גורמים בפרקליטות אחרי השימוע בתיק 4000: לא שוכנענו שאין שוחד

גורמים בפרקליטות אמרו היום (שישי) לחדשות 13 כי דברי עורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך השימוע בתיק 4000 אתמול, לא הצליחו לשכנע אותם שאין עבירת שוחד בהתנהלותו של נתניהו. עם זאת, הוסיפו כי הדיונים היו ענייניים וטובים על אף שלא הצליחו להפריך את החשדות לקבלת שוחד מצד נתניהו. עם זאת, ההכרעה לא תינתן על ידי הפרקליטות, אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

אחד מקווי ההגנה של פרקליטי ראש הממשלה בתיק הוא שנתניהו התקשר לשלדון אדלסון, הבעלים של עיתון ישראל היום, ולעורך העיתון עמוס רגב, פעמים רבות יותר משדיבר עם שאול אלוביץ' ולכן קשה לטעון שהוא פעל לטובת אלוביץ'.

כמו כן, פרקליטו של נתניהו, דוד שמרון, אמר בעדותו במשטרה במסגרת תיק 4000: "אם הייתי יודע על הבקשות של נתניהו לאלוביץ' בעניין הסיקור, לא הייתי מגיש ליועמ"ש מסמך שבו כתבתי שאין עילה לכך שנתניהו יעסוק בענייניו של אלוביץ'".

אתמול התקיים היום השני לשימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. בטרם נכנס לדיון, אמר פרקליטו יוסי אשכנזי: "דנו אתמול בתיק 4000 בערך 11 שעות, אנחנו ממשיכים היום את הטיעון. יש קשב רב בלשכת היועץ, בדיוק כמו שצריך להיות בשימוע, אני מאמין שנצטרך את כל היום הזה כדי לסיים את הטיעונים שלנו בתיק ונמשיך שבוע הבא לתיקים".

עורך הדין עמית חדד הוסיף: "אתמול הצגנו את מחצית הטענות שלנו בתיק 4000. אני חושב שהטענות נשמעו, הן טענות נכונות וטובות. הן מפתיעות, יש ראיות חדשות, יש הסבר אחר לכל מה שנטען בכתב החשדות, היום אנחנו נמשיך בתקווה שנצליח לשכנע, אנחנו בטוחים שבסופו של יום כשנסיים את ארבעת הימים האלו התיקים האלו חייבים להיסגר, והם ייסגרו".

ביום רביעי, היום הראשון לשימוע, טענו עורכי דינו של נתניהו כי "אם נתניהו קיבל סיקור חיובי, מה שלא קרה, לא הייתה לו כוונה או מודעות". טענותיהם של הפרקליטים מתייחסות בעיקר לעניין הכוונה והם טוענים בנוסף כי "אי אפשר ללכת במנהרת הזמן חמש שנים אחורה ולהגיד שעבר עבירה תקדימית".

עוד טענה שמעלים עורכי הדין היא שאחד העדים המרכזיים בתיק טען בעדותו ש-90% מבקשות נתניהו לסיקור כזה או אחר התמוססו - ולכן אין פה עניין מבחינתם של תן וקח. הטענה השלישית שהם מעלים היא שאבי ברגר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בתקופתו של השר ארדן ואח"כ בתקופת נתניהו - ופוטר על ידי נתניהו בכלל לא התנגד לעסקת בזק-yes אלא לא אישר אותה בגלל שרצה שיהיה לו "נשק" נגד רפורמה טלפונית של בזק.

הפרקליטים טענו שלא ייתכן שנתניהו ביקש בפגישה עם פילבר למתן את הורדת מחירי האינטרנט והטלפון – כי המחירים היו מקובעים לארבע שנים בשבועיים האחרונים של כהונת ארדן. כמו כן הם טענו כי בעדות האחרונה של ניר חפץ, החוקרים ניסו לשתול לו את תאריך הפגישה עם אלוביץ' – פגישה דרמטית במסכת הראיות. עורכי הדין סבורים שאין בשום מקום ראיה ישירה ליסוד הנפשי של רה"מ – אין מסרון או מייל שמפליל אותו ישירות.

עוד נטען בשימוע כי לאחר הפגישה בין בני הזוג אלוביץ' לנתניהו בדצמבר 2012, שבה הפרקליטות טוענת כי "נזרעו זרעי השוחד" התגבשה רפורמת כחלון - שהייתה רעה לאלוביץ'. כמו כן, הם ציינו שמועצת הכבלים והלוויין אישרה את מיזוג בזק-יס בעקבות הפניות של מנכ"ל יס ולא בעקבות לחצי נתניהו.