חודש למלחמה: פוטין רצה להחזיר את רוסיה לגדולתה - אך נתקל בהתנגדות עזה

29 ימים חלפו מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה משלוש חזיתות שונות. הצבא הרוסי ספג אבידות כבדות וכבש שתי ערי נמל חשובות - אך לא הצליח להגיע לקייב. במקביל, הכלכלה הרוסית נמצאת בשפל חסר תקדים ונאט"ו, אותה רצה הנשיא הרוסי להחליש, מאוחדת מאי פעם

זמן צפייה: 01:44

היום (חמישי) לפני חודש בדיוק החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. איש לא שיער אז, שחודש לאחר מכן אוקראינה תעמוד איתן מול הצבא הרוסי שנחשב לאחד החזקים בעולם. הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין פלש כדי להבטיח שאוקראינה לא תצטרף לברית נאט"ו, שהיא תפורז מהנשק שצוידה בו בידי המערב, שהשלטון בה יוחלף לשלטון מטעמו, והיא תכיר בריבונותו על חצי האי קרים.

מעבר לכך, פוטין שאף שהפלישה לאוקראינה תחזיר את רוסיה לגדולתה, תחליש את המערב ותהפוך אותה לסוג של מעצמה בזירה הבינלאומית.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: רויטרס

פוטין פתח בסערה, פלש משלוש חזיתות ואיים לבלוע את המדינה. מצפון הגיחו הכוחות הרוסים מכיוון בלארוס מתוך כוונה לכבוש את קייב הבירה, ממזרח מחבל דונבאס ומדרום דרך הים - בניסיון לנתק את אוקראינה מהים השחור.

חודש חלף. הצבא הרוסי איבד במערכה בין 7,000 ל-15,000 חיילים, מספר המעמיד בצל כשלונות צבאיים כמו הפלישה האמריקנית לעיראק. חייליו סובלים מחוסר מוטיבציה ומבעיות אספקה קשות, ובכל זאת יש לו הישגים של ממש בחזית המזרחית כשהוא מעמיק את אחיזתו באיזור חבל דונבאס ומנתק את אוקראינה מים אזוב.

חייל רוסי במריופול ברקע תושבים מקומיים שעומדים בתור לקבלת סיוע הומניטרי
חייל רוסי במריופול ברקע תושבים מקומיים שעומדים בתור לקבלת סיוע הומניטרי | צילום: רויטרס

הוא כבש את עיר הנמל הדרומית חרסון והחריב את מריופול, אבל כשל בניסיונות לכבוש את חרקוב ולהגיע לקייב. בימים האחרונים אפילו עבר הצבא האוקראיני לראשונה ממגננה למתקפה.

ארצות הברית ובנות בריתה הגיבו בסנקציות כלכליות חסרות תקדים בהיקפן שממוטטות את הכלכלה הרוסית. בניגוד להערכותיו המוקדמות של פוטין שביקש להחליש אותה - נאט"ו מאוחדת מאי פעם בעבר. אך עם זאת, היא הראתה כי לא תשלח ולו חייל אחד שלה להגן על אוקראינה.

ראשי נאט''ו נפגשים
ראשי נאט''ו נפגשים | צילום: רויטרס

פוטין בכל זאת השיג משהו - גם אוקראינה כבר מפנימה כי לעולם היא לא תיהיה חברה בברית נאט"ו. אוקראינה גם מוכנה כנראה להכיר במציאות כי חצי האי קרים, דונייצק ולוהנסק כבר לא יהיו שלה. אלא שהמלחמה הזו רחוקה מסיום כשברקע ממשיכים לרחף איומים כי טרם נאמרה בה המילה האחרונה ושימוש בנשק כימי, ביולוגי ואפילו גרעיני הוא אופציה שאיש אינו שולל.