מאמריקה הדרומית ועד המזרח התיכון: מה הצית את גל המחאות החדש?
בלבנון ובצ'ילה מוחים נגד יוקר המחיה, בהונג קונג נאבקים בממשל הסיני - ובבוליביה טוענים כי הנשיא זייף את תוצאות הבחירות. למרות השוני, בכולן דורשים האזרחים צדק חברתי • סקירה עולמית
בתקופה האחרונה משתוללות ברחבי העולם מחאות רבות, כשחלק ניכר מהן נע סביב דרישות דומות מאוד - שמקורן ברצון של המפגינים להשיג צדק חברתי. ההפגנות מונעות על ידי קבוצות אזרחים שחשים תסכול מיוקר המחיה במדינתם, מהפערים בין העשירים והעניים ואצל רבים גם קיימת התחושה שהממשלה אינה קשובה לרחשי הלב של הציבור.
בניגוד לאביב הערבי של 2011 שהצית גל של מחאות רק במדינות ערביות, דוגמת מצרים, לוב ותוניסיה. גל המחאות הנוכחי חולש על כל הגלובוס. מהונג קונג שבמזרח אסיה, דרך מצרים, לבנון ועיראק שבמזרח התיכון ועד אמריקה הדרומית, שם ההפגנות הגיעו לאקוודור, בוליביה - ואפילו לצ'ילה.
המזרח התיכון: הפגנות שהתחילו בגלל ווטסאפ - והסתיימו בהתפטרות ראש הממשלה
לבנון: במרחק של כמה מאות ק"מ מתל אביב וירושלים, יצאו אלפים לרחובות ביירות ולערים נוספות בלבנון במטרה למחות נגד הצעת חוק חדשה שתטיל מס על שיחות באפליקציות מסרים דוגמת ווטסאפ ופייסבוק. במשך כשבועיים שיתקו המפגינים את המדינה, ולאחר שראש הממשלה סעד אל-חרירי לא הצליח לרצות את המפגינים, הוא נאלץ להודיע באמצע השבוע על התפטרותו.
בהחלטה זו, הודה אל-חרירי בפשיטת הרגל הכלכלית והשלטונית במדינה. עם זאת, התפטרותו לא שמה קץ להפגנות, וההמונים הרחיבו את המחאה לעיסוק ביוקר המחיה באופן כללי. "אנחנו לא כאן בגלל הווטסאפ", אמר עבדאללה, שהפגין בביירות, "אנחנו כאן בגלל מחירי הדלק, הלחם, המזון – הכול".
לפני שהתפטר ניסה אל-חרירי לבצע שינויים שייטיבו עם המפגינים. בשבוע שקדם להתפטרותו, הוא הודיע בסיום ישיבת ממשלה כי תקציב המדינה לשנת 2020 לא יכלול הטלת מסים חדשים על האזרחים. כמו כן, הוא הציג שורה של רפורמות כלכליות, ובראשן קיצוץ בחצי של משכורות השרים, חברי הפרלמנט וקצבאות הפנסיה של מחוקקים לשעבר. עם זאת, כאמור, המוחים לא התרצו, אל-חרירי התפטר - וההפגנות נמשכות.
עיראק: בחודש האחרון מוחים ברחבי המדינה אלפי בני אדם, בהם גברים צעירים רבים. הם מפגינים נגד השחיתות השלטונית, האבטלה הגואה והשירותים האזרחיים הדלים הניתנים להם, לטענתם. כוחות הביטחון במדינה, שחוששים מאיבוד עשתונות ברחובות, מפעילים נגד המפגינים באופן תדיר אמצעים לפיזור הפגנות. עד כה, על פי הודעה רשמית של שירותי הרפואה והביטחון במדינה, נהרגו 250 בני אדם ונפצעו עשרות.
ראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי הבטיח להתייחס לדרישות המפגינים, ואמר השבוע שיהיה מוכן להתפטר אם המפלגות בממשלה יסכימו על מחליף עבורו. אל-מהדי ניסה כבר בתחילת המחאות להרגיע את הרחוב עם הצעה לקידום רפורמות ושינוי בהרכב הממשלה, אך אלה לא הובילו לשינוי בעמדת המפגינים, שמוחים נגד הממשל העיראקי ככלל, שלטענתם כושל בשיפור חיי האזרחים במדינה.
מצרים: שמונה שנים לאחר נפילתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ, התקיימו בחודש שעבר במצרים מחאות. ההפגנות החלו לאחר שמוחמד עלי, איש עסקים מצרי ושחקן לשעבר שהיה מקורב בעבר לצבא מצרים ועזב בחשאי לספרד, הפציר בעוקביו דרך הרשתות החברתיות לצאת לרחובות ולמחות נגד נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי והשחיתות השלטונית במדינה.
ההפגנות התקיימו בין היתר בכיכר תחריר, שמוכרת בתור הסמל לאביב הערבי. בהפגנות אלה השתתפו אלפי בני אדם, אך בניגוד לעיראק וללבנון, במצרים לא ניסו לרצות את המפגינים, אלא החריפו את הטון. הממשל צנזר אתרים ומנע גישה לרשת, המשטרה פשטה על בתי פעילים ויותר מ-3,000 מפגינים נעצרו.
אפודים צהובים וקהילה שמתנגדת למדינתה: המחאה הגיעה גם לאירופה
ספרד: לפני כשבועיים, פרצו מהומות בברצלונה, בירת חבל קטלוניה שבספרד. ההפגנות החלו בעקבות גזרי דין של תשע עד 12 שנות מאסר שהוטלו על תשעה מנהיגי אופוזיציה. זאת, בשל מעורבותם במשאל עם לא חוקי לעצמאות החבל שהתקיים ב-2017. חואמה מסאו, מפגין בן 24 אמר לסוכנות הידיעות AFP: "גזר הדין היה נקודת המפנה שגרמה לנו לצאת לרחובות. מדובר בהפרה בלתי פוסקת של הזכויות שלנו".
בעקבות הפסיקה, הוציא בית המשפט העליון בספרד צו מעצר לנשיא קטלוניה לשעבר, קרלס פוג'דמון, שחי בבלגיה מאז שהודח מתפקידו בעקבות משאל העם - ונאלץ להימלט מספרד. הנשיא לשעבר התייחס לפסיקה, ואמר: "גזר הדין של מאה שנות מאסר במצטבר הוא פסיקה ברברית".
במהלך ההפגנות, חסמו ההמונים את רחובות ברצלונה, שיבשו את תנועת הרכבות – ואף חסמו את נמל התעופה "אל פראט" שבעיר לזמן קצר, דבר שהוביל לביטול עשרות טיסות שהיו אמורות להמריא. נוסף על כך, משחק הקלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד, שאמור היה להתקיים בשבוע שעבר באצטדיון קאמפ נואו, נדחה בגלל המחאה.
צרפת: גל המחאות הנוכחי, או יותר נכון הקדימון שלו, החל כבר בסוף 2018 במחאת "האפודים הצהובים" שהתקיימה בפריז. בהפגנות, שנמשכו כארבעה חודשים, השתתפו אלפי בני אדם שיצאו לרחובות במחאה על מדיניותו הכלכלית של נשיא המדינה עמנואל מקרון.
המחאות החלו בעקבות עלייה במחירי הדלק וביוקר המחיה, ובשל הטענה שנטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הביניים, תושבי הפריפריה, ועל מעמד הפועלים. המוחים דרשו הפחתה במס על הדלק, העלאת שכר המינימום ופיטורי הנשיא מקרון.
למרות שבתחילה מקרון התבצר בעמדותיו, וטען כי "אני משוכנע לחלוטין שצדקנו כשלא ויתרנו על נושאים שעדיין עומדים בלב הפרויקטים של המדינה", הוא הודיע כי ממשלתו תשהה את העלאת המס לעת עתה. בתגובה לכך אמר ראש הממשלה הצרפתי, אדואר פיליפ, כי "אף מס לא מצדיק את סיכוי האחדות הלאומית".
התייקרות הדלק, עלייה במחירי הרכבת התחתית - ומערכת בחירות שהסתבכה: אמריקה הדרומית בוערת
צ'ילה: לפני כחודשיים פרצו בצ'ילה הפגנות לאחר שהממשלה הודיעה שתעלה את מחירי הנסיעה ברכבת התחתית. נשיאת איגוד עובדי המטרו בבירה סנטאיגו, פאולה ריבס, התייחסה לפרוץ ההפגנות ואמרה כי העלייה במחירים היא לא הדבר היחיד שהוביל למחאה. "ההפגנות פרצו בשל הפנסיות הנמוכות, ההפרטה של המים, העלייה במחירי החשמל, מערכת הבריאות הכושלת והצורך בזכויות חינוך שוות", הסבירה ריבס. "מחירי המטרו הם רק הטריגר, זה סמלי. זה פשוט גרם לאנשים לומר 'די', לא ישתיקו אותנו יותר", הוסיפה.
כמיליון צ'יליאנים מחו בשבוע שעבר ברחובות הבירה סנטיאגו בהפגנה הגדולה ביותר שנרשמה במחאה נגד יוקר המחיה במדינה. מחאות דומות נראו בערים נוספות במדינה. בניין הקונגרס של צ'ילה בעיר ולפראיסו פונה בעקבות מפגינים שניסו להיכנס לתוך המקום. המשטרה ניסתה להדוף את המפגינים מלהיכנס למבנה באמצעות גז מדמיע, בעוד כמה מהמחוקקים וחלק מצוות המקום פונו החוצה. נשיא המדינה, סבטסיאן פיניירה, הכריז על מצב חירום בבירה ואמר כי ירחיב אותו על ערים נוספות. "אנחנו במלחמה נגד אויב חזק ולא מתפשר, שלא מכבד אף אחד", הכריז פיניירה.
אקוודור: גם באקוודור, שנחשבת לשקטה יחסית בהשוואה לשכנותיה ליבשת, פרצו מהומות אלימות בחודש שעבר, ששיתקו את הבירה קיטו. הן פרצו לאחר שהממשלה הכריזה על קיצוץ בסבסוד במחירי הדלק. לאחר שהמחאה התפשטה והפכה אלימה, הנשיא לנין מורנו הנחה את הצבא לפעול ברחובות הבירה ולאכוף עוצר מהשעה 15:00. כשהוא מופיע בעצמו בטלוויזיה ומורה לאזרחים להישאר בבתיהם בזמן שחייליו אוכפים את העוצר ברחובות.
אחרי כשבועיים של הפגנות, ממשלת אקוודור הסכימה לדרישת המפגינים - והחזירה את סבסוד הדלק לקדמותו, במסגרת הסכם עם מנהיגי המחאה. ההסכם הושג במהלך שיחות שניהלו הצדדים בתיווך האו"ם והכנסייה הרומית הקתולית, שהועברו בשידור חי בטלוויזיה המקומית.
על פי ההסכם, ההפגנות ברחבי אקוודור ייפסקו והצדדים התחייבו להחזיר את השקט לאלתר. בנוסף, הוחלט על הקמת ועדה שתבטיח את השבת היציבות למדינה. במקביל, הצדדים ידונו בחוק חדש, שיבטיח שסבסוד הדלק לא ינוצל על ידי אנשים שמבריחים דלק למדינות שכנות.
בוליביה: גם בוליביה הפכה לאחרונה לזירת התכתשות בין הממשל והאזרחים. מהומות פרצו בשבוע שעבר לאחר שהגיעו תוצאות הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות המדינה. על פי התוצאות, איבו מוראלס, המכהן בתפקיד מאז 2006, ניצח את יריבו קרלוס מסה כבר בסיבוב הראשון ויישאר בתפקיד עד 2025. מתנגדי הנשיא טענו כי מוראלס עיוות את התוצאות וגנב את הבחירות. בעקבות זאת, המון זועם הצית את משרדי ועדת הבחירות באזורי סוקרה וטריחה, ובבירה לה פז מפגינים התעמתו עם שוטרים.
מסה הלהיט את היצרים לאחר שאמר כי לא יכיר בתוצאות הבחירות: "אנחנו לא מתכוונים להכיר בתוצאות האלה שהן חלק מהונאה מבישה, המעמידה את החברה הבוליביאנית במצב של מתח מיותר". המפגינים שיצאו לרחובות בעידודו של מסה, טענו כי קשה להסביר את התוצאות נוכח המציאות הפוליטית במדינה.
החוק שהוציא מיליון תושבים לרחובות: הונג קונג נגד המעצמה הגדולה
גל המחאות העולמי לא פסח גם על מזרח אסיה, או שאולי אפילו שאב ממנו השראה. בהונג קונג, אזור מנהלי מיוחד של סין, מתנהלות מחאות כבר קרוב לחצי שנה. המחאה החלה עם הצעת חוק ההסגרה לסין שהעלתה מנהיגת הונג קונג קארי לאם, לפיה חשודים בביצוע עבירות כגון רצח ואונס עלולים להיות מוסגרים לסין, טאיוואן ומקאו.
בתחילת חודש יולי הצהירה לאם כי תשהה את הצעת חוק, אך המפגינים דחו את ההצהרה ודרשו את פיטוריה של לאם. אך לא רק, הם גם דרשו חקירה עצמאית בדבר התנהלות המשטרה, חנינה לעצורי ההפגנות ונסיגה לצמיתות מהצעת החוק. כעבור חודשיים הודיעה לאם על ביטולו של חוק ההסגרה.
המחאות ברחבי הונג קונג לא הותירו את האזרחים אדישים, כשמיליון תושבים השתתפו במחאות. ההפגנות שהדירו שינה מעיניה של המעצמה הסינית קיבלו בתקופה האחרונה תפנית דרמטית, כשהמשטרה החלה להשתמש בנשק חי על מנת לפזר את ההפגנות. התנהלות זהו הובילה לכך שמאות בני אדם נפצעו ומאות נוספים נעצרו.
כפי שניתן לראות, העולם, גרסת נובמבר 2019, רווי במחאות. למרות שהן פרוסות על פני כל כדור הארץ וכל אחת עוסקת לכאורה בנושא אחר, בכולן מבקשים האזרחים להילחם נגד עוולות שלטוניות. בהונג קונג מתנגדים לחוק ההסגרה, בקטלוניה מוחים נגד עמדת המדינה באשר לעצמאותם, ובמזרח התיכון ובאמריקה הדרומית מוחים נגד יוקר המחיה והשחיתות השלטונית.
שמונה שנים חלפו מ"האביב הערבי", שהראה לעולם שמחאה ספונטנית של אזרחים יכולה לגרום לשינויים גם במדינות הבעייתיות ביותר, ונראה כי שוב יש רוח גבית למחאה. המפגינים דורשים שהממשלה שאמורה לייצג אותם תתייחס לקולם - ומאלצים את נבחרי הציבור לשנות החלטות ולהציג רפורמות בניסיון להרגיע את הרוחות.