האי הפרטי שלי: הישראלים שגרים בלסבוס ונהנים מיוון אחרת

נתוני התחלואה הגבוהים ביוון דחפו את הממשלה להכריז על סגר כללי, אך באי השלישי בגודלו במדינה, חיים מספר ישראלים בפיסת גן העדן הפרטית שלהם ולא מתגעגעים למותרות. "לאף אחד לא חסר כלום"

זמן צפייה: 17:42

בעקבות התחלואה הגוברת ביוון, הממשלה המקומית החליטה להטיל סגר מלא שנכנס לתוקף השבת, במסגרתו ייסגרו המסעדות, הברים ובתי הקפה. בזמן שאלפים נאלצו לוותר על ביקורם באתרי התיירות המפורסמים של יוון, מעט מאוד ישראלים, ששותפים לסוד הכמוס ביותר בצפון מזרח הים האגאי, ממשיכים לנהל את חייהם באי לסבוס, האי השלישי בגודלו במדינה, מתעוררים ליוון אחרת לגמרי.

למשל ערן שמואלי, צייר ופסל, שהגיע לאי לסבוס לפני יומר מ-20 שנים ורכש שם בית וחוף פרטי. "זה לא משנה איפה אתה מתיישב, אתה תמיד רואה כחול. כשאתה מוקף בים, כל הקצב שלך משתנה. אין לך לאן לברוח. אתה יכול לנסוע רק בעיגולים", אמר שמואלי. חברו, שי ארנון, שהגיע לאי במטרה לבקר את שמואלי, רכש סירה ומאז נשאר באי, סיפר כי "האי מאוד קרוב לארץ, המנטליות של האנשים קרובה מאוד לארץ". עוד הוסיך ארנון כי "בסוף, מה שקובע איפה תהיה והאם נחמד לך, הם האנשים שגרים פה. היוונים פה כל כך נחמדים, מאוד אוהבים את ישראל".

כתבות נוסופת בחדשות 13 >>

הקלטות ניר חפץ נחשפות – נתניהו על בנט: "הוא כלב קטן" • בלעדי

אתמול אובחנו 748 נדבקים בקורונה – 2.1% מכלל הבדיקות

השבוע ה-22: אלפים בהפגנות נגד נתניהו בתל אביב ובירושלים

האי לסבוס
האי לסבוס | צילום: חדשות 13

מיקלה שמואלי, בנו הבכור של ערן, יחד עם כתב חדשות 13, סיירו בכפר הדייגים פלומרי שנמצא בדרום האי, היכן שמתגוררים מספר ישראלים. "אין יותר עשיר מהמקום הזה". עוד הוסיף מיקלה כי החיים פה מתנהלים סביב הקהילה, בה לכל אחד יש מקום. "יכול להיות שזה נראה נורא פשוט כי אין פה מותרות שאנחנו רגילים אליהם בארץ, אבל זה כמו מערכת אקולוגית. לאף אחד לא חסר לו פה כלום".

ישראלי נוסף המתגורר באי הוא ערן טירר, יזם הייטק וטייס חובב, שהגיע לרודוס על מנת לתדלק את מטוסו, העביר את הלילה אצל חברו שמואלי ומאז החליט שהוא רוצה להשאר בלסבוס. "כשירדתי במדרגות לבית של שמואלי, הרעש הזה של הגלים והריח של עצי התאנים נורא הזכיר לי את הילדות שלי", סיפר טירר והוסיף: "אין פה את כל הקטע הזה של 'שופוני', הבן אדם הכי עשיר והבן אדם הכי עני באי יושבים בסופו של דבר באותה טברנה ואוכלים בדיוק את אותו האוכל".

שמואלי, שכאמור הגיע לאי כשהקרקעות היו זולות יותר, קנה כבר מאות דונמים ברחבי האי והוא מתכנן להקים עליהם כפר אומנים שיארח יוצרים מכל העולם. אולם, הדבר היחיד שעלול להרוס לו את החלום הוא רצונם של יזמים ובעלי שאיפות קצת יותר גדולות שינסו להניח את ידיהם על חלקה מהאי הפרטי שלו, אם שמואלי לא חושש מכך, בטענה ש"אין לנו את כל התשתיות פה, הטיסות הישירות, הקניונים".