"הפכו למיינסטרים": הארגונים שמפיצים אנטישמיות - מימין ומשמאל

מחוללי התקריות בעת האחרונה שואבים השראה מארגונים משני צדי המפה: מימין - תקיפת יהודים כחלק מתפיסת "העליונות הלבנה", ואילו משמאל - התנגדות לישראל שמקדמת גם אנטישמיות • פרויקט מיוחד

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים הדיווחים על תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. כחלק מפרויקט מיוחד ניסינו להבין ממה נובעת שנאת היהודים? נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל שבאמצעות אמירות אנטישמיות מלבים את השנאה, ארגונים קיצוניים מימין ומשמאל שפועלים נגד יהודים מתוך אידיאולוגיה - או שמא מהגרים שהגיעו למערב ומנסים להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות יהודיות? האנטישמיות, כאמור, מגיעה גם מארגוני ימין קיצוני, שמאמינים ב"עליונות לבנה", וגם מארגוני שמאל קיצוני ששנאתם אמנם מתמקדת בישראל, אך במקרים מסוימים מכוונת גם ליהודים באופן כללי. לכתבות נוספות בפרויקט ארגוני ימין קיצוני: מאמינים ב"עליונות לבנה" - ומוציאים לפועל פיגועים בשנה וחצי האחרונה בוצעו פיגועים בבתי כנסת בארצות הברית ובגרמניה, כשהזכור ביותר אירע בבית הכנסת "עץ חיים" שבפיטסבורג, שם נרצחו 11 מתפללים. המשותף לאירועים הללו הוא שמדובר בפיגועי ימין קיצוני, המבוססים על תערובת נפיצה של תיאוריות גזעניות וקונספירטיביות.
הנחת זרים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג
הנחת זרים בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג | צילום: רויטרס
הארגונים הללו מאמינים ב"עליונות לבנה", תפיסה גזענית שמאמינה כי האדם הלבן נעלה מכל הקבוצות האתניות האחרות - בכל פרמטר. לכן, על פי תפיסה זו, צרכיו ורצונותיו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות החברתי ולהבטיח כי הלבנים ישלטו מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית. מתוקף תפיסה זו, אותם ארגונים נגועים גם בתפיסות אנטישמיות ונוטים לייחס ליהודים אשמה בבעיות כלכליות ומדיניות. "כשיש שיח מתלהם של שנאה, אי אפשר לחשוב שלא תתגנב אליו אנטישמיות", הסבירה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל. לדבריה, "שנאה היא כמו מחוגה שמסתובבת בין מיעוטים בחברה ומתפרצת גם נגד יהודים". מבצעי הפיגועים הפועלים מתוך "עליונות לבנה" לא מסתירים את המניעים שלהם, ולרוב הם משאירים מניפסט מצולם או כתוב שמתפרסם לאחר מעשיהם. כך למשל, ג'ון ארנסט בן ה-19, שביצע את פיגוע הירי באפריל האחרון בבית חב"ד בסן דייגו, לא השאיר מקום לספק באשר למניעיו: "יהודים צריכים ללכת לגיהינום בגלל פשעיהם – אני אדאג לשלוח אותם לשם", כתב.
המשטרה חוסמת את הכביש הסמוך לבית חב''ד שבו התרחש הירי בפאווי, קליפורניה
המשטרה חוסמת את הכביש הסמוך לבית חב''ד שבו התרחש הירי בפאווי, קליפורניה | צילום: רויטרס
עם זאת, המאמינים בתפיסה זו לא חושפים את עמדתם רק לאחר מעשה. חלק מהם מתחזקים חשבונות ברשתות החברתיות, בהם מוצגים ביטויי השנאה. אחד מהם, ריצ'ארד הולצר, שנעצר לפני כמה חודשים ע"י ה-FBI לאחר שתכנן לפוצץ את בית הכנסת העתיק "עמנואל" בקולורדו, פרסם בפייסבוק תמונה שלו מטיל את מימיו על סף מבנה של מרכז יהודי ותמונה של הספר "מיין קאמפף" שכתב אדולף היטלר.
"בחלק גדול מהאירועים אנחנו רואים יחידים ששואבים השראה מארגונים ומתורות אנטישמיות", אמרה נוריאל. "אנחנו יודעים ממחקרים שיש ארגונים קיצוניים שהיו בעבר מקומיים והיום הם מקיימים קשרים עם ארגונים אחרים ושואבים השראה אחד מהשני. זה הופך להיות שוק של רעיונות אנטישמיים והחלפת תעמולה בין קבוצות קיצוניות".
מבצע הירי בבית חב''ד, ג'ון ארנסט, מעיד בבית המשפט
מבצע הירי בבית חב''ד, ג'ון ארנסט, מעיד בבית המשפט | צילום: רויטרס
ארגוני שמאל רדיקליים: מחאה נגד ישראל - שהופכת גם לאנטישמיות מן העבר השני צוברת תאוצה תנועת שמאל גדולה שמתנגדת לציונות ולעצם קיומה של מדינת ישראל. התנגדות זאת מתבטאת לרוב בחרמות כלכליים, צרכניים ואקדמיים נגד ישראל. עם זאת, לעיתים היא גולשת לשנאת יהדות התפוצות ומתבטאת באלימות, דמוניזציה, הסתה ואפליה. פעילות נרחבת של ארגוני שמאל קיצוניים מתקיימת בעיקר בזירה האקדמית במערב אירופה ובארצות הברית. בשיח השנאה של הארגונים הללו מתוארת ישראל כ"מדינת אפרטהייד" או כ"גורם קולוניאליסטי" במזרח התיכון, כשבמקרים קיצוניים יותר היא נתפסת אף כגלגול עכשווי של גרמניה הנאצית. במקרים רבים, דרך השנאה לישראל ולציונות ארגונים אלה מתדלקים גם שנאה ליהודים. ארגון AMCHA Initiative (עמך), הפועל למאבק בתופעת האנטישמיות במוסדות אקדמיים בארה"ב, פרסם דוח המתבסס על יותר מ-400 מוסדות. על פי הדוח, בארבע השנים האחרונות תועדו יותר מ-2,500 אירועים אנטישמיים בקמפוסים. בעוד שתקיפות על רקע אנטישמיות קלאסית צנחו בקמפוסים בארה"ב ב-42% ואילו תקיפות יהודים על רקע אנטי ישראלי גברו ב-70%. כמו כן, ישנה עלייה של 147% בתקיפתם של סטודנטים יהודים על רקע האשמתם בתמיכה בגזענות וברצח עם.
 מיצג BDS
מיצג BDS בקמפוס אמריקני | צילום: אסף וייס
הנתונים הללו ואחרים הובילו בחודש שעבר את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לשלול סיוע כספי פדרלי ממוסדות אקדמיים שבהם מתנהלת פעילות אנטישמית. טראמפ הכריז על צו נשיאותי שמטרתו להיאבק בנוכחות ארגון ה-BDS בקמפוסים, ומגדיר את הסטודנטים היהודים כבעלי לאומיות ישראלית. זאת בשל העובדה שהחוק האמריקני לא מאפשר אכיפה נגד אפליה דתית במוסדות ההשכלה הגבוהה. בנקודה זו חשוב להבחין בין אנטישמיות (שנאת יהודים) לבין שנאת ישראל והתנגדות למדיניות הממשלה. לדברי נוריאל, ישנם כלים ברורים המגדירים היכן עובר הגבול בין הדברים: "כל עוד הביקורת על מדינת ישראל נעשית בצורה עניינית ללא אלמנטים של דמוניזציה היא לגיטימית. אנחנו משתדלים להיות מדויקים כמה שאפשר ולבחון את השאלות האלה לעומקן – אין לנו כוונה להשתיק ביקורת". בחלק מהקמפוסים, הסטודנטים היהודים נתפסים כאוהדי ישראל, גם ללא קשר לעמדתם הפוליטית, ולכן חשופים לפגיעה מצד גורמים קיצוניים. כמו כן, בהסתכלות היסטורית ניתן לראות קשר בין התנהלותה המדינית והביטחונית של ישראל לבין תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. ממחקר שנערך במכון לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", עלה כי מספר התקריות האנטישמיות האלימות בעולם בשנת 2009 גדל פי שניים לעומת השנה הקודמת. ואילו מדוח של הליגה נגד השמצה עלה כי בתקופת מבצע "צוק איתן" מספר התקריות האנטישמיות בבריטניה גדל פי ארבעה.
הפצצה של חיל האויר במבצע עופרת יצוקה
הפצצה של חיל האויר במבצע עופרת יצוקה | צילום: GettyImages/אימג'בנק
למגמה, שבמסגרתה הפכה האקדמיה לסביבה שבה סטודנטים יהודים מרגישים מאוימים, אחראים בין היתר אדריכלי קמפיין השנאה של ה־BDS בקמפוסים. הקמפיין הבין-לאומי קורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. למרות שהארגון חורט על דגלו את החרם על ישראל, ישנם ארגונים לא-ממשלתיים ואנשי ציבור בעולם, הרואים ב-BDS חלק מתופעת האנטישמיות החדשה ומאמינים כי מדובר בהסתה. זאת למרות, שלצד ארגוני שמאל רדיקליים וארגונים מוסלמים לוקחים חלק בקמפיין גם ארגונים יהודיים, דוגמת "Jewish Voice for Peace". הארגונים שפועלים למען פלסטינים - אך מקדמים רטוריקה אנטישמית במעטה של קידום זכויות אדם, ועל מנת לחזק את הרעיון של "קהילה אזרחית פלסטינית פעילה", ארגונים פלסטיניים רבים מפיצים ומקדמים רטוריקה ומוטיבים אנטישמיים. "קיימות קבוצות אסלאם רדיקליות שבקרבן יש אנטישמיות בשם ההתנגדות לישראל ובחסותה", תיארה נוריאל. הגבולות בין פעילות השמאל של ארגונים ברחבי העולם לבין פעילות אלימה ומסוכנת מטושטשים לעיתים קרובות מתוך טקטיקה מכוונת. הצגת ביקורת כלפי ישראל הופכת פעמים רבות בתוך הארגונים הללו לשיח אלים ואף להסתה, שמהם ועד לפגיעה בבני אדם ולתקיפות המרחק קצר מאוד.
אמריקני מוחה נגד הפגנה פרו פלסטינית בניו יורק
אמריקני מוחה נגד הפגנה פרו פלסטינית בניו יורק | צילום: רויטרס
הארגון "סטודנטים לצדק בפלסטין", שפועל בכ-200 קמפוסים בארצות הברית, החל ב-2016 באיסוף מידע על סטודנטים יהודים במכללות ובאוניברסיטאות במדינה ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם. בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודים במעונות. בדוח האנטישמיות של משרד התפוצות הוגדר הארגון כגורם מרכזי לעליית האנטישמיות בקמפוסים. לא מדובר בארגון היחיד שפועל נגד יהודים בארה"ב. "המועצה ליחסים אמריקניים-אסלאמיים" פועלת למען יחס הוגן למוסלמים בארה"ב, אך במקביל מקדישה משאבים משמעותיים לגינוי מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. עם זאת, הביקורת של המועצה לא עוצרת שם, ובחלק מהתבטאויותיה התכנים הפכו לאנטישמים. כך לדוגמא באחת ההודעות נכתב כי ישראלים ויהודים הם "סוכנים מושחתים ששולטים על מדיניות החוץ האמריקנית" וכי הם "אחראים לרדיפת מוסלמים בארה"ב". תהום פעורה בין האידיאולוגיות של הארגונים שהוצגו בכתבה. עם זאת, כפי שניתן היה לראות בכולם ישנה נגיעה, בין אם מובהקת ובין אם מוסווית, לאנטישמיות. לדברי נוריאל: "מדובר אמנם בארגונים קיצוניים, אבל האנטישמיות שהייתה בעבר בשוליים חודרת כעת ממש למיינסטרים - קיימת ממש מגמת נרמול של תופעת האנטישמיות".