באמריקה תוהים: ביידן וטראמפ ישתתפו בעימותים הטלוויזיוניים?

מערכת הבחירות הסוערת לנשיאות ארצות הברית, שהולכת ומתלהטת עם התקרבותו של יום הבוחר, צפויה להיות יוצאת דופן אפילו בהשוואה למערכות קודמות - וכמה שיאים כבר נשברו במהלכה. בצד הדמוקרטי ניצב המועמד המבוגר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב לנשיאות, ששובר את השיא של עצמו, בעוד שמולו ניצב האדם הראשון שכיהן כנשיא והוגשו נגדו כתבי אישום פליליים. כעת עולה השאלה האם במסגרת מערכת הבחירות הייחודית ייערכו העימותים הטלוויזיוניים - או שגם בהקשרה של מסורת זו צפויה תפנית בעלילה.

יריית הפתיחה לבחירות הכלליות שיימשכו שמונה חודשים ניתנה לאחר שהנשיא ג'ו ביידן והנשיא לשעבר דונלד טראמפ השיגו את מספר הצירים הדרוש כדי להבטיח את מועמדותם באופן רשמי. לנוכח גילם של שני המועמדים, שאלת השתתפותם בעימותים הפכה לסוגיה המעסיקה את אנשי הקמפיין הדמוקרטי והרפובליקני, והיא יוצרת לא מעט כאבי ראש עבור היועצים הקרובים של שניהם.

עמדת ביידן: מאחר שלא ניצב בפני תחרות אמיתית מתוך מפלגתו, הנשיא ביידן לא השתתף בעימותים טלוויזיוניים במהלך הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. עד עתה, הנשיא גם לא אישר באופן חד-משמעי כי בכוונתו להתייצב מול טראמפ בעימותי הבחירות הכלליות.

"אני לא יודע אם הוא רציני", אמר ביידן בהתייחסות לטראמפ, לאחר שנשאל ביום שבת שעבר האם הוא מתכנן להתעמת עם יריבו הרפובליקני בטרם יום הבחירות שיערך ב-5 בנובמבר.

עמדת טראמפ: הנשיא לשעבר כבר הבטיח ברשתות החברתיות כי הוא מתכוון לפגוש את ביידן לעימות, "בכל מקום ובכל זמן". הוא חזר על הדברים גם בריאיון לרשת פוקס בשבוע שעבר.

עם זאת, הצהרותיו של טראמפ לא תואמות את התנהלותו עד כה בכל הנוגע לעימותים. במהלך הפריימריז הרפובליקנים, הנשיא לשעבר לא השתתף באף אחד מהעימותים שנערכו ומומנו על ידי הוועידה הרפובליקנית הלאומית. בנוסף, הוא המועמד הנשיאותי המודרני הראשון שלא התייצב לאחד העימותים במסגרת הבחירות הכלליות, וזאת בשל התפרצות מגפת הקורונה ב-2020 - בעקבותיה טראמפ סירב להשתתף בעימות הבחירות השני מול ביידן.

על אף ששאלת השתתפותם של ביידן וטראמפ נותרה פתוחה, מועדי שלושת העימותים הנשיאותיים והעימות בין המועמדים לסגן הנשיא כבר נקבעו בידי "הוועידה לעימותים נשיאותיים", גוף א-פוליטי המנוהל על ידי אנשים משני צדי המתרס.

העימות הנשיאותי הראשון נקבע לתאריך 16 בספטמבר באוניברסיטת המדינה של טקסס שבסן מרקוס, העימות השני נקבע ל-1 באוקטובר באוניברסיטת המדינה של וירג'יניה שבפיטרסבורג - והעימות השלישי והאחרון נקבע ל-9 באוקטובר באוניברסיטת יוטה שבסולט לייק סיטי. העימות בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא נקבע ל-25 בספטמבר, וגם הוא ייערך באוניברסיטת המדינה של טקסס.

השתתפות בעימותים כרוכה בעמידה ברף דרישות שכמעט תמיד מביא לעימות דו-ראשי, בו רשאים להשתתף רק המועמד הדמוקרטי והרפובליקני. המועמד העצמאי היחיד שהצליח להשתתף בעימות שניהלה הוועידה הלאומית לעימותים נשיאותיים הוא רוס פרו - שהצליח לעמוד ברף הדרישות כדי להתייצב מול ביל קלינטון וג'ורג' בוש האב בעימות שנערך בשנת 1992.

בריאיון ל-CNN, פרופסור אמריטוס אלן שרודר, מחבר הספר "עימותים נשיאותיים: עסק מסוכן על שביל הקמפיין", הסביר על חשיבותה של המסורת הפוליטית-טלוויזיונית. "היופי בעימותים הללו נובע מכך שבמהלכם ניתן לראות בפעם הראשונה את שני המועמדים, זה לצד זה, במהלך קמפיין הבחירות הארוך שנמשך שנתיים", הסביר שרודר.

"אני חושב שזה מרכיב חשוב בכל מערכת בחירות, בגלל שזה שונה כל כך מכל דבר אחר", המשיך, "זה הרגע היחיד שבו הקמפיין לא נמצא בשליטה מוחלטת, וזו הסיבה שמועמדים לא בהכרח אוהבים את העימותים במיוחד".

בנוגע להשפעת העימותים על תוצאות הבחירות, שרודר הוסיף: "העימותים אינם נוטים לשנות את התוצאות, אלא לאשש את התפיסות הקיימות של הבוחרים בנוגע למועמדים שלהם. כך במיוחד בעידן המודרני, בו לא נותרו מצביעים רבים שאינם מקובעים מראש ונותרו מתלבטים".