הרפואה המשפטית באיראן על מות הצעירה: "אין קשר לפגיעות בראשה"
על פי הודעת הרשות הרפואית המשפטית, סיבת המוות של מהסא אמיני בת ה-22 הייתה קריסת מערכות עקב בעיות אספקת חמצן למוח. בנוסף דווח כי הצעירה עברה בילדותה ניתוח מוחי בעקבות גידול. אתמול פורסם מכתב רשמי ובו ממצאי חקירת המוות, לפיו הצעירה "נפלה על ראשה"
רשות הרפואה המשפטית באיראן פרסמה היום (שישי) הודעה לפיה מותה של הצעירה בת ה-22, מהסא אמיני, שנהרגה בחודש שעבר לאחר שהוכתה על ידי משטרת הצניעות באיראן מכיוון שלא עטתה חיג'אב כנדרש - כלל אינו קשור לפגיעה הפיזית שספגה, אלא לבעיות רפואיות במוחה. כך לפי ערוץ אלעאלם האיראני.
בהודעה נמסר כי אמיני עברה ניתוח עקב גידול מוחי בגיל 8, ולאחריו סבלה מהפרעה באזור בלוטת יותרת המוח ובבלוטות קשורות נוספות. עוד נאמר כי הצעירה השתמשה בעבר בתרופות מסוגים שונים לטיפול במחלה ממנה סבלה, ושלאחר מכן חוותה נזק מוחי עקב בעיה בדופק, בעיות בלחץ הדם וירידה בהכרתה.
על פי רשות הרפואה המשפטית, סיבת המוות הרשמית של אמיני היא קריסת מערכות עקב בעיות אספקת חמצן למוח. ההודעה הדגישה כי מותה אינו קשור לפגיעה בראש או בגוף, זכר לתקרית עם משטרת הצניעות, וזאת על-פי הבדיקות הרפואיות השונות שביצעו בה, בדיקת רנטגן של המוח ושל הריאות, ניתוח הגופה לאחר המוות והבדיקות הפתולוגיות.
כזכור, אתמול חשפה קבוצת האקטיביסטים האיראנית "אדאלט עלי" (הצדק של עלי) מכתב רשמי, ובו ממצאי החקירה הראשונית על מותה של הצעירה. במכתב צוין כי עדי ראייה ששהו במקום בעת מעצרה של אמיני, סיפרו שראו אותה מתווכחת עם אנשי משטרת הצניעות ולאחר מכן ראו אותה נופלת על ראשה, שפגע בשפת המדרכה. המכתב אינו מהווה ראיה חד משמעית לכך שאמיני היא זו שנפלה, שכן עדי הראייה שצוטטו תיארו "צעירה", ולא אימתו את זהותה.
עם זאת, הרגעים שבין הוויכוח עם אנשי משטרת הצניעות ועד הנפילה על הראש - לא צוינו במכתב ולא מן הנמנע שהושמטו. לא זאת בלבד, ייתכן שהמכתב זויף על מנת לפטור את המשטרה מהאשמה בתקרית של אמיני, על ידי הצגת האירוע כתאונה.
בערוץ האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשיונל" התייחסו למכתב שפורסם, וציטטו את התחקיר שערכו לפני שבועיים הסותר את תוכן המכתב. בתחקיר צוטט עד ראייה, שלטענתו ראה את אמיני בתחנת המשטרה לאחר שנעצרה, וסיפר ששוטר היכה אותה בראשה כשסירבה לרדת מהרכב שהסיע אותה אל התחנה.
מותה של אמיני הוביל להפגנות משמעותיות ברחבי איראן, שהפכו בסופו של דבר לגל מחאה נגד משטר הרפובליקה האסלאמית. המפגינים, ברובם צעירים שמתוסכלים מהאכיפה הקשה של משטרת צניעות, מחוסר חירויות חברתיות וחופש, וסובלים ממצב כלכלי עגום, ממשיכים לפקוד את הרחובות כבר מעל שלושה שבועות.