שי גל מנסה לענות על השאלה הקשה של 2017: מה יהיה עם טראמפ?
סופה של אימפריה, הקץ ליחסי החוץ ונהירה לקנדה: איך באמת תיראה השנה הראשונה של נשיא ארה"ב הנבחר טראמפ?
לוס אנג'לס, חורף 2016: ישבנו בארוחת שבת אצל משפחה יהודית בעיר. המארח מזג יין מקומי ועשה קידוש בעברית שבורה. "למי הצבעת?" שאלתי אחרי הכוס השנייה, והוא אמר שלא הצביע. "רוב היהודים כאן הצביעו להילארי, אני רציתי להצביע לרפובליקאים, אבל לא הייתי מסוגל להצביע לאיש הזה טראמפ. פשוט לא הייתי מסוגל. הוא מייצג בעיני את כל מה שאמריקה לא רוצה להיות". האורחים האחרים סביב השולחן שתקו מתוך נימוס, והוא המשיך: "אשתי הצביעה לטראמפ. היא החליטה שהוא יהיה טוב לישראל, אבל האמת היא שאף אחד לא יכול לדעת. שום דבר אצל האיש הזה לא צפוי". איך אתה מסביר את זה שאמריקה בחרה אותו? שאלתי, והוא ענה "קראתי כל כך הרבה טורי פרשנות על ההצבעה נגד הממסד, על האנשים שמרגישים ששכחו אותם בבית, זה שליד המפעל שעבר לסין. כולנו דיברנו על איך זה שלא ראינו, איך התקשורת פספסה, על המעורבות הרוסית ועל מה לא. אבל אני חושב שההסבר הכי טוב הוא 'תאוריית הברבור השחור'".
עד המאה ה-18 חוקרי הטבע חשבו שיש בעולם רק ברבורים לבנים. אבל אז התגלה באוסטרליה ברבור חדש, שחור. התיאוריה, ששמה נלקח מהמקרה הזה, אומרת שיש אירועים שלכאורה אין שום סיכוי שיתרחשו, הם מאד יוצאי דופן ובלתי צפויים לחלוטין, אבל אז הם פשוט קורים. בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב הוא אירוע כזה, שיש סיכוי שייהפך לרגע מכונן בהיסטוריה. אבל כאן לא מסתיימת התאוריה, שפיתח הפילוסוף טאלב, מה שמיוחד באירועי הברבור השחור (בהם למשל הפיגוע במגדלי התאומים, והתפרקות ברה"מ) הוא ההשפעה האדירה שלהם על העתיד, והעובדה שבכל זאת ניתן היה לחזות את בואם. בדיעבד לפחות, אנחנו יכולים להביט לאחור ולהסביר מה קרה, לפחות באופן חלקי, וזה מה שרוב העולם עושה מאז הבחירות. הברבורים האלו אגב, עברו גם בשמי ישראל, נוחי דנקנר סיפר בבית המשפט, שלהקה של ברבורים שחורים התיישבה על קבוצת IDB. הסוף ידוע.
70% מאזרחי קליפורניה הצביעו להילארי. היא ניצחה כאן באופן כל כך גורף, שההלם מזה שטראמפ הוא הנשיא הנבחר היה כאן חריף במיוחד. בחלק מבתי הספר בלוס אנג'לס פתחו קווי תמיכה טלפוניים והציעו סיוע רגשי לתלמידים. הילדים, סיפרו המורים, פיתחו חרדה חדשה: "חרדת טראמפ", בעיקר ילדי מהגרים, אבל לא רק. הם הזדקקו למישהו שירגיע ויגיד להם שהכל יהיה בסדר. גם אם הוא לא בטוח שבאמת יהיה בסדר. זה לא קרה אף פעם אחרי בחירות. הבחירות האלו טלטלו את אמריקה, "התגובה הראשונה של אשתי הייתה: בוא נעבור לקנדה", סיפר לנו מפיק יהודי בכיר בהוליווד. אני שאלתי את עצמי למה היא לא חשבה לעלות לישראל, אבל זה כבר סיפור אחר. אחד מראשי הקהילה היהודית תיאר את המהפך הפוליטי במילים האלה "אחרי הבחירות יש תחושה שכל אחד מסתובב עם רובה, מחפש במי לירות, מחפש אויב". השנאה והפחד מתפשטים. גם החשש מעליית אנטישמיות חדשה, הפעם היא עלולה להגיע מחוגי הימין הקיצוני באמריקה שחגגו את נצחונו של טראמפ.
אז איך תיראה השנה הראשונה של טראמפ? זאת שאלה שקשה לענות עליה. התשובה מושפעת מאיזה טיפוס אתם, אופטימיים או פסימיים? וכמו שכבר הבנתם אנחנו טובים יותר בלחזות דברים בדיעבד, בלנסות ולהסביר את מה שלא ראינו בזמן אמת. תמיד אפשר יהיה להאשים את התקשורת, וטראמפ שכבר שנים רב איתה , ימשיך כנראה לעשות את זה, ואולי יחריף את הטון עוד יותר.
על הספרייה בסלון שלי מונח ספר שעטיפתו התקמטה עם השנים, כתב אותו דונלנד ג'. טראמפ בשנת 1990, והוא נקרא, 'טראמפ, להישאר בצמרת'. "בשבילי" כתב אז איש העסקים טראמפ, "הדבר החשוב הוא עצם השגת הדבר, ולא הבעלות עליו". מעניין מה זה אומר על המירוץ לנשיאות. לקראת סוף הספר, בפרק ששמו "על הקשיחות" הוא כותב ששאלו אותו האם יש לו תכנית להתמודד על משרה פוליטית בבחירות? "התשובה שלילית. אינני פוליטיקאי. אינני רוצה לתת יד לפשרות, לחייך מאוזן לאוזן ולעשות את כל שאר הדברים המשפילים שצריך לעשות כדי למשוך קולות". וטראמפ של אז המשיך "האמריקאים התרגלו כל כך לפוליטיקאים מקצועיים, שכאשר עומדת מולם אישיות חזקה, הם פוחדים". והם באמת פוחדים היום, לא מעט מאזרחי ארה"ב המפולגת פוחדים. שם הרבה פחות עסוקים בשאלה האם השגרירות האמריקאית כן או לא תעבור לירושלים. "האיש הזה הוא אשף של יחסי ציבור" אמר לי עורך בכיר בעיתון אמריקאי, "במשך יותר מידי זמן התייחסו אליו כבדיחה, אבל הסתבר שהוא הרבה יותר גאון מאידיוט. הוא יודע לומר בדיוק את מה שהרבה אנשים רוצים לשמוע".
האיש שיהפוך בקרוב למנהיג העולם החופשי הוא איש שבמשך שנים ראה את העולם כעסקה אחת גדולה, שדרכו לצמרת הייתה טבולה באמירות גזעניות ובאישומים על הטרדות מיניות, ובכל זאת יש לא מעט אנשים שפגשתי בארה"ב שהסבירו לי שלא צריך לדאוג, כי כאשר טראמפ יהיה בשלטון הוא כבר לא יתנהג בשליפות ובחוסר אחריות, הוא יהיה ממלכתי. זה הזכיר לי סיפור שסיפר לי פעם חבר קבינט אצלנו: במהלך "צוק איתן" היה אביגדור ליברמן מציע לכבוש את עזה ולהפיל את שלטון החמאס. רק לפני שהוא היה מציע את זה, הוא היה מוודא שאין להחלטה כזאת רוב בקרב חברי הקבינט. אז למי להקשיב? לא יודע. דבר אחד בטוח, ב-20 לינואר ייכנס ברבור שחור לבית הלבן.
עוד במתחם סוף השנה:
יאיר שרקי על אחיו שנהרג בפיגוע ותחנות הצדק שטוחנות לאט
בת אל בלן עם טיפים להורים שרוצים להיות קצת טובים יותר
אחת לכל שבוע: 52 המסעדות המומלצות לשנה הבאה