על תרומתם לחקר האלקטרונים: 3 מדענים זכו בפרס נובל לפיזיקה

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הודיעה על הענקת הפרס לשלושה מדענים מארה"ב, גרמניה ושוודיה. החוקרים, פייר אגוסטיני, פרנץ קראוס ואן ל'הולייר, זכו בפרס בזכות שיטות שפיתחו לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד

הזוכים בפרס נובל לפיזיקה

פרס נובל לפיזיקה יוענק לשלושה מדענים מארצות הברית, גרמניה ושוודיה, על תרומתם לחקר דינמיקת האלקטרונים בחומר, כך הודיעה היום (שלישי) האקדמיה השוודית המלכותית למדעים. החוקרים, פייר אגוסטיני, פרנץ קראוס ואן ל'הולייר זכו בפרס בזכות שיטות שפיתחו לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד.

בזכות התגלית שלהם, שלושת המדענים "נתנו לאנושות כלים חדשים לחקר עולם האלקטרונים בתוך אטומים ומולקולות. הם הדגימו דרך ליצור פולסים קצרים ביותר של אור שניתן להשתמש בהם כדי למדוד את התהליכים המהירים שבהם אלקטרונים נעים או משנים אנרגיה", כפי שנימקה האקדמיה השוודית המלכותית למדעים.

רגע ההכרזה על זוכי פרס נובל השנה לפיזיקה, באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם, שוודיה 2023
רגע ההכרזה על זוכי פרס נובל השנה לפיזיקה, באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם, שוודיה | צילום: רויטרס

פרופסור פייר אגוסטיני הוא פיזיקאי נסיוני צרפתי-אמריקאי מאוניברסיטת מדינת אוהיו שבארה"ב, אשר זכה להכרה בעבר בזכות המצאת טכניקת RABBITT (שחזור של פעימות אטושניות על ידי הפרעה של מעברי שני פוטונים) לאפיון פעימות אור אטושניות.

פרופסור פרנץ קראוס הוא פיזיקאי הונגרי-אוסטרי מאוניברסיטת מינכן וממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית שבגרמניה. טרם הזכייה בפרס הנובל, הוא וצוות המחקר שלו יצרו ומדדו את דופק האור הראשון של האטו-שניה והשתמשו בו ללכידת תנועת האלקטרונים בתוך אטומים.

פרופסור אן ל'הולייר היא פיזיקאית צרפתייה ופרופסור לפיזיקה אטומית באוניברסיטת לונד בשוודיה. היא מובילה קבוצת חוקרי אטו-פיזיקה אשר חוקרת את תנועות האלקטרונים בזמן אמת, המשמשת להבנת התגובות הכימיות ברמה האטומית.

אן ל'הולייר, אחת מזוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023
אן ל'הולייר, אחת מזוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 | צילום: רויטרס

אתמול הוכרזו הזוכים בפרס נובל לרפואה - פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, והאימונולוג היהודי-אמריקני פרופ' דרו ווייסמן, זכו בפרס בעקבות מחקרם שאפשר את פיתוח טכנולוגיית ה-mRNA לייצור החיסונים נגד נגיף הקורונה.

לפי ועדת הפרס, פרופ' קריקו ופרופ' וויסמן פרסמו את תוצאות מחקרם במאמר בשנת 2005, שזכה אמנם למעט תשומת לב באותה תקופה, "אך שנים לאחר מכן הניח אותו מחקר את התשתית לאחד הפיתוחים החשובים ביותר למען האנושות במלחמה במגפת הקורונה".

רגע ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה ל-2023
רגע ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה ל-2023 | צילום: רויטרס

טכנולוגיית ה-mRNA פועלת כך שלגוף האדם מוזרק חומר המחקה את פעילות הנגיף. התאים מקבלים "פקודה" לייצר את החלבונים שדומים לווירוס - ומפתחים נוגדנים. במסגרת פיתוח החיסונים נגד נגיף הקורונה, עשו שימוש בטכנולוגיה הזו ענקיות התרופות "פייזר" ו"מודרנה".

פרס נובל
פרס נובל | צילום: וויקיפדיה

מחר תיחשף זהות זוכי פרס נובל בכימיה ולאחר מכן, ביום חמישי, יוכרזו הזוכים בפרס בקטגוריית ספרות. ביום שישי יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשלום והוא יוענק באוסלו. לפי ועדת הפרס, השנה ישנם 351 מועמדים לפרס נובל לשלום. מדובר במספר המועמדים השני הכי גבוה אי פעם אחרי 2016, אז היו 376 מועמדים. ביום שני בשבוע הבא יוכרזו הזוכים בקטגוריית הכלכלה.

פרס נובל מוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות "קרן נובל", שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שוודי וממציא הדינמיט. בכל שנה מוענקים שישה פרסים. הזוכים יקבלו כ-11 מיליון קרונות (כ-990 אלף דולר) בטקס שיתקיים ב-10 בדצמבר.