אודי סגל: "מי שמבטיח למגר את הטרור משקר"

גרתי שם. ממש שם. במקום שבו המחבל דרס שוב את החיים עצמם. את החופש והחירות. מטרים מבניין החירות שקם על חורבות התאומים. 8 אנשים נדרסו על ידי הטירוף המתוכנן של אדם שלכאורה היה לו הכל - היה לו גרין קארד והוא חי כאזרח אמריקני - כבר שנים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ומכולן, הוא בחר להיות רוצח המונים. להרוג, לזרוע אימה וגם - כמוסלמי לפגוע במיליוני מוסלמים ברחבי העולם שישאו את כתם הבושה והאשמה הגורפת.

בתוך כמה דקות ניקו את כתמי הדם. בשכונה שבה גרתי פעם, פינו את הנתיב והעיר חזרה לעצמה. היא לא הפסיקה לרגע. זה רגע שהוא גם כואב וגם מעודד - אי אפשר לעצור את ניו יורק. אי אפשר לעצור את העיר הזאת, הקוסמופוליטית, המגוונת, עיר מהגרים וזרים, שונים ומשונים, מלאת צבעים ועדות דתות ושפות. האירוע המדמם הזה ישטף גם בזיכרון, בים המספרים, באכזריות הסטטיסיקה אבל הוא מוכיח שאין מקום בטוח, אין עיר מקלט, העורף. לא רק אצלנו - הוא החזית. הוא מוכיח שגם הטרור עבר מהפכה תודעתית. כמו התוכן והיצירה, האמנות והרעיונות שעברו יו טיוביזציה והם כבר לא נחלת מעטים וידענים, כמו שהטלוויזיה היא לא רק כאן אלא בכל מסך מחשב או סלולר-כך גם הטרור- הוראת ההפעלה היא סרטון בפייסבוק, שינוי תודעה רגעי הוא תמונה בגוגל והופ עוד מחבל של דאעש נולד. היכולת להלחם מול התופעה הזאת מוגבלת מאד-מי שמבטיח למגר את הטרור משקר.