מהכותל ועד חופי תל אביב: אתרי התיירות הכי אהובים בישראל

שנת 2019 הייתה שעתו הגדולה של ענף התיירות הישראלי. בשנה זו נשבר שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל עם 4.55 מיליון תיירים. 

אבל אז הגיעה הקורונה ולאחריה המלחמה וענף התיירות הנכנסת, אחד ממנועי הצמיחה החשובים של ישראל, חווה טלטלה עצומה והדרדר אל המשבר הכי עמוק שידע מימיו.

בשנת 2024 נרשמו רק 974.4 אלף כניסות מבקרים בלבד, צניחה דרמטית של כמעט 70 אחוזים בהשוואה ל-3.2 מיליון מבקרים בשנת 2023.

למעשה לאורך כל השנים ידעה ישראל תנודות במספרי התיירים שהושפעו בעיקר מאירועים ביטחוניים, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, מלחמת המפרץ, והאינתיפאדה השנייה.

ולמרות הכול, תיירות היא דבר אופטימי ביסודו ועל אחת כמה וכמה מי שמתעסק עם תיירות בארץ חייב שיהיה בו קמצוץ של אופטימיות כדי לעבור את המשברים הניצבים לפתחו.

לפיכך התכנסנו כדי להיזכר בימים הטובים בהם תיירים ממדינות שונות בעולם ביקרו בהמוניהם בערים ובאתרי התיירות של ישראל.

שנות החמישים והשישים - ירושלים על ראש שמחתנו

התיירות הנכנסת לישראל הקטנה והצעירה, הייתה מורכבת ברובה מתיירות דתית (נוצרית ויהודית כאחד)  ולפיכך ירושלים הייתה יעד העלייה לרגל המרכזי. ירושלים, "עיר הנצח", על אתריה הקדושים והמגוונים, תישאר לככב בראש הרשימה לאורך כל העשורים הבאים.

אולי כיום זה יישמע מפתיע, אבל גם צפת הייתה פופולרית ביותר בקרב תיירים מחו"ל, קריית האמנים, שהוקמה בה, משכה אמנים ותיירים רבים. ​

כתבות נוספות ב-mood:

• הדגל שלי הוא כחול ולבן: טיול במדינות שחולקות עם ישראל את צבעי הדגל
• דעת הקהל נגדנו? התיירות יכולה לשקם את המצב, בתנאי שנשנה את הגישה
• ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה ואין מתווה ראוי לפיצויים

שנות השבעים - אלפי שוודיות לא טועות

מלחמת ששת הימים שינתה את מפת התיירות הנכנסת.

בימי האופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים, הפכה מדינת ישראל ללהיט. אוטובוסים גדושי תיירים מחו"ל הציפו מקומות תנ"כיים ישנים-חדשים כגון מערת המכפלה בחברון, קבר רחל בבית לחם, יריחו, סבסטיה ומעל לכל - ירושלים העתיקה והכותל.

השקט היחסי בתחילת שנות השבעים הביא לשיא תיירים ב-1972 עם כ-750 אלף תיירים. ב-1977 ישראל עברה את הרף מיליון תיירים לראשונה.

אתר נוסף שכוכבו דרך בשנים אלו היה מצדה שהפכה לאחד מאתרי התיירות המובילים של ישראל (לא מעט בזכות הרכבל, שנפתח בשנת 1971).

אולם אם יש מישהי שמגיע לה לקבל דוז פואה בשנים אלו הלוא היא אילת שנכנסה לרשימת "היפות והנכונות" והפכה לעיר תיירות בינלאומית.

אלו היו ימי הזוהר של התיירות הסקנדינבית, שהגיעו לעיר בטיסות צ'רטר. אילת הוצגה ברבים ככרזת פרסומת לשמש וים, ועל הלגונה החדשה שנבנתה ב-1967 בחוף הצפוני, נבנו עוד ועוד בתי מלון, ביניהם גם בית מלון השייך לרשת בינלאומית, מועדון הים התיכון.

שנות השמונים - רוצה לנסוע לטבריה

אילת המשיכה לככב כיעד לתיירות חורף מאירופה ולצידה גם ים המלח, על סגולותיו הבריאותיים, הפך ליעד מבוקש לחופשה.

התיירים גילו בשנים אלו גם את שמורות הטבע והגנים הלאומיים המיוחדים של ישראלים כאשר הנבחרים היו עין גדי, קיסריה וקומראן.

שנות השמונים הביאו גם לעלייתה של טבריה, שהייתה מוקד משיכה לתיירים נוצרים, עם אתרים כמו כפר נחום והר האושר. בשנים אלו נהנתה העיר מהשקעות ממשלתיות בפיתוח תשתיות תיירותיות, רגע לפני שהפכה לעיר הכי מפוספסת בישראל.

שנות התשעים - ישו כוכב עליון

נצרת, כעיר בעלת חשיבות דתית והיסטורית עמוקה, הייתה יעד לצליינים נוצרים מזה מאות שנים. עם זאת, הפיכתה ליעד תיירותי פופולרי בקרב תיירים מחו"ל התעצמה במיוחד מסוף המאה ה-20 ואילך.​

בסוף שנות ה-90, לקראת שנת 2000, הושק פרויקט "נצרת 2000" – יוזמה ממשלתית שנועדה להכין את העיר לחגיגות ציון 2000 שנה להולדת ישו.  שני אירועים נוספים שמו את נצרת על המפה של התיירים הנוצרים: פתיחת Fauzi Azar Inn, בשנת 2005 שהובילה להתחדשות התיירות בעיר העתיקה וביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בנצרת, בשנת 2009 שהגביר את החשיפה הבינלאומית של העיר. ​

שנות האלפיים  - תל אביב, יא חביבי תל אביב

שנות האלפיים הציבו לירושלים מתחרה רצינית בדמותה של האחות הצעירה והמושכת, הלוא היא "העיר ללא הפסקה".

תל אביב החלה להתבסס כיעד תיירותי בינלאומי כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, אך הפופולריות שלה בקרב תיירים מחו"ל גברה משמעותית בעשורים שלאחר מכן.​

המיתוג המוצלח של תל אביב כ"עיר הלבנה" (לאחר זכייתה במעמד של אתר מורשת עולמית בשנת 2003) , "העיר ללא הפסקה" ו"עיר גיי-פרנדלי" תרם רבות להצלחתה כיעד תיירותי בינלאומי. כל אחד מהמיתוגים הללו חיזק את זהותה הייחודית של העיר והפך אותה לאטרקטיבית עבור קהלים מגוונים, ובראש ובראשונה עבור צעירים.​

גורמים נוספים שתרמו להצלחתה של תל אביב הגיעו דווקא מעולם התעופה.

בשנת 2009 נערכה הטיסה הראשונה של חברת הלואו קוסט easyJet לישראל ולאחריה נחתו כאן שאר חברות הלואו קוסט שהציעו טיסות הלוך ושוב לישראל במחירים דו ספרתיים.

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי בשנת 2013 הוביל למדיניות של "שמים פתוחים", פתח את שוק התעופה לתחרות מלאה בין החברות הישראליות לזרות, הוריד את מחירי כרטיסי הטיסה והרחיב את מספר היעדים שאפשר לטוס אליהם ומהם לישראל.

מחירי הטיסה הזולים לארץ הביאו עוד ועוד צעירים שנחתו בנתב"ג ומיהרו לחופים ולבתי הקפה והברים של תל אביב.

שנת 2019 ואילך - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא 

נקפוץ בזמן ונגיע לשנת 2019 עימה פתחנו את הכתבה.

על פי סקר תיירות נכנסת של משרד התיירות לשנת 2019 המקום הראשון בקרב תיירים מחו"ל היה שייך, כרגיל, לירושלים (80.3% מכלל התיירים), אחריה תל אביב (74.0%), במקום השלישי אזור ים המלח (52.3%) ובמקום הרביעי אזור הגליל (36.1%).

מבחינת אתרים ספציפיים:  שלושת האתרים הכי מבוקרים על ידי תיירים היו הכותל המערבי (72%), כנסיית הקבר (52%) ויפו העתיקה (51%).

גם אתרי הטבע של ישראל שמרו על מעמדם ב-2019 - בסולם הפופולריות הובילה מצדה, לאחריה קיסריה, קומראן, שמורת הבניאס ואת החמישייה הראשונה סגרה שמורת עין גדי.

בשנת 2019 , מעודדים מהעלייה במספר התיירים, במשרד התיירות החלו בפיתוח מוצרי תיירות נוספים ובראשם הנגב והערבה.

אולם, השמחה הייתה קצרה, כאמור, הקורונה והמלחמה קטעו את ההצלחה. למרות שובן של חברות התעופה הזרות, התיירות הנכנסת, נכון להיום, מורכבת ברובה ממשלחות הזדהות, ביקורי משפחות, אנשי עסקים ואברכים – ולא מתיירות קלאסית.

נסכם בדברי יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל: "התיירות הנכנסת היא לא רק מנוע כלכלי - היא השגרירה האמיתית של ישראל בעולם. ענף התיירות הנכנסת נמצא על סף קריסה מוחלטת. וללא תמיכה דחופה - הוא יעלם לחלוטין".

שנת 2025 צפויה להיות שנת מבחן לענף התיירות הנכנסת והשאלה האם ישראל תשקם את מעמדה כיעד תיירותי בינלאומי נותרה פתוחה.