מהמהר"ל ועד קפקא: בעקבות המורשת היהודית במדינה שתומכת בישראל

קהילת יהודי צ'כיה הייתה קהילה משגשגת ואחת החשובות במרכז אירופה, שבין חבריה המוכרים נמנו המהר"ל מפראג ופרנץ קפקא.

לפני מלחמת העולם השנייה, יהדות צ'כוסלובקיה מנתה יותר מ-300 אלף יהודים. פראג הייתה מרכז יהודי עתיק וחשוב, ובוהמיה הייתה מרכז לתנועת ההשכלה.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בה שררה במדינה דמוקרטיה יציבה וליברלית, זכו יהודי צ'כוסלובקיה לשוויון זכויות מלא מטעם הממשל, ובפרט בזכותו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה וידיד התנועה הציונית, פרופסור טומאש גאריג מסריק. צ'כיה נכבשה על ידי הנאצים, והקהילה היהודית בבוהמיה ובמוראביה הושמדה ברובה על ידי הנאצים. 80 אלף יהודים נרצחו בשואה.

לאחר המלחמה, עם כינון המשטר הקומוניסטי, הקהילה נותקה ורבים מהיהודים היגרו, במיוחד לישראל. מאז נפילת הקומוניזם ו"מהפכת הקטיפה" בשנת 1989, חלה התעוררות מחודשת של חיים יהודיים בבירת צ'כיה, והקהילה בה כיום, אף שהיא קטנה, ממשיכה לפעול ומקיימת פעילויות חינוכיות ותרבותיות.

הקהילה היהודית בפראג

פראג, בירת צ'כיה, היא אחת הערים היפות באירופה, אך מעבר ליופייה הארכיטקטוני, היא גם עדות חיה להיסטוריה של הקהילה היהודית. ברובע היהודי, רובע יוזפוב (Josefov), ששמר את שמו עוד מהמאה ה-19, ניצבים אתרים מרגשים שמספרים את סיפורה של יהדות בוהמיה ומורביה, סיפור של תרבות עשירה, אמונה עמוקה וגם כאב אובדן.

ברחובות הרובע ניתן לראות שלטים הקוראים להחזרת החטופים מחד, אך בכניסה לבית הכנסת פנקס הוצבה אבטחה הכוללת מכונות שיקוף, תוספת שלא נדרשה עד לאחרונה.

כתבות נוספות ב-mood:

• "בין אדם למקום": בקשת סליחה משלושה מקומות בארץ ובעולם
• לא רק מינכן: 8 פסטיבלי אוקטוברפסט משגעים ברחבי גרמניה
• כשהטבע פוגש את המסורת: 4 בתי כנסת שתוכלו למצוא בלב הטבע

הקהילה היהודית ותמיכתה בישראל

במהלך מלחמת "חרבות ברזל", התייצבה ממשלת צ'כיה כאחת התומכות הגדולות בישראל באירופה. ראש הממשלה פטר פיאלה ביקר בירושלים והצהיר על סולידריות מלאה. לצידה, גם הקהילה היהודית בפראג התגייסה בדרכה; בבתי הכנסת נערכו תפילות מיוחדות לשלום החטופים והחיילים, ברחובות נתלו פוסטרים הקוראים להשבת החטופים, ובאמצעות "הפדרציה של הקהילות היהודיות בצ'כיה" (FŽO), התקיימו אירועי התרמה והסברה, כמו גם גיוסי תרומות.

הקהילה הקטנה בפראג, שמונה כיום כמה אלפי חברים בלבד, הפכה בתקופה זו לקול יהודי בולט בשיח הציבורי הצ'כי. היא גייסה תרומות כספיות ומשאבים לטובת ארגונים ישראליים, והדגישה בהצהרותיה את מחויבותה למאבק באנטישמיות ותמיכה במדינת ישראל בזכותה להגנה עצמית. בכך, הוכיחה הקהילה כי למרות גודלה הצנוע, היא חלק בלתי נפרד מהמאבק של העם היהודי כולו.

בית הכנסת פינקס - אנדרטה של שמות

בית הכנסת פינקס (Pinkasova Synagoga) נבנה בשנת 1535 על ידי אהרן משולם הורוביץ, כאחד מבתי התפילה של משפחתו. המבנה עצמו משלב סגנון גותי ורנסנסי, והוא נחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים בעיר ששרדו עד ימינו. עם השנים הוספו לו אגפים, כולל גלריה לנשים ומבואות כניסה.

מה שמייחד את בית הכנסת פינקס כיום הוא תפקידו כאנדרטה לאומית לזכר הקורבנות היהודים בשואה, שכן לאחר מלחמת העולם השנייה הומר בית הכנסת למוזיאון, אנדרטה לנפגעי השואה במחוזות בוהמיה ומורביה.

עבורי, כמי שסבא שלה נולד בצ'כוסלובקיה של אז, הביקור במקום היה מרגש ומצמרר כאחד. על קירות המבנה נחרטו שמותיהם של כ-80 אלף יהודי בוהמיה ומורביה שנרצחו במחנות ההשמדה. כל שם מונצח לפי עיר המוצא, וכך נוצרת תחושה של קהילה שלמה שנמחקה מעל פני האדמה.

בקומת הגלריה של בית הכנסת מוצגת תערוכה מרגשת של ציורי ילדים מגטו טרזינשטט. הציורים, שצוירו תחת הנחיה של מורים ואמנים בגטו, משקפים עולמות של חלום ותקווה מול מציאות קשה. רבים מהילדים עצמם לא שרדו, ודווקא משום כך התערוכה היא עדות מטלטלת לכוח היצירה ולרצון לחיים גם ברגעי חשיכה.

המבנה עצמו עבר שיפוצים ושחזור לאחר שניזוק בהצפות קשות, בעיקר בשיטפון הגדול של שנת 2002. תהליך השיקום היה ממושך, כדי לשמר את כתובות השמות בדיוק המרבי ולמנוע את מחיקתם. כיום המקום מנוהל כחלק "ממוזיאון יהדות פראג", ומהווה אתר עלייה לרגל לתיירים, חוקרים וצאצאי המשפחות.

בית הקברות היהודי העתיק - שכבות של זיכרון

צמוד לבית הכנסת פינקס נמצא בית הקברות היהודי העתיק, שנוסד כבר במאה ה-15 ושימש את הקהילה עד המאה ה-18. בשל איסור על הרחבת שטח הקבורה, הקהילה נאלצה לקבור את מתיה בקומות, לעיתים עד 10 שכבות זו על גבי זו, והתוצאה היא ריבוי מצבות שצמודות זו לזו, יוצרות נוף ייחודי שאין שני לו.

בין הקבורים בבית העלמין נמצאים דמויות מרכזיות בתולדות היהדות האירופית, ובהם המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, שהאגדה מספרת כי יצר את הגולם להגנת הקהילה. ההליכה בין השבילים הצרים והמצבות הנטויות היא חוויה מרגשת שמקשרת את המבקר ישירות אל מאות שנות קיום יהודי בלב פראג.

בתי כנסת נוספים ברובע

מלבד פינקס, ברובע היהודי שוכנים עוד מספר בתי כנסת מרשימים, שכל אחד מהם מספר פרק אחר בסיפור הקהילה:

• בית הכנסת אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש -  בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל.

• בית הכנסת הספרדי שנבנה במאה ה-19 בסגנון מורסקי, עם עיטורים עשירים ותקרות מעוטרות. כיום משמש גם כמרכז תרבותי לקונצרטים ותערוכות.

• בית הכנסת מייזל שנבנה במאה ה-16 על ידי הפילנתרופ מרדכי מייזל, משמש כיום כחלק מתצוגת מוזיאון יהדות פראג על תולדות יהודי בוהמיה ומורביה.

• בית הכנסת קלאוס מהמאה ה-17, מציג כיום תערוכות על חיי הדת היהודיים, חגים ומנהגים.

• בית הכנסת הגבוה שנוסד במאה ה-16 בסמוך לעירייה היהודית, ושימש את ראשי הקהילה.

לצד פראג, תמצאו גם ברחבי צ'כיה עדויות לקהילה היהודית:

המורשת היהודית שנשמרה כ"מוזיאון פתוח" בעיירה בוסקוביצה

כ-20 דקות נסיעה מצפון לעיר ברנו, שוכנת העיירה הציורית בוסקוביצה, עיירה קטנה אך עתירת היסטוריה שמושכת אליה מבקרים בזכות הרובע היהודי הייחודי שלה. בתקופות קודמות הייתה בוסקוביצה מרכז יהודי חשוב במוראביה, ובמאה ה-19 חיו בה מאות יהודים שהיוו חלק משמעותי מהמרקם החברתי והכלכלי של האזור.

השואה הביאה לחורבן הקהילה, אך שרידי החיים היהודיים נשמרו כאן בצורה יוצאת דופן, והעיירה למעשה מתפקדת כמוזיאון פתוח עם שלל זיכרונות ומבנים שמזכירים את העושר התרבותי שהיה פה בעבר.

הביקור בעיירה הוא מסע בזמן. הרובע היהודי השתמר כמעט בשלמותו, והוא כולל עשרות מבנים היסטוריים, וביניהם בית הכנסת הגדול מהמאה ה-17, מקווה טהרה, בתי רבנים, בתי מגורים אופייניים ובית הקברות היהודי העתיק שבו קבורים דמויות מרכזיות בקהילה. חלק מהמבנים הוסבו למרכזי תרבות ומוזיאונים, אחרים נותרו כמונומנטים שקטים שמספרים את סיפורם של האנשים שחיו כאן.

בית הכנסת הגדול הוא מבנה מרשים במיוחד, שנשתמר היטב ובו ניתן למצוא ציורי קיר ותערוכות מתחלפות בעזרת הנשים. ביתו של הרבי הפך לפיצרייה, שנקראת "פיצריית הרבי".

ייחודה של בוסקוביצה הוא בכך שהיא אינה "שחזור", אלא מציאות אותנטית שנשמרה. ההליכה בסמטאות הצרות והמרוצפות אבן מעבירה תחושה של חיי קהילה תוססים שנעצרו לפתע, אך נותרו חרוטים בנוף העיר. לצד המורשת היהודית, אפשר למצוא כאן גם טירה גותית הרוסה על גבעה סמוכה, ארמון בסגנון האימפריה וגנים מטופחים שמספרים את סיפור השכבות השונות בהיסטוריה המקומית.

מיקולוב – עיר יין והיסטוריה על הגבול האוסטרי

בדרום מוראביה, סמוך לגבול עם אוסטריה, שוכנת מיקולוב, עיירה ציורית שמצליחה לשלב בין היסטוריה ותרבות יין. במרכז העיר ניצבת הטירה ההיסטורית, המשמשת כיום מוזיאון המציג את תולדות האזור ותעשיית היין המקומית. מעליה מתנשא הר הקדושים, שמציע תצפית מרהיבה על העיירה ושלל הכרמים המקיפים אותה.

מיקולוב ידועה גם כמרכז יהודי לשעבר. בית הכנסת ששרד ובית הקברות הגדול מזכירים את הקהילה המפוארת שחיה כאן. לצד ההיסטוריה, מתקיים בעיר מדי ספטמבר פסטיבל יין ססגוני המושך מבקרים מכל רחבי צ’כיה.

אנחנו אכלנו ארוחת צהרים נהדרת במסעדת "טמפל" הממוקמת במלון "טמפל" בעיירה מיקולוב, מלון בבעלות יהודית הממוקם במבנה מהמאה ה-16, ובו ניתן לראות את סמל המנורה בנקודות רבות במבנה.

* הכתבת הייתה אורחת של משרד התיירות הצ'כי.