בול בזמן: 3 מסלולים בלב הכרמל, בעקבות הפרח המרשים והנדיר
השושן הצחור נחשב לאחד הפרחים הכי אלגנטים, ולראות אותו בטבע הינה חוויה מיוחדת במינה. אבנית סטרולוב בחרה 3 מסלולי טיול ביערות הכרמל, בדרגות קושי שונות, שבכולם תזכו לראות את הפרח הלבן לצד נופים, תופעות טבע, מערות, מעיין ועוד
יש תקופה קצרה בשנה שבה נחל כלח מקבל עוד שכבה של קסם. לקראת סוף האביב, בדרך כלל מסוף אפריל ועד סוף מאי, פורח בכרמל השושן הצחור, אחד הפרחים המרשימים והנדירים בישראל. זה לא פרח שמכסה את השטח במרבדים, אלא פרח שצריך לחפש בעדינות: בין מצוקים, טרשים וחורש ירוק, דווקא בגלל זה המפגש איתו מרגש כל כך. באמצע הכרמל, לא רחוק מחיפה, פתאום מבצבצים פרחים לבנים, גדולים וריחניים, שנראים כאילו הגיעו מציור עתיק. השושן הצחור הוא בין הפרחים האחרונים של עונת האביב, המבשרים על תחילת הקיץ.
השושן הצחור גדל בישראל בטבע בעיקר בכרמל ובגליל העליון, באוכלוסיות מקוטעות ורגישות. הוא נחשב נדיר, ובנחל כלח ניתן לראותו בעונת הפריחה במספר אפשרויות טיול, בלי לרדת מהשביל ובלי להתקרב אל הצמחים, כדי לא לרמוס אותם.
נחל כלח עצמו מתפתל בחלקו הצפוני של הכרמל, באזור המכונה שוויצריה הקטנה. השם אולי נשמע מעט מוגזם, אבל מי שנכנס אל החורש הצפוף, רואה את המצוקים, הצנירים, גשר האבן והערוצים המוצלים, מבין מיד למה המקום הפך לאחד המסלולים האהובים בכרמל. היתרון הגדול הוא שאפשר לבחור כאן מסלול לפי הזמן והכושר: טיול קצר אל הצניר, מסלול מעגלי משפחתי, מסלול קווי מחניון נחל כלח אל שוויצריה הקטנה, או מסלול ארוך יותר שמסתיים בחניון הפיתולים.
המסלול המעגלי הקלאסי: שוויצריה הקטנה ונחל כלח עילי
הוא לא ארוך מדי, אבל יש בו כמעט את כל מה שהאזור יודע להציע: חורש, תצפיות, צניר, גשר אבן, ערוץ מוצל, וכמובן גם סיכוי לראות את השושן הצחור.
אורך המסלול: כ־3 קילומטרים.
סוג המסלול: מעגלי.
רמת קושי: קלה עד בינונית.
סימון שבילים: אדום, ירוק, וסטייה קצרה בסימון שקוף לצניר.
ווייז לנקודת ההתחלה והסיום: חניון יום - שוויצריה הקטנה
מחניון שוויצריה הקטנה יוצאים בשביל האדום, שיורד במדרון מתון מערבה. כבר בתחילת הדרך נכנסים לחורש יפה, מוצל ברובו, ובו עצי אלון, ער אציל, אורנים וקטלב. בהמשך השביל נפתח לתצפית אל מצוקי נחל כלח ואל הצניר הגדול. המסלול כולל כמה מוקדי עניין בולטים: “מנהרת צל”, מצפור הצוק, גשרון מעל ערוץ הנחל, הצניר, ובסוף האביב גם פריחת השושן הצחור.
בהמשך מגיעים למפגש עם השביל הירוק, שעולה בגיא קטן המכונה "הגיא הנעלם" ומחזיר אל חניון שוויצריה הקטנה. לפני שפונים לשביל הירוק, כדאי להמשיך כמה צעדים אל גשר האבן שמעל ערוץ נחל כלח. הגשר הוא שריד לדרך רכב ישנה ששימשה בעבר את היישובים המבודדים בית אורן ויערות הכרמל בשנות השלושים של המאה העשרים. באזור הגשר פוגשים גם את השביל הכחול, שמגיע מכיוון צומת דמון וממשיך לכיוון נחל גלים וטירת כרמל.
כתבות נוספות ב-mood:
המסלול הקווי: מחניון יד לבנים אל חניון הפיתולים
זה המסלול למי שכבר מכיר את הסיבוב הקצר של שוויצריה הקטנה ורוצה מסלול פחות שגרתי. הוא עובר בנחל כלח עליון, בתוך חורש מוצל מאוד, ומסתיים בחניון הפיתולים שליד בית אורן. זה מסלול קווי, ולכן כדאי מאוד להשאיר רכב אחד בנקודת הסיום ורק אז לנסוע לנקודת ההתחלה.
אורך המסלול: כ־4 קילומטרים.
סוג המסלול: קווי.
זמן הליכה: כשעתיים עד שלוש.
רמת קושי: קלה עד בינונית למשפחות מיטיבות לכת.
סימון שבילים: כחול בתחילת המסלול, ובהמשך אדום לכיוון חניון הפיתולים
ווייז לנקודת ההתחלה: משרדי פארק הכרמל או חניון יד לבנים, צומת דמון.
ווייז לנקודת הסיום: חניון הפיתולים, בית אורן.
מתחילים עם הסימון הכחול ויורדים דרומה אל נחל כלח. בתחילה החורש פתוח יותר, ובהמשך נכנסים אל “מנהרת צל” יפה, שבה בולטים עצי אלון מצוי וער אציל. בדרך חולפים ליד מדרגות חקלאיות נטושות, גת עתיקה, מדרגות סלע קטנות וגשרון האבן שמעל ערוץ הנחל. מהגשר ממשיכים לפי הסימון האדום לכיוון חניון הפיתולים.
בחלק האחרון של המסלול יוצאים מהצל אל דרך עפר חשופה יותר לשמש, ולכן בימים חמים כדאי להתחיל מוקדם. בעונת הפריחה, בעיקר מסוף אפריל ועד אמצע מאי, ניתן לראות באזור המצוקים את השושן הצחור, בדרך כלל מרחוק ולא בנקודות שנגישות מהשביל. גם כאן חשוב לא לרדת מהשביל המסומן, גם אם הפרח נראה קרוב ומפתה לצילום.
המסלול המלא: נחל כלח ונחל גלים עד טירת הכרמל
זהו המסלול הארוך והמלא יותר של נחל כלח, והוא מתאים למי שרוצה להרגיש את הכרמל לא רק דרך תצפית קצרה או סיבוב סביב שוויצריה הקטנה, אלא ממש ללכת עם הנחל מהחלק הגבוה של ההר ועד מורדותיו המערביים. המסלול מתחיל באזור צומת דמון, נכנס אל נחל כלח בסימון כחול, יורד בתוך חורש ים תיכוני צפוף ומוצל, ממשיך אל מפגש נחל גלים, ומשם גולש עם נחל גלים עד טירת הכרמל. מדובר במסלול קווי, הדורש 2 רכבים.
אורך המסלול: 8 קילומטרים
משך הליכה: כ־5 עד 6 שעות
סוג המסלול: קווי
רמת קושי: בינונית עד מיטיבי לכת, מתאים למשפחות עם ילדים גדולים שרגילים ללכת
סימון שבילים: כחול
סימונים נוספים: שחור לסטייה לעין קדם, אדום אם בוחרים לסיים דרך מערת אורנית והיכל הפיס
ווייז לנקודת ההתחלה: חניון נחל כלח או משרדי פארק הכרמל
ווייז לנקודת הסיום: רחוב הפלמ״ח טירת הכרמל אם מסיימים עם הסימון הכחול, או פארק מונהיים / היכל הפיס טירת הכרמל אם בוחרים בסיום דרך מערת אורנית.
המסלול מתחיל ברחבת החניה ליד משרדי פארק הכרמל, סמוך לצומת דמון. מנקודה זו מתחיל סימון השבילים הכחול של נחל כלח. בתחילת הדרך ההליכה מתונה יחסית, ותוך זמן קצר נכנסים אל חורש כרמלי יפהפה, עם אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, קטלב, ער אציל וכליל החורש.
אחרי כקילומטר וחצי מגיעים למפגש עם השביל האדום, באזור גשר האבן שחוצה את נחל כלח. זה המקום שבו במסלולים הקצרים פונים ימינה לכיוון שוויצריה הקטנה, אבל במסלול הארוך לטירת הכרמל ממשיכים ישר עם הסימון הכחול.
מכאן ממשיכים עם הסימון הכחול עוד כקילומטר עד למפגש עם נחל גלים. נחל כלח הוא יובל של נחל גלים, ובנקודת המפגש הנוף משתנה בהדרגה: הערוץ נפתח מעט, ההליכה ממשיכה בירידה, והנחל מתחיל להוביל את המטיילים לכיוון טירת הכרמל והים.
לאחר כ־2.5 קילומטרים בשביל הכחול פוגשים את נחל נדר, וניתן לבצע סטייה קצרה בשביל שחור אל עין קדם, שהינו מעיין שכבה עם נקבות חצובות בהר, ובדרך כלל יש בו מים צלולים וקרים. כדי להגיע אליו פונים מהשביל הכחול אל הסימון השחור, עולים כ־400 מטר, ולאחר הביקור חוזרים באותה דרך אל הסימון הכחול.
לקראת סוף המסלול יש שתי אפשרויות. האפשרות הפשוטה יותר היא להמשיך עם הסימון הכחול במורד נחל גלים עוד כ־1.5 קילומטרים עד טירת הכרמל, לרחבת הכורכר באזור רחוב הפלמ״ח, שם מסתיים הסימון הכחול. האפשרות השנייה היא לעלות למערת אורנית, מערה קרסטית גדולה ומרשימה, ומשם לרדת בסימון האדום אל אזור היכל הפיס בטירת הכרמל.
7 עובדות מפתיעות שלא ידעתם על השושן הצחור
1. זה כנראה אחד מפרחי הנוי העתיקים בעולם: השושן הצחור גדל באזור הים התיכון והמזרח הקרוב כבר אלפי שנים, ויש מקורות שמציינים שהוא היה מוכר ומטופח אצל המצרים, היוונים, הרומאים והכרתים הקדומים, גם כפרח נוי וגם כצמח שימושי.
2. השושן הצחור כסמל דתי: השושן הצחור מזוהה מאוד עם מריה הנוצרית, ולכן באנגלית הוא נקרא גם Madonna Lily. בימי הביניים והרנסנס הוא הופיע שוב ושוב בציורי “הבשורה”, שבהם המלאך גבריאל מבשר למריה, כסמל לטוהר, קדושה וחסד אלוהי.
3. הוא שימש ברפואה עממית לטיפול בכוויות ופצעים: במשך דורות השתמשו בחלקים של השושן הצחור ברפואה עממית, בעיקר בעלי הכותרת ובבצל, להכנות חיצוניות שנועדו להרגיע כוויות, פצעים, כיבים ודלקות עור.
4. הוא נכנס גם לעולם הקוסמטיקה הקדום: מעבר לרפואה עממית, השושן הצחור שימש גם להכנות קוסמטיות, תוך שימוש בעלי הכותרת שלו
5. יש לו קשר מפתיע גם לאוכל: זה אולי נשמע מוזר, אבל במקורות על ההיסטוריה של השושן הצחור מצוין שהבצל שלו שימש בעבר גם כפקעת מאכל בחלק מהתרבויות. שימו לב כי בישראל שושן הבר הוא צמח מוגן שאסור לקטוף או לפגוע בו.
6. הוא מתנהג הפוך מהרבה פרחים שאנחנו מכירים: השושן הצחור מוציא שושנת עלים כבר בסתיו, שורד איתה את החורף, ואז באביב ובתחילת הקיץ מעלה את עמוד הפריחה הגבוה. אחרי הפריחה הוא נכנס למנוחת קיץ.
7. הוא מסוכן מאוד לחתולים: שושנים מסוג Lilium נחשבים רעילים מאוד לחתולים. הם כה מסוכנים עד שגם עלה, עלי כותרת, אבקה או אפילו מים מאגרטל שבו עמדו שושנים עלולים לגרום לפגיעה כלייתית קשה בחתולים.
