נובל לשלום למתנגדת משטר באיראן שנכלאה: "נאבקת על זכויות נשים"

מוחמדי, שמרצה עונש מאסר של 12 שנים בכלא בטהרן בשל מאבקה בדיכוי הנשים ופעילותה לביטול עונש המוות במדינה, הייתה דמות בולטת ב"מחאת החיג'אב". מוחמדי היא האישה ה-19 שזוכה בפרס

זמן צפייה: 02:16

 באוסלו שבנורווגיה הוכרז היום (שישי) על הזוכה בפרס נובל לשלום ל-2023: נרגס מוחמדי, מתנגדת המשטר האיראנית, שלקחה חלק ב"מחאת החיג'אב". בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי מוחמדי תקבל את הפרס "על מאבקה בדיכוי הנשים באיראן וקידום זכויות אדם". יו"ר הוועדה בריט ריס-אנדרסן, פתחה את נאומה ואמרה: "אישה, חיים חירות". היא כינתה את מוחמדי "לוחמת חופש".

מוחמדי, שמרצה עונש מאסר של 12 שנים בכלא בטהרן בשל היותה מתנגדת משטר, הואשמה בין היתר ב"הפצת תעמולה" נגד הרפובליקה האיסלאמית ופעלה לביטול עונש המוות במדינה. היא סגנית ראש המרכז להגנה על זכויות האדם, עו"ד שירין עבאדי, שזכתה בפרס נובל לשלום ב-2003. מוחמדי היא האישה ה-19 שזוכה בפרס מאז היווסדו.

נרגס מוחמדי
נרגס מוחמדי | צילום: רויטרס

אתמול הוכרז כי הסופר והמחזאי הנורווגי יון פוסה הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2023. הנימוק לבחירתו: "בשל מחזותיו וספריו הנותנים קול לדברים שלא ניתן להגיד". פוסה הוא סופר, מחזאי ומסאי, שכתב גם שירים וספרי ילדים ונודע בעיקר בשל מחזותיו.

בועדת הפרס נכתב עליו כי "גוף יצירתו העצום שנכתב בנורווגית משתרע על פני מגוון ז'אנרים וכולל שפע של מחזות, רומנים, אוספי שירה, מסות, ספרי ילדים ותרגומים. הוא אחד המחזאים שהמחזות שכתב מועלים הכי הרבה בעולם וכן הוא זכה להכרה רבה בזכות הפרוזה שלו".

יון פוסה, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2023
יון פוסה, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2023 | צילום: רויטרס

עד כה, האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הכריזה על זוכי פרס נובל לכימיה - מאונגי באוונדי, לואיס אי. ברוס ואלכסיי אקימוב, שגילו ופיתחו את הנקודה הקוונטית - חלקיק זעיר המכיל בין עשרות לעשרות אלפי אטומים שתכונותיו נקבעות גם על ידי גודלו וצורתו, זוכי פרס נובל לפיזיקה - פרופ' פייר אגוסטיני, פרופ' פרנץ קראוס ופרופ' אן ל'הולייר, שזכו בפרס על תרומתם לחקר דינמיקת האלקטרונים בחומר, והשיטות שפיתחו לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד, וזוכי פרס נובל לרפואה - פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, והאימונולוג היהודי-אמריקני פרופ' דרו ווייסמן, שזכו בפרס בעקבות מחקרם שאפשר את פיתוח טכנולוגיית ה-mRNA לייצור החיסונים נגד נגיף הקורונה.