פרשת הצוללות: מרום, גנור ושרן יואשמו בשוחד, שמרון בהלבנת הון

פרשת הצוללות: הפרקליטות החליטה היום (חמישי) להגיש כתב אישום כפוף לשימוע נגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו דוד שרן, השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ועד המדינה לשעבר מיקי גנור בגין שוחד. עורך דינו לשעבר של ראש הממשלה, דוד שמרון, יואשם כפוף לשימוע בהלבנת הון במסגרת פרשת הבנק השוויצרי, שהיה תולדה של פרשת הצוללות. אבריאל בר יוסף ככל הנראה לא יקבל היום הודע בנוגע להחלטה בעניינו. כזכור, הפרשה נחשפה על ידי רביב דרוקר בחדשות 13.

לעוד כתבות בנושא:

פרשת הצוללות: אלו כתבי האישום המסתמנים נגד המעורבים בתיק

פרשת הצוללות: הסיבה שנתניהו הסתיר את המכירה – הנחה מהגרמנים

פרשת הצוללות: המשטרה ממשיכה לחקור – גבתה עדות מאלוף יוסי פלד

הפרשה המכונה "תיק 3000" מתייחסת לחקירה פלילית שבמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וספינות מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בין השנים 2017-2009. בפרשה זו נחקרו מקורבים לנתניהו ונגד חלק מהם המליצה המשטרה להגיש כתב אישום באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון.

כאמור, לפני שנה הודיעה המשטרה על המלצתה להגיש כתב אישום נגד בכירים בפרשה, בהם שלושה ממקורבי ראש הממשלה - שמרון, בר יוסף ודוד שרן - לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו. כמו כן, המשטרה המליצה להעמיד לדין את מרום, השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ושייקה ברוש. לעומת זאת, נגד מקורב נוסף של נתניהו, יצחק מולכו, לא נתגבשה תשתית ראייתית.

המשטרה מסרה כי לפי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל.

במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, שנכנס לנעליו והחל לשמש כנציג והמתווך לעניין רכש ושירותים של "טיסנקרופ" מול מדינת ישראל. לטענת המשטרה, ממצאי החקירה מגלים, כי למפקד חיל הים דאז מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז בר יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. הנציג אמור היה לקבל אחוזים משווי העסקה, ששוויה מוערך במיליונים רבים.

לפי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית, שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של כ-10 מיליון אירו.

יחסי השוחד בין גנור לבר יוסף

על פי כתב החשדות, מרגע שהתמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל גנור בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.

עוד נכתב בכתב החשדות כי בכל תקופת כהונתו של בר יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק הגוף בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד.

מנקודת זמן מסוימת, דרש בר יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה - דרישותיו עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם.

לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי ישלם 120 אלף אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של  חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף שקל עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות.

ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. גנור הבהיר לבר יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, מהן יוכל בר יוסף לקבל דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.

יחסי השוחד בין גנור לשרן

בשנת 2008 ערך בר יוסף, שהיה מצוי ביחסי עבודה וידידות עם שרן ועם השר יובל שטייניץ, הכרות בין גנור לשרן. בשנת 2009 מונה שרן להיות ראש המטה של שטייניץ, וכבר אז גנור ראה בשרן שיכול לסייע בידו בקידום עסקיו. כראש מטה שר האוצר פעל שרן במסגרת תפקידו לקידום ענייניו העסקיים השונים של גנור, ובראשם קידום רכש כלי השיט. בין היתר, שרן סייע לגנור לתאם פגישות עם השר שטייניץ שנועדו לקידום העסקאות ועסקיו של גנור, וכן קיים שרן מעת לעת פגישות ושיחות עם גנור בהן העביר לגנור מידע בנוגע להתקדמות העסקאות.

בין גנור לשרן נוצרה הבנה שגנור יתגמל את שרן בעתיד, בעד פעולותיו לקידום העסקאות והאינטרסים של גנור. גם בזמן כהונתו כמנהל לשכת ראש הממשלה שרן פעל כדי לקדם את עסקיו של גנור. באמצע 2013 פנה שרן לגנור בבקשת תשלום שוחד על פעולותיו כראש מטה שר האוצר לטובת. שרן ביקש כי התשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי.

אכן, בהוראת גנור מסר עוזרו צ'ק בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן בעבורו. המקורב הפקיד את הכס, בחשבונו ומסר את מרבית תמורתו במזומן, לרמי טייב, ששימש כעוזרו של השר שטייניץ, עבור שרן. התשלום הוסווה בחשבונית כוזבת בגין ייעוץ משפטי, שלא ניתן.

בנובמבר 2014 העביר גנור סכום נוסף של כ-35 אלף שקל עבור שרן, לבקשתו, וכדי להסוות את התשלום העביר גנור את התשלום השני לחשבון שבבעלות צחי ליבר, חברו של שרן, וזאת במסווה של  שירותי ייעוץ שקיבל כביכול גנור מליבר. באוגוסט 2016 העביר גנור תשלום מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקל לחשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר, על אף שלא קיבל ממנה או מליבר כל שירות.

בהמשך, ליבר העביר לשרן את חלק הארי של תשלומי המתת השני והשלישי. גנור שילם לשרן את תשלומי המתת בעד פעולות הקשורות לתפקידיו השונים כראש מטה שר האוצר וכמנהל לשכת ראש הממשלה, למען קידום עסקאות כלי השיט. את תשלום המתת השני, שילם גנור גם על מנת להטות את שרן למשוא פנים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה.

יתרה מזאת, גנור ושרן חשודים גם כי פעלו בניגוד להוראות חוק המפלגות במתן תרומות לשר שטייניץ בגובה העולה על המותר בחוק, תוך שימוש באנשי קש.

יחסי השוחד בין גנור לזנדברג

גנור את זנדברג על רקע רצונו ליצור קשרים עסקיים בישראל, שכן עד אותה עת עיקר פעילותו היה בתחום הנדל"ן באירופה. באוקטובר 2010 התמנה זנדברג לתפקיד יו"ר קרן היסוד. במסגרת תפקידו, קיים זנדברג יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים ובהם עם מי ששימש באותה עת מנהל לשכת ראש הממשלה, אייל חיימובסקי.

גנור היה מעוניין ,כאמור, לקדם את המגעים לצורך קידום רכישת ספינות המגן והיה מעוניין לקבל מידע בנוגע להתקדמות המגעים. לבקשת גנור קבע זנדברג, שלוש פגישות בין גנור לחיימובסקי. זנדברג השתתף בפגישות אלו תוך ניצול תפקידו ומעמדו. בנוסף, ניצל זנדברג את מעמדו וקשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.

בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג, בשבע הזדמנויות, סכום כולל של 103 אלף שקל כמתת מושחתת, בעד פעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו, למען קידום ענייני גנור, וכן כדי להטותו למשוא פנים, על מנת שינצל את תפקידו כיו"ר קרן היסוד, לפעולה למען האינטרסים העסקיים של גנור. גנור רשם את התשלומים בספרי חברה שבבעלותו כהוצאות שהוצאו בייצור הכנסתה של החברה, בהתבסס על חשבוניות כוזבות.

יחסי שוחד בין גנור למרום

על פי כתב החשדות, התגבשה גם בין גנור למרום הבנה, הסכמה וציפייה, בזמן שמרום כיהן כמפקד חיל הים, לפיה מרום יקבל תגמול מגנור בעד פעולות שיבצע בעבורו במסגרת תפקידו. אכן, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור לסוכן התאגיד בישראל ולטובת קידום העסקאות, כמתת מושחתת.

כדי להסוות את המתת, סיכמו השניים כי גנור ייתן אותה למרום תוך הצגתה בכזב כתשלומים המשולמים בגין העסקת מרום כיועץ עצמאי של גנור. בהתאם לסיכום, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016, העביר גנור למרום, מהחברות שבבעלותו לחברה שבבעלות מרום, מתת של 557 אלף שקל. בגין המתת הנפיק מרום, באמצעות החברה, חשבוניות כוזבות, לפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד  ייעוץ בנושאים שונים.

תגובת דוד שמרון: "קיבלתי עכשיו את כתב החשדות ועיינתי בו - אין בו צוללות. אין בו שוחד. אין בו מרמה. ובכל זאת מה יש בו? עבירה טכנית המתוארת באופן פומפוזי תוך טעויות ניכרות בעובדות, ועל כן בשימוע שייערך גם היא תוסר מסדר היום".

"משפחתי ואני עברנו תקופה ארוכה ומטלטלת וככל הנוגע אלי, הפרשה המכונה 'פרשת הצוללות' הגיעה היום לידי סיום. אין לאדם אלא את חירותו ואת שמו הטוב. איש לא יכול לדמיין מה עובר על אדם חף מכל פשע, אשר קם יום אחר יום לקרוא פרסומים אודותיו בעניין פרשת הצוללות שאינם אמת. אין בי שום כעס על כל מי שעסק בעניין בדרך מקובלת ומקצועית. אם יש בי כעס, הוא אך ורק כנגד חבורה צינית של אנשי ציבור ופוליטיקאים, שמבלי לדעת את העובדות, וחמור מכך -- חלקם על אף שידעו את האמת -- עשו בי קרדום לחפור בו, כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם, והשתלחו בי יום אחר יום בניסיון לפגוע בי".

"אני מבקש להודות לכל אלה שעמדו לצידי: בראש ובראשונה לרעייתי אודרי ולילדי, למשפחה המורחבת, לחברי הקרובים והרחוקים, בהם גם אנשים שהיו בני פלוגתא שלי במהלך החיים, ואשר תמכו בי באופן פומבי. לצוות המשרד שלי וללקוחותיי – שהפכו לידידיי הטובים כיום, שנתנו בי אמון וסייעו לי בימים הקשים. לסיום, אני חב תודה מיוחדת לד"ר יעקב וינרוט ז"ל, ולעו"ד עמית חדד יבל"א על אמונתם בצדקתי, ועל החיזוק והעידוד שנתנו לי לאורך הדרך הקשה הזאת. כולכם ריגשתם אותי בעוצמת האמון שרחשתם לי, ולעולם לא אשכח את תמיכתכם ואהבתכם. אני מאושר על כך שלא אכזבתי אתכם. אין לי שמץ ספק שבמהלך השימוע נביא לביטול החשד שנותר ושבא לידי ביטוי בכתב החשדות".

עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד, רוט, שנהר ושות' המייצגים את עו"ד דוד שמרון מסרו בתגובה: "הודעת הפרקליטות היום משקפת את מה שידענו וטענו מתחילת הדרך – לא נפל רבב בהתנהלותו של דוד בפרשה שכונתה בתקשורת "פרשת הצוללות". דוד פעל לאורך כל שנות הקריירה שלו בצורה עניינית, מקצועית ובהתאם לדין כאשר עומדים לזכותו ולצידו כישוריו בלבד. כך הוא עשה תמיד וכך הוא ימשיך לעשות. אנו בטוחים בצידקתו של דוד ואנו מקווים שלאחר שנפרוס את טיעוננו ונציג לפרקליטות את העובדות כהווייתן – גם כתב החשדות המינימלי שהועבר לעיוננו היום, שעניינו בחשד לביצוע עבירה שאין לה כל קשר ל"פרשת הצוללות", ייסגר. דוד יכול היום לחזור לחייו ולהתחיל לשקם את שמו הטוב שנפגע בשל אירועים שהיום גם הפרקליטות קבעה, ובצדק, שאין להם כל קשר לדוד".

פרקליטו של אליעזר (צ'ייני) מרום, עו"ד ציון אמיר, מסר בתגובה: "קיבלנו את כתב החשדות בתדהמה גדולה. זהו כתב חשדות מופרך מן היסוד. זה עומד בסתירה לראיות שנאספו בידי המשטרה. אם נחליט להגיע לשימוע - נקעקע מן היסוד את כתב החשדות המופרך הזה".

האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום מסר בתגובה: ״קיבלתי בעצב ובכאב את ההחלטה השגויה של פרקליט המדינה על הגשת כתב האישום נגדי. אני מכבד את רשויות החוק בישראל, אך סבור כי כתב החשדות מופרך מן היסוד. אני מכיר את העובדות ובטוח בחפותי. בכוונתי להיאבק ולהוכיח לכל פקודיי ב-40 שנות שירותי הצבאי, ולכל עם ישראל כי לא נפל רבב במעשיי. אני בטוח כי לאחר שימוע, תשתנה ההחלטה ולא יוגש כתב אישום כנגדי".

עו"ד ירון קוסטליץ המייצג את מר מודי זנדברג מסר בתגובה: "מטבע הדברים הצטערנו לקבל את הזימון לשימוע, שכן סברנו שיש מקום לסגור את התיק עוד בסיומו של שלב החקירה. אנחנו מאמינים שנצליח לשכנע את הפרקליטות בשימוע, כי יש מקום לסגור את התיק".

עורכי דינו של מיקי גנור, בעז בן צור ומאיר ארנפלד, מסרו בתגובה: "כמקובל בעסקאות רכש בטחוני, העסיק מר גנור יועצים שונים במסגרת פעילותו הקשורה בעסקת הצוללות. כלל התשלומים ששולמו ליועצים אלה שולמו כדין ובאופן שקוף לחלוטין, תמורת עבודתם של אותם יועצים. כתב החשדות בעניינו של מר גנור הועצם והוחרף באופן מלאכותי, משביקש גנור להקשיב לצו מצפונו ולהעיד אמת בלבד, עדויות אשר לא עלו בקנה אחד עם כותרות שנקשרו לתיק 3000. מכל מקום, מכלול העובדות, המסמכים, ההקלטות והצילומים מוכיחים היטב כי תיק 3000 נופח מעבר לכל פרופורציה. יש להניח כי בתום הליך השימוע תתבהר התמונה במלואה – תמונה השונה לחלוטין מזו המוצגת בכתב החשדות".