טורקיה אאוט, צ'כיה אין. שינויים במפת היעדים: לאן נטוס אחרי המלחמה
אלו שינויים יחולו בהרגלי הטיסה של הישראלים? איזה יעדים יתחזקו ואלו יחלשו? מה יהיו השיקולים של הישראלים בבחירת יעד, אופי חופשה או חברת תעופה? האם הזיכרון של הישראלים יהיה קצר והם ישובו ליעדים עוינים? פנינו למומחים ומובילי דיעה בתחום הטיולים לשמוע מה לדעתם צופן העתיד הקרוב בתחום התיירות
אמנם הנבואה ניתנה לשוטים ואנחנו רק בפתחה של מערכה שאורכה, השפעותיה ותוצאותיה על החברה והכלכלה בארץ ועל היחס העתידי של מדינות העולם טרם ידוע ובכל זאת בחרנו להעריך (במשנה זהירות) בנקודת זמן זאת את המגמות והשינויים הצפויים בקרב הנוסעים הישראלים לאחר המלחמה.
השאלה המרכזית היא אלו יעדים צפויים להחליף את טורקיה וסיני. אני מהמרת על חלק מאי יוון (רודוס, כרתים וכד'), על הריביירה הבולגרית ועל קפריסין ואולי אף בטומי ומונטנגרו.
שאלה נוספת היא אלו יעדים יתחזקו. לדעתי ישראלים יבחרו לטוס ליעדים שמרגישים להם בטוחים או כאלו שנתפסו במלחמה כפרו-ישראליים כמו צ'כיה, אוסטריה, בודפשט וכמובן ארה"ב, כמו גם גיאורגיה, ליטא ופולין ויעדים רחוקים יותר כמו יפן.
כתבות נוספות ב-mood:
- המדינה האירופאית שמביעה תמיכה מוחלטת בישראל מתחילת המלחמה
- זה רק הסתיו וזה עובר - קצת אסקפיזם סתווי מהעולם
- שכל העולם יידע! קמפיין החטופים שסוחף את העולם
אינגה מיכאלי, עיתונאית ומנהלת תוכן באתר 'חדשות תעופה'
בחצי השנה הראשונה יהיו רבים שיחששו עדיין לנסוע ואולי יעדיפו לנפוש בארץ - גם כדי לתמוך במלונות בארץ. כמו בקורונה, אנחנו הבלוגרים/כתבתי התיירות נסענו המון גם כשיעדים היו עדיין סגורים לקהל הרחב, אבל רוב האנשים חזרו לנסוע בהדרגה, רק אחרי שעבר זעם. לכן אני מאמינה שיהיו אנשים שלא ייצאו בהתחלה מגבולות המדינה.
גם אלו שכן - ויהיו כמובן אנשים שייסעו - הם יתמקדו לדעתי (לפחות בהתחלה) ביעדים קרובים ואוהדי ישראל כמו יוון או צ'כיה, וגם ביעדים מוכרים ואהובים כמו צרפת, אנגליה או איטליה, אבל יעדיפו לטייל מחוץ למרכזי הערים העמוסים במהגרים, ויטיילו מחוץ ללונדון, פאריז או רומא/מילאנו. אני מאמינה שלפחות בהתחלה נראה יותר טיולים כפריים וטיולי כוכב של משפחות או קבוצות קטנות - כי אנשים יחששו לטייל בזוג או לבד. או שלחלופין, הם ייסעו למלונות נופש גדולים - כמו בקפריסין לדוגמה - ופשוט יישארו שם, מבלי לצאת מהמלון.
הזיכרון האנושי כרגיל הוא די קצר
עם הזמן אין לי ספק שאנשים יחזרו לטייל כמו פעם - ביעדים מרוחקים יותר, או ביעדים שנחשבים מסוכנים יותר. זה פשוט גדול מאיתנו, אנחנו אוהבים לטייל.
אין ספק שבעתיד הקרוב יהיו מעט מאוד שייסעו לטורקיה או לסיני. לאמירויות יהיו עדיין אנשים שייסעו כי הן נחשבות בטוחות יחסית, אבל גם לשם אנשים יחשבו פעמיים אם כדאי להם לנסוע, על אחת כמה וכמה ליעדים כמו מרוקו או בחריין שהתושבים שלהן נתפסים כעוינים.
גם עליי זה ישפיע, כמובן, אני לא אסע לטורקיה או למרוקו עד שארגיש שהמצב חוזר לקדמותו - אבל כמו שכבר ציינתי, אני מאמינה שעם הזמן המצב יחזור לקדמותו, אנשים יחזרו ליעדים שהם אוהבים כל כך, כמו טורקיה, ולו רק בגלל שזה יעד זול, או בגלל הטיפולים הרפואיים שמציעים שם.
ישראלים הצביעו ברגליים גם אחרי המרמרה, וחזרו בגדול, כי גם בצד השני הכסף חזר לדבר
והטורקים יבינו שהם צריכים את הישראלים. עקרון ההדדיות פועל גם עכשיו כמו אז. כרגע הם לא רוצים אותנו ואנחנו לא רוצים אותם, אבל יבוא היום והגלגל שוב יתהפך. אולי זה ייקח שנתיים ואולי חמש, אבל בסוף זה יקרה.
יניב לניס, מייסד 'טיסות סודיות'
אנחנו צופים שהמלחמה תשנה את תמהיל המדינות אליהן ישראלים טסים, הביקושים למדינות בהן תחושת הביטחון תהיה מעורערת כמו טורקיה וסיני יירדו בצורה דרמטית. בניגוד לכך, צפויה עלייה בביקושים לטיסות לארה"ב - בעיקר בעקבות הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מויזה שהושקה החודש.
איננו חוזים גידול בטסים, לחברות התעופה הישראליות והזרות ייקח זמן להשתקם ולהחזיר ללוח הטיסות את כלל היעדים והתדירויות שהכרנו עד כה, בנוסף גם הפגיעה הכלכלית במשק ושער הדולר הגבוה ירחיקו רבים מהחופשה הכל כך נדרשת. עם זאת אנו מעריכים כי הביקושים לחופשות זולות וקרובות יותר יעלו בעקבות המצב.
אין ספק שחברות התעופה הישראליות עשו מעל ומעבר בתקופה האחרונה להמשיך את הקישוריות האווירית מישראל לעולם ועל כך ישראלים רבים יעדיפו לטוס כחול לבן, אך לא בכל מחיר, הציבור לא יסלח לחברות שינצלו את חוסר התחרות לעליית מחירים.
ד"ר אסנת ברושי-חן, מנכלית קבוצת 'קונספט', מומחית ביצירתיות וחדשנות בתיירות
כאשר נסיעה לחו"ל נתפסת כחלק הכרחי מאורח החיים, יש להניח שהישראלים ישובו לטוס ברגע שיתאפשר. הרצון לטוס, ממניעי חופשה וממניעים עסקיים ואחרים, יש להניח שיתעצמו בתום המלחמה.
ביחס לשינויים במפת התיירות של הישראלים, בטווח הקצר, ניתן לצפות ש:
* שיקולים ביטחוניים הופכים למרכזיים. בטווח הקצר, ישראלים ימנעו מטיסה למדינות עויינות שנקטו בצד אנטי-ישראלי, כגון: טורקיה, סקוטלנד ואירלנד. גם ביעדים שנתפסים כמסוכנים לישראליים והפעם גם ליהודים באשר הם יהודים, כגון סיני. זו פעם ראשונה מזה זמן רב שעצם היותנו יהודים הוא שיקול מרכזי, לא רק ישראלים.
* הימנעות ממדינות עם ריכוזי אוכלוסייה מוסלמית פרו-פלסטינית, כגון מרוקו, ירדן.
* שימוש בדרכון זר ככל האפשר בנסיעות לחו"ל והצנעת הדרכון הישראלי.
* הסרת סממנים ישראליים או יהודיים בעת שהייה בחו"ל.
* העדפת יעדים קרובים ואוהדים או כאלה שהסנטימנטים כלפי יהודים וישראליים לא היו שליליים, כגון: יוון וקפריסין. והפעם השפעת המשבר תהיה בקיצור החופשה ולא בהכרח בביטולה.
* ההזדמנויות במשבר הנוכחי, יהיה בחיזוק וגילוי יעדים נייטראליים בשווקים של תיירות מפותחת, כגון: קרואטיה, מונטנגרו.
* גילוי והעדפת יעדים במזרח אירופה (בולגריה, פולין, הונגריה, רומניה, צ'כיה) על פני מערב אירופה (לונדון ופריס) בהן נערכו הפגנות פרו-פלסטיניות אנטישמיות.
* עלייה בתיירות אסקפיזם. בין אם תיירות אתגרית או תיירות שלומות (Wellness Retreats) לאחר ובעקבות המלחמה. בתוך שכך דרישה גוברת לתאילנד, למעט איים בדרום הקרובים למלזיה (מדינה מוסלמית ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל).
* עלייה בביקוש לארה"ב, גם בשל הפטור מויזה.
אין ספק, שהתייר הישראלי הולך להיות בטווח הקצר "תייר חרדתי" יותר
האיזון בין חופשה, נחת ועונג לבין דאגה וחשש קיומי הופכים להיות מרכזיים. הערנות האופיינית לנו הולכת להיות בשיאה בחו"ל, בוודאי בטווח הקצר. היא תשפיע על בחירת יעדים, ההכנות לנסיעה ועל השהייה עצמה ביעד.
מי שברשותו דרכון זר יעדיף לעשות בו שימוש, והאמיצים ביותר (צעירים, רווקים, אנשי עסקים) יבחרו לטוס גם ליעדים אנטי-ישראלים, תוך מה שייתפס כ-"תיירות אחראית וגילוי זהירות" אישית וקולקטיבית, או ה-"יהיה בסדר" המוכר והידוע.
והשאלה הביטחונית לא תתמקד בגישה של הממשלה והרשויות ביעד, אלא ברחוב - הסנטימנטים של העם. בעוד בבריטניה הקו הממשלתי הוא פרו-ישראלי, הרחובות פרו-פלסטיניים כפי שראינו. כך גם בפריס ואפילו בגרמניה. בטווח הקצר, ישראלים ימנעו מחופשה במדינות אלה, אך בעלי עסקים ימשיכו לטוס ליעדים מערביים אלה, תוך הצנעת ישראליותם ככל האפשר.
ובטווח הארוך, עם חידוש והתחממות היחסים הדיפלומטיים, ישראלים קרוב לוודאי יחזרו אפילו לטורקיה. זה קרה גם בעבר לאחר משבר המרמרה ואפילו לאחר כליאת ישראלים. מה גם שנמל התעופה באיסטנבול משמש כהאב עבור נוסעים ישראליים בשל הקישוריות שלו לעולם.
שילה ברון, בלוגרית טיולים ומנהלת קבוצת הפייסבוק 'טיולים בסטייל'
לדעתי בחצי שנה הראשונה לא יטוסו למדינות כמו טורקיה, מצרים או ירדן, אבל לפי המצב כרגע יחזרו דיי מהר (פחות מחצי שנה) לאמירויות בלי כל חשש.
כמובן שזה ישפיע גם עלי אבל בהמשך אני לא חושבת שאני לא אגיע למדינות האלה, ב47 שנותיי היו הרבה פעמים שהפסקנו לטוס לירדן, מצרים, טורקיה ועם השנים חזרנו כמו גדולים. אני רוצה לקוות שגם הפעם זה יחזור, שערב הסעודית תיפתח ושנוכל לנהל חיים יותר נורמליים. אסור לתת לקיצונים לנהל אותנו וכרגע זה מה שאנחנו רואים.
אלונה לזרוביץ, מנהלת קבוצת 'חו"ל זה כאן'
ללא ספק מפת הטיולים של התייר הישראלי תעבור שינויים והתאמות.
השיקול הבטחוני הפך להיות הראשון בבחירת היעד ורובנו גם נהינו פטריוטים, וחשוב לנו כמה אותה מדינה הפגינה תמיכה בישראל.
האנשים כבר לא נוהרים לאזורים הנפוצים וההמוניים, אלא מחפשים את השקט, הרוגע ובעיקר הרגשת בטחון.
בקבוצת חו"ל זה כאן, המונה כ- 400 אלף חברים, ביצענו סקר שבו אנשים הצביעו לאיזה יעדים יטוסו בסיום המלחמה.
ענו לסקר כ-8,000 חברי קבוצה והתוצאות אכן תאמו את הציפיות:
במקום הראשון צ'כיה והונגריה עם 21.4%, במקום השני יוון וקפריסין עם 11.2% ובמקום השלישי ארצות הברית עם 8.1%.
עוד בלטו היעדים רומניה, פולין, תאילנד, יפן.
כצפוי, מדינות מוסלמיות נעלמו לגמרי ממפת התיירות, ובמקביל חלה ירידה דרסטית גם של המדינות שבהן היתה הפגנת אנטישמיות, כדוגמת אירלנד, סקוטלנד, שבדיה, בלגיה וגם צרפת וספרד.
איטליה וגרמניה ממשיכות להיות אטרקטיביות אך פחות מפעם.
אחת האפשרויות בסקר היתה "אנחנו נשאר בארץ בשנת 2024" ובחרו בה 2.5%. אבל חשוב להזכיר שמדובר בחברי קבוצה שאוהבים לטייל ולא בציבור הרחב.
גם בבחירת חברת התעופה – חל מהפך רציני, וכל מבקרי אל על, טענו שיעדיפו להזמין את הטיסה הבאה שלהם מחברה ישראלית גם מסיבות בטחוניות וגם כהוקרה על פועלם בתקופת המלחמה.
גיל גמליאל, סמנכ"ל חוויית לקוח ומשאבי אנוש בחברת 'דיזנהאוז גרופ'
הימים הראשוניים של המלחמה אופיינו בהלם. תחושת ההלם קיבלה שני ביטויים מובהקים: תנועה של ישראליים חזרה לישראל ותנועה הפוכה, החוצה.
אבל כפי שכבר למדנו בעבר, הישראליים מצטיינים בהסתגלות מהירה למציאות חדשה. בהנחה שלא יהיו התפתחויות דרמטיות בטווח הקרוב המגמה של אנשי עסקים לנסיעות קצרות תתחזק. בנוסף אנו צופים נסיעות קצרות של משפחות לצורך התאווררות. הנסיעות יאופיינו בכך שיוזמנו מעכשיו לעכשיו; נסיעות קצרות יחסית למשפחה או ליעדים קרובים וידידותיים (בעיקר אירופה); ההזמנות ייעשו עם חברות תעופה בעלות מדיניות ביטול נוחה.
המשותף לכל המאפיינים הללו הוא שהם מאפשרים רמת שליטה גבוהה, מתוך תחושת אי ודאות שעדיין קיימת בציבור הישראלי לגבי מה שצפוי כאן בחודשים הקרובים.
לגבי טיסות שכבר הוזמנו לחודשי דצמבר וקדימה – כאן אנחנו רואים שינוי מגמה. בימים הראשונים ראינו בקשות לביטולים. ככל שהזמן עובר, המגמה הזאת משתנה. ישראליים מעדיפים להמתין ולדחות את ההחלטה עד כמה שניתן.
מבחינת יעדים אני צופה שארה״ב שהייתה יעד חזק מאד לישראלים לאורך כל השנה תמשיך להיות כזו גם בהמשך. כך גם בירות אירופה דוגמת לונדון ופריז.
