סכנת מעצר והקפאת חשבונות: כך השפיעו הסנקציות של טראמפ על ביה"ד בהאג

סוכנות הידיעות AP מדווחת היום (חמישי) כי הסנקציות שהטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן, פגעו בעבודתו של בית הדין לאחר שהתובע איבד את הגישה לחשבון האימייל שלו וכמו כן חשבונות הבנק שלו הוקפאו. בנוסף, עובדי בית הדין הוזהרו כי הם עלולים להיעצר אם יגיעו לארה"ב ומספר ארגונים לא ממשלתיים הפסיקו לעבוד עם המוסד.

מנהלת המשפט הבינלאומי בארגון "משמר זכויות האדם" (Human Rights Watch), ליז אוונסון, אמרה כי "הסנקציות ימנעו מקורבנות לקבל גישה לצדק" ועובדי בית הדין מעידים על כך שהסנקציות מקשות על בית הדין לבצע משימות בסיסיות ואף מונעות מבית הדין לרדוף צדק עבור קורבנות של פשעי מלחמה ורצח עם.

נשיא בית הדין טומוקו אקאנה אמר כי "הסנקציות מהוות מתקפה כנגד המדינות החברות בבית הדין, נגד שלטון החוק ונגד מיליון קורבנות". כמו כן, הסנקציות מעכבות תיקים נוספים, מלבד החקירות נגד ישראל, כמו לדוגמה חקירת מעשי הזוועה בסודן. בית הדין הוציא צווי מעצר נגד הנשיא הסודני לשעבר עומאר אל באשיר המואשם ברצח עם, אך החקירה נעצרה כשברקע הדיווחים על מעשי זוועה חדשים הולכות ומתרבות.

אחד התובעים של בית הדין, אריק איברסון, הגיש תביעה פדרלית נגד ממשל טראמפ בעקבות חלק מהסנקציות. עורכת הדין שמייצגת את איברסון, אליסון מילר, אמרה כי הלקוח שלה "אינו יכול לבצע את מה שאני מגדירה כעריכת דין בסיסית".

בנוסף לשישה בכירים ותיקים שעזבו את בית המשפט בעקבות הסנקציות, עובדי בית הדין העידו כי בית המשפט נפגע מכך שארגונים לא ממשלתיים וקבלנים, עליהם הוא מסתמך, צמצו את עבודתם מטעם בית הדין מכיוון שהיו מודאגים מפעולותיה של ארה"ב.

שני ארגוני זכויות אדם אחרים בארה"ב אמרו כי הקבוצות שלהם הפסיקו לעבוד עם בית הדין. איש צוות בכיר אף אמר כי העובדים אף הספיקו להשיב לאימיילים מבכירי בית המשפט מחשש שיעוררו תגובה מצידו של ממשל טראמפ. גורמים שבחרו להישאר בעילום שם אף אמרו כי ההשפעה המצטברת של פעולות אלה גרמה להם לפקפק ביכולת ההישרדות של הארגון אל מול ממשל טראמפ.

אחד הבכירים אמר: "זה קשה לראות איך בית הדין ישרוד בארבע השנים הקרובות". על פי הדיווח, בתוך בית הדין מתמודדים עם העניין באמצעות "הומור שחור" והעובדים צוחקים על כך שהם אפילו לא יכולים להשאיל עט לתובע הראשי חאן מבלי לעורר את זעמו של טראמפ.

בנוסף, יכולת האכיפה של בית הדין נפגעה, מאחר ואין לו מנגנון אכיפה משלו והוא מסתמך על שיתוף הפעולה של המדינות החברות בבית הדין, וכעת גם הן מתחילות להפסיק את שיתוף הפעולה. בשנה שעברה שלוש מדינות סירבו להוציא לפועל צווים שהוצאו מבית הדין, כולל שתי מדינות מהאיחוד האירופי.

ברקע הדברים, בתחילת השבוע תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף את עדות המתלוננת על תקיפה מינית נגד התובע כרים חאן, שמואשם בכך שביצע בה מעשים מגונים ואף ניסה למנוע ממנה להתלונן באמצעות קידום צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים.

המתלוננת בפרשה היא עורכת דין כבת 30 ממלזיה, שנהגה לנסוע עם חאן במסגרת תפקידה. על פי עדותה, המתלוננת הגיעה לסוויטה שלו במלון הילטון מילניום ליד מטה האו"ם, שם החל לגעת בה באופן מיני. עוד סיפרה לחוקרים כי דפוס התנהגות זה נמשך מספר חודשים וכשהייתה מנסה לעזוב את החדר, היה לוקח את ידה, לוקח אותה למיטה ולאחר מכן מפשיט אותה וכופה את עצמו עליה. "הוא תמיד מחזיק אותי ומוביל אותי למיטה", סיפרה והמשיכה: "הרגשתי שאני לכודה". לטענתה חאן תקף אותה מינית מספר פעמים במהלך נסיעותיהם לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז ואף בביתו בהאג, שנמצא בבעלות אשתו.