מקורבין ועד ווטרס: הפוליטיקאים והאומנים שמואשמים באנטישמיות

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים הדיווחים על תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. כחלק מפרויקט מיוחד ניסינו להבין ממה נובעת שנאת היהודים? נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל שבאמצעות אמירות אנטישמיות מלבים את השנאה, ארגונים קיצוניים מימין ומשמאל שפועלים נגד יהודים מתוך אידיאולוגיה או שמא מהגרים שהגיעו למערב ומנסים להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות יהודיות?

האנטישמיות, כאמור, לא באה לידי ביטוי רק בריסוס צלבי קרס על מבנים, השחתת קברים או פיגועים נגד בתי כנסת, אלא גם בהתבטאויות נגד יהודים. חלק מההתבטאויות מופיעות ברחבי האינטרנט ומופצות ע"י חברים בארגונים קיצוניים. עם זאת, חלק מהאמירות מגיעות ישירות מאנשים בעלי השפעה: ראשי מדינות, פוליטיקאים וגם אנשי תרבות - שדבריהם עשויים לשפוך דלק נוסף למדורת השנאה.

לכתבות נוספות בפרויקט

קורבין לא נבחר - והיהודים נשמו לרווחה

בחודש שעבר אזרחי בריטניה יצאו לקלפיות כדי לבחור מי ינהיג את המדינה: ראש הממשלה המכהן בוריס ג'ונסון או יו"ר האופוזיציה ג'רמי קורבין. הבחירות סבבו בעיקר סביב סאגת הברקזיט (היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי), אך עבור היהודים בממלכה הבחירות עסקו בעיקר באנטישמיות המיוחסת לקורבין.

מנהיג מפלגת הלייבור אמנם לא מצהיר בפומבי על שנאת יהודים אלא מתמקד בביקורת על ישראל, אך הוא נחשד לא פעם כבעל דעות אנטישמיות. קורבין בין היתר הניח זר על קברם של מבצעי הפיגוע באולימפיאדת מינכן שבו נרצחו 11 ספורטאים, הואשם כחבר של תומכים ברצח יהודים ואף התרועע עם מכחישי שואה.

כל הדברים הללו הסעירו את הקהילה היהודית בממלכה, שחששה שמא אדם שהופנו כלפיו האשמות כה חמורות עלול להיבחר לראש ממשלה."הרוב המוחץ של יהודי בריטניה חרד מהאפשרות של ניצחון ללייבור", אמר הרב הראשי של בריטניה אפרים מירוויס במהלך הקמפיין. לדבריו אז, "עד כמה צריך מנהיג לקחת חלק בדעות קדומות כדי להיחשב לא כשיר לתפקיד?"

בתום הבחירות, כידוע, היהודים שחררו אנחת רווחה כשנודע כי המפלגה השמרנית בראשותו של ג'ונסון זכתה ברוב הקולות והביסה את הלייבור. האם ההפסד הגיע בעקבות ההתעלמות של מפלגת הלייבור מהמיעוט היהודי במצע הבחירות שלה? או אולי בשל הטענה שעלתה כלפי קורבין עצמו כי התעלם מטיפול בתלונות אנטישמיות? קשה לדעת, ובכל זאת – בהחלט ייתכן שהביקורת השפיעה על קולות הבוחרים.

"אנטישמיות היא עדיין האשמה מאוד חמורה בעולם", הסביר יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. לדבריו, "איש ציבור לא יכול להתבטא בצורה אנטישמית ולצאת מזה בלי לשלם מחיר – לפחות לא בעולם המערבי". אז אמנם היהודים בבריטניה הם מיעוט שלא באמת משפיע על התוצאות באופן מהותי, ועדיין אין ספק שהקריאה שלהם שלא להצביע ללייבור סייעה לג'ונסון לנצח.

לטענת קרסנטי, עצם העניין שקורבין היה מועמד מוביל לכהן כראש ממשלת בריטניה הוא שפל שטרם נראה עד היום. "לא ציפינו לראות פוליטיקאי מוביל המואשם באנטישמיות כמועמד להנהגת דמוקרטיה מערבית. לא היה דבר כזה שלפוליטיקאי בכיר שמואשם באנטישמיות תהיה בכלל הזדמנות להרכיב ממשלה".

אנטישמיות ברחבי העולם: מראש ממשלת מלזיה - ועד חברת הקונגרס

אבל קורבין אינו הפוליטיקאי היחיד שהתבטא באופן מתריס - והוא אפילו לא הבכיר שבהם. מאהאטיר מוחמד, ראש ממשלת מלזיה, הספיק להסתבך עם העם היהודי לאחר שהיה מעורב בכמה תקריות לאורך השנים. הוא הכחיש את השואה, תיאר את היהודים כבעלי אף גדול וכן האשים אותם במקור לבעיות במזרח התיכון.

לא זו בלבד, מוחמד טען לפני כעשור כי היהודים "שרדו את הנאצים כדי ליצור בעיות גדולות אפילו יותר עבור העולם", ומעט לאחר מכן אמר: "אנטישמיות זה מושג שהמציאו כדי למנוע ביקורת מיהודים שעושים דברים לא טובים". הוא, אגב, מכחיש את הטענות כלפיו, ומתרץ זאת בכך שהוא "פתוח לעמים שמיים אחרים מהיהודים".

החשד לאנטישמיות הגיע גם לקונגרס האמריקני. קצת לפני שלא הורשתה להיכנס לישראל, חברת הקונגרס הדמוקרטית אילהן עומאר הצליחה להרגיז את הקהילה היהודית בארה"ב, את הנשיא דונלד טראמפ ואפילו את חברי מפלגתה. עומאר היא מתנגדת בולטת לישראל ותומכת מובילה ב-BDS, אך ציוץ אחד עם ניחוח אנטישמי אילץ אותה להתנצל. בציוץ רמזה חברת הקונגרס כי איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, משחדת מחוקקים אמריקנים כתמריץ להצבעות בעד ישראל.

"אין באמת הבדל בין שנאת ישראל לבין שנאת יהודים"

בשנים האחרונות קשה לדבר על אנטישמיות מבלי לדבר על שנאת ישראל ועל תנועות החרם הפועלות נגדה. דוח שפורסם בחודש שעבר חשף דמיון בין תנועת ה-BDS הקוראת להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, לבין קבוצות ימין קיצוניות, בכל הקשור להפצת אנטישמיות בארה"ב.

"אני חושב שאין שום הבדל בין שנאת ישראל לבין שנאת יהודים", טען מני אבן ישראל, מנכ"ל מרכז שטיינזלץ הפועל להנגשת טקסטים יהודיים לציבור הרחב. "מדינת ישראל מזוהה עם העם היהודי - ומי שאומר שהוא שונא את ישראל ולא שונא יהודים מדבר שטויות". גם לקרסנטי דעה דומה, ולדבריו: "ברגע שצה"ל פותח בפעולה ברצועת עזה, רואים זינוק באנטישמיות, וכך למשל יהודים בצרפת, מותקפים ברחוב בתדירות גבוהה יותר רק משום שהם יהודים - והרי אין להם באמת קשר למבצע ברצועה".

אחד מהפעילים הבולטים בארגון ה-BDS הוא רוג'ר ווטרס, הבסיסט לשעבר של להקת הרוק "פינק פלויד". מעבר לעובדה שהוא משגר מכתבים לכל אמן שעתיד להופיע בארץ בניסיון לשכנעו לא להגיע לישראל - באחת מהופעותיו הוא אף הפריח בלון ענק בצורת חזיר שעליו הוטבע מגן דוד. ווטרס טוען כי הישראלים הם האנטישמים האמיתיים, ואף אמר בעברו "ישראל מנהלת מכונת תעמולה כמו זו של גרמניה הנאצית".

"האנטישמיות החדשה היא בעצם להחליף את המילה 'יהודי' במילה 'ישראל', ואז ניתן לומר כל מיני דברים שבאופן אחר היו בעבר דברים בוטים שאסור היה להגיד", הרחיב קרסנטי. וגם אם לא כל מי שמחזיק בדעות אנטישמיות הוא בהכרח שונא ישראל ולהפך - המגמה מראה כי אחרי התבטאות פומבית של איש ציבור נגד ישראל, חלה עלייה בפוסטים ברשתות נגד יהודים. "אחרי שחברת קונגרס, לדוגמה, מצייצת על מדיניות ישראל בשטחים - רואים גל של ציוצים אנטישמיים", הוסיף.

לא רק ווטרס - כשגיבסון הציג את האנטישמיות על המסך הגדול

ווטרס הוא לא האומן היחיד שעננת האנטישמיות ריחפה מעליו. מל גיבסון היה לאחד השחקנים והבמאים המוערכים ביותר בהוליווד. עם זאת, בשנת 2004, כשגיבסון הוציא לאקרנים את הסרט "הפסיון של ישו", המגמה השתנתה. הסרט, בביומו של גיבסון, היה עמוס במוטיבים אנטישמיים ואף הציג, בין היתר, את צליבתו של ישו בידי היהודים.

"אחרי השואה, הייתה קצת רגיעה באנטישמיות ואילו הסרט של גיבסון העלה את השיח מחדש", הסביר אבן ישראל. "מיליוני אנשים צפו בו, ומעבר לסערה שהוא חולל - הסרט הוביל לכך ששוב אמרו ש'היהודים אשמים בהכול'". גיבסון, שנשמע אומר כי "היהודים גורמים לכל המלחמות בעולם", לא חזר למסלול באופן מלא לאחר הסרט הזה, ולא מעט כוכבים סירבו לעבוד עימו.

לסיכומו של עניין, ככל הנראה האנטישמיות הישנה לא באמת נעלמה מהעולם אלא היא רק לבשה צורה אחרת. "אנשי ציבור לא מעודדים פגיעה - אחרת יעצרו אותם", אמר קרסנטי, "הם פשוט הרבה יותר מתוחכמים בשביל שאכן יעודדו אלימות באופן גלוי". לדעתו, התופעה אף תתרחב בקרוב מאוד. "אנחנו רואים פוליטיקאים שרוכבים על הגל, ואם היום הם קצת זהירים - בעתיד הם יהיו הרבה פחות".