מאחורי הקלעים של רשת מלונות אטלס שהפכה לבית חלופי למפונים

מפרוץ המלחמה הפכו בתי המלון של רשת אטלס ממלונות בוטיק אורבאניים שמהווים אתנחתא ונופש ל"בתים הרחק מהבית" שמספקים את כל צרכיהם של תושבי שדרות, אשקלון, נתיבות, אופקים וקריית שמונה שנתלשו מבתיהם.

ברשת מצאו את עצמם מכשירים מטבחים לכשרים ויוזמים פעילויות לילדים ומבוגרים. עובדי קבלה, משק ומטבח מצאו את עצמם לא רק עושים את עבודתם אלא גם משמשים כתף תומכת, בייביסיטרים, פסיכולוגים לא בהכשרתם, מוצאי פתרונות לבעיות יומיומיות ואוזן קשבת לסיפורים קורעי לב. אפילו להוציא כלבים לטיול לילי...

איילה דקל, מנהלת מחוז ירושלים:

מ

מה תפקידך ברשת?

מזה 17 שנים אני עובדת ברשת אטלס, כשבשמונה שנים האחרונות אני משמשת כמנהלת אזור ירושלים, שבו שלושה מלונות- ארתור, הרמוני ובצלאל. במסגרת תפקידי, אני אחראית על הניהול השוטף של המלונות-ממיקרו ועד מאקרו- מגיוס עובדים וניהולם באופן יומיומי ועד רווח והפסד.

מה קרה במלחמה?

המלחמה תפסה אותנו בתפוסה מאוד גבוהה, כשרב המלונות היו מלאים בתיירים. אחרי הקורונה, הייתי משוכנעת שעברתי כבר את הכל ומה עוד יכול להפתיע  אותי, אבל מצאתי את עצמי מופתעת עם תיירים מבוהלים, אזעקות, פינוי מקלטים.

המטרה הראשונה הייתה להרגיע את התיירים ולסייע להם להתפנות מהארץ, דבר שארך מספר שבועות. במקביל, התחלנו להיערך לקליטת מפונים. אחד המלונות שלנו קלט מפונים מהדרום, מלון אחר אוכלס במפונים מהצפון והמלון השלישי משמש לעיתונאים, כוחות בטחון ועובדי משרד החוץ שהגיעו משגרירויות שונות שלנו.

מה עשה לך טוב?

בשבועיים הראשונים נוצרה הרמוניה ביננו לבין התיירים שנקלעו לארץ בסיטואציה הזו. ידענו שהרגישות גבוהה ושנדרש טיפול בכפפות של משי ולמדנו מה חשוב לכל אורח ואורחת. הדבר הזה תורגם להזדהות מקסימה של התיירים כשהם שבו לארצות מולדתם. הם העלו פוסטים מחממי לב כמה הם הרגישו בטוחים וחלק בלתי נפרד מישראל. דבר מרגש נוסף היה אינטראקציה מרגשת שנוצרה בין מפונים לתיירים, שנמשכת עד היום כשתיירים דורשים לשלומם של מפונים שהכירו במהלך השהות שלהם בארץ.

מה תקחי איתך ליום שאחרי?

שני דברים: 1. אני לעולם לא אומר שעברתי את הכל ואי אפשר להפתיע אותי 2. לשמחתי, המלונות שלנו בירושלים נהנים מביקוש גבוה ונחשבים מהמובילים בעיר. לא אחת התבשמתי מהמעמד הזה,  אך מעכשיו אקח איתי את הידיעה שלא לעולם חוסן ולא אחטא בחטא היוהרה.

 

כתבות נוספות ב-mood:

• ענף התיירות לפני קריסה: איך מתמודדים בתחום התיירות היוצאת?
• סיפורן של הגלריות בעוטף והתערוכות שנולדו במהלך המלחמה
• זיכרון עוטף - המיזם שמנציח את הנופים היפים של אזור עוטף עזה

 

הילה רשיד, מנכ"לית מלון ים:

מה תפקידך ברשת?

אני ברשת אטלס מזה 13 שנים, כשבשנתיים האחרונות אני מנכ"לית מלון ים.  בתפקיד שלי אני אחראית לפקח על כל הנעשה ומתנהל במלון ולוודא שאורחי המלון מרגישים שהשהות בו עונה על ציפיותיהם ובהתאם לסטנדרטים של רשת אטלס, על מנת שישובו אליו בעתיד. אני אחראית על מחלקות המלון השונות, כמו  הקבלה, מזון ומשקאות, משק, ניקיון וחשוב מכל תפקידי לדאוג שהעובדים יהיו שמחים כי משם הדרך קצרה לאורחים שמחים.

מה קורה במלחמה?

במלחמה קיבלנו כולנו צו 8 והתחלנו לארח מפונים ומפונות מהצפון והדרום. מלון ים הוא מלון בוטיק קטן בן 42 חדרים שעד היום לא אירח ילדים רק בחדרים נפרדים. בחדרים הגדולים הכנסנו עוד מזרנים, כדי לאפשר לאורחים עם משפחות לישון ביחד כבקשתם, יצרנו משחקייה קטנה במלון כדי שלילדים תהיה פעילות, כמובן שאם עד היום הגשנו ארוחת בוקר והאפי האוור לאור המצב בנינו מערך שמאפשר למלון להגיש שלוש ארוחות. המטרה הייתה לגרום לכל אורח ואורחת להרגיש כמו בבית- לדוגמא: מי שמעשן לתת לו חדרים עם מרפסות, אורחים שהגיעו עם חיות קיבלו מיטות עבורם וחטיפים.

מה עשה לך טוב?

קודם כל, שכולנו כאן בריאים ושלמים. חוץ מזה, לראות את התודות של כולם. כל משפחה שעוזבת כואב לנו כי נקשרנו לכולם- קיבלנו עם העזיבה ברכות, מתנות ומחמאות ברשתות החברתיות לצוות המלון על האירוח האישי והמשפחתי. זה הגיע למצב שכשהיו יירוטים באשקלון שלחתי ווטסאפ לכל המשפחות לדעת שהן בסדר. יש אורחים שעזבו את המלון לדירה בעיר ובאים להגיד שלום. ודבר אחרון - הרוח ההתנדבותית של עובדים ברשת ושל הסביבה הקרובה להם שנרתמה וסייעה לנו לעשות את מה שהיה נראה לנו הבלתי יאמן.

מה תקחי איתך ליום שאחרי?

את הידיעה שמלון ים יכול לעשות הכל - לארח משפחות, להגיש שלוש ארוחות ביום.

 

קרן ממן, מנהלת מכירות אירועים:

מה תפקידך ברשת?

אני עובדת ברשת 10 שנים כמנהלת מכירות האירועים של הרשת. במסגרת תפקידי אני מופקדת על מכירת כנסים עסקיים ופרטיים, שיווק אירועים על הגגות המהממים שיש לנו במלונות כמו חתונות ואירועים עסקיים. זה יכול להיות אירוע מפונפן ומהודר וזה יכול להיות אירוע לא רשמי של הקרנת סרט עם פופקורן ויין במלון סינמה.

מה קרה במלחמה?

עם תחילת המלחמה התחלנו לארח במלונות מפונים רבים. כבר בימים הראשונים דיברתי עם מפיקה שאני מכירה שתביא הופעה למפונים שאירחנו. זה היה ביום הראשון שמפונים הגיעו משדרות למלון טל וזו הייתה הופעה מרגשת של הראל סקעת. מכאן ואילך, באופן טבעי, הטלפון שלי עבר למתנדבים ואנשים שרוצים לעשות טוב - פעילויות יצירה, הופעות, חוגים, פעילויות ספורט, הצגות. מכאן, הפכתי לרכז ולתאם את הנושא במלונות הרשת, כשהדגש היה לספק לאורחים מפלט ולהקל עליהם כמה שיותר.

מה עשה לך טוב?

כשאת רואה את המפונים מתרגשים ושזה גורם להם קצת להסיח את הדעת מהזוועות הנוראיים זה גרם לי לסיפוק ולטוב. נוצר קשר אישי ביני לבין רבים מהמפונים. אני רואה בהם כמו משפחה שלי. לצד זה, כמובן, אי אפשר בלי הרוח ההתנדבותית שכן כל הפעילויות לא היו קורות בלי רצון של כל כך הרבה אנשים לעשות טוב בלי שום תמורה.

מה תקחי איתך ליום שאחרי?

נוצרו כאן קשרים עם האורחים שימשיכו איתי גם ליום שאחרי. כבר קיבלנו הזמנות לארוחת שישי בבתים של כל כך הרבה משפחות שאני יכולה לא להגיע לארוחת שישי משפחתית לפחות בשנה הקרובה. מעבר לזה, נוצרו קשרים עם מפיקים, אמנים ומתנדבים שביום שאחרי אני בטוחה שיהפכו לקשרים עסקיים שיניבו לנו עבודה.

 

נטשה צ'רני, מנהלת חדר אוכל במלון מרקט האוס:

מה תפקידך ברשת?

25 שנה אני עובדת ברשת אטלס, מתוכם 8 שנים מנהלת את חדר האוכל במלון מרקט האוס. יש לי אחריות על כל מה שקשור למטבח והפלור בארוחת הבוקר, האפי האוור, VIP לחדרים.

מה קרה במלחמה?

למרות שאני לא יהודיה, הרבה אנשים אומרים שיש לי נפש של יהודיה. בימים הראשונים התחלתי להתנדב, רציתי להרגיש שייכת ולעזור. בזמן הזה, לא חשבתי לעזור לרשת כמו שרציתי לעזור לאנשים ולמלא לי את הלב.

אחרי שבוע מנכ"ל המלון עידכן אותי שהתמלאנו במפונים והוא ביקש שאני אגיע. חזרתי למלון והרגשתי שגם אנחנו כמקום עבודה שבו גדלתי נפגענו ושאני צריכה לתת המון מעצמי כדי שהמלון והרשת יצליחו לעבור את התקופה הקשה הזו. זה גרם לי להתגייס במאה אחוז ולעשות הכל.  זה יכול להיות גם לבשל ביד אחת ולשטוף כלים ביד השנייה. אבל כשהאורחים שלנו קוראים לי "אחות גדולה" ו"מאמי שלי" אני מרגישה שעשיתי משהו בחיים ושזכיתי בהם.

הרגש אצלי הוא לפני הכל. אני חוזרת מכזה יום הביתה ואני מדליקה נרות וקוראת תפילה בשביל החטופים והחיילים.

מה עושה לך טוב?

לשרת את המפונים, לתת להם הרגשה שהם נמצאים בבית, שאם יש להם בקשות מיוחדות שיש להם למי לפנות. יש אורחת שבגלל הרגלי תזונה חשוב לה לאכול מרק כל יום אז נכין לה, אורחת אחרת נורא אוהבת קישים אז נעשה את זה כדי לשמח אותה.

מה תקחי איתך ליום שאחרי?

את הגאווה בעם ישראל. אני רואה כמה זה עם מיוחד - חיבור בין שכנים, רוח התנדבותית. כשהעם במצוקה הוא כל כך מחובר ואת זה אי אפשר לשבור.

אח שלי במלחמה באוקראינה ואנשים בורחים מהמדינה. כאן, אנשים חוזרים למדינה להילחם ולא בורחים. זה משהו שגיליתי לא מזמן ועושה לי טוב.