות אפילו פסיק בהוראות הפתיחה באש, קיבל את עמדת צה"ל במלואה, וקבע שהוראות הפתיחה באש מתמודדות כראוי עם הסכנה מאירועים אלימים; וכי היישום של הוראות הפתיחה באש, נתון לשיקול דעתם של המפקדים בשטח".
"העתירות נדחו פה אחד ובאופן מוחלט.אז אם כך, כיצד מופצת ההמצאה שבג"ץ התערב כביכול בהוראות הפתיחה באש? כאן נכנס לתמונה פייק נוסף: הטענה שלפסק הדין קדם דיון חסוי עם גורמי צה"ל, שבו נתן בית המשפט כביכול הנחיות כאלה ואחרות. האמת היא שבאותן עתירות מעולם לא התקיים דיון חסוי. ככלל, סדרי הדין קובעים שדיון כזה טעון הסכמה מהעותרים, וזו לא ניתנה באותו מקרה. על כן, בית המשפט הסתפק בתיאור הגלוי שהציג צה"ל להוראות הפתיחה באש - וכאמור לא נתן לצה"ל כל הוראה אופרטיבית בנדון. טענה נוספת היא שלאחר הגשת העתירות שינה צה"ל מיוזמתו את ההוראות, כדי "לחסוך" פסק דין. אך לא היה כל שינוי כזה".
היועמ"שית בהרב-מיארה אמרה בנאומה: "לא אחת אנחנו ואנשינו נתקלים ביחס לא הולם בדיוני הממשלה והכנסת, בלשון המעטה. אף נתקלנו באיומים. הזלזול בגורמי המקצוע השונים במדינה מופגן. זוהי סביבת עבודה מאתגרת. אני מכירה היטב את פרקליט המדינה, את המשנים שלי ואת החומר שממנו קורצו המשפטנים בשירות הציבורי - לא נירתע".
"מחויבות המדינה לחוק ולמשטר דמוקרטי חשובה בכל עת, ובימים אלה אנחנו בשעת מבחן מיוחדת", הוסיפה, "הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הואץ מאוד בתקופת המלחמה. אנחנו מצויים במה שניתן לכנות 'שלב ב' של הרפורמה המשפטית. פאזה קיצונית יותר של המהלך. אם בעבר התייחסנו לכך שדמוקרטיות נופלות בצעדים קטנים, בשל הקרבה לתום הקדנציה של הכנסת הנוכחית נפתח מרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים. אם בעבר הדאיגה אותנו חולשת מערכת הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית, החשש היום כבד יותר. שלב ב' של הרפורמה מציב סימן שאלה, על עצם הרעיון כי בכלל נדרש ריסון על כוחו של השלטון".
על מעצר משתמטים חרדים אמרה היועמ"שית: "אכיפת החוק היא קודש הקודשים של מערכת המשפט. עליה להיוותר חפה מכל השפעה פוליטית. אכיפת חוק המובלת על-ידי אינטרסים פוליטיים, היא מאפיין של משטרים חשוכים. משטרים שישראל לא רוצה להידמות אליהם. לצערי, אנחנו כבר לא על קו הזינוק של המסלול להפיכת מערכת אכיפת החוק לכלי שרת בידי השלטון, אלא הרבה מעבר לכך".
בתחילת הכנס נשא דברים עו"ד עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין, שאמר: "בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים לתנועת מלקחיים שמאיימת על עצמאות מערכת המשפט ושלטון החוק בישראל. מצד אחד אנו רואים גל עכור של הסתה, אלימות מילולית חמורה, התפרעויות באולמות בית המשפט ובסמוך להם. באחד המקרים ראינו ניסיון התפרצות של ממש לתוך אולם הדיונים בבג"ץ, מלווה בעידוד וגיבוי של נבחרי ציבור. כל זאת, במטרה להלך איימים על בתי המשפט ועל השופטים, בדיונים בעלי חשיבות ציבורית, כדי שאלה יחששו לפסוק בהתאם להבנתם את הדין ולצו מצפונם. הניסיון לפגוע בעצמאות השופטים לא רק שאינו תואם את ערכיה הדמוקרטים של ישראל, אלא שהוא גם לא עולה בקנה אחד עם ערכיה היהודים".
"רק לשם הדגמה", הוסיף עו"ד בכר, "בשבוע האחרון נפתח גל נוסף של הסתה ונאצה כלפי היועצת המשפטית לממשלה, לאחר ההחלטה על הגשת כתבי האישום בפרשת הדלפת המסמכים לעיתון הבילד. כחלק ממנו ראינו השוואות לאייכמן ולגדולי צוררי ישראל, וזו רק דוגמה. מעל במה זו אני פונה ליועצת המשפטית לממשלה, למשנים, ולפרקליטים שעושים את מלאכתם וסופגים קיטונות של שנאה במרחב הציבורי, בעידוד פוליטיקאים: חזקו ואמצו, המשיכו לעשות את מלאכתכם ללא מורא וללא פחד. החצים מכוונים אליכם, לעיתים תוך פגיעה ורמיסה גם של משפחותיכם, אבל המטרה האמיתית היא מיטוט שלטון החוק ושינוי יסודות הדמוקרטיה בישראל".