צ'כיה שמעבר לפראג: חופשה אלגנטית, מרתקת ומלאה בטבע

כאשר מדברים על צ'כיה, מרבית המטיילים חושבים מיד על פראג. בסיור האחרון שלי למדינה, הוזמנתי על ידי לשכת התיירות להכיר חבל ארץ פחות מוכר לישראלים, וגיליתי שמי שיעזוב את הרחובות ההומים של הבירה וייסע דרומה, יגלה אזור ירוק, עשיר בטבע, היסטוריה ותרבות, חבל דרום מוראביה. 

מדובר בחבל הארץ המזרחי של צ'כיה, ששמו נובע מנהר המוראבה, שנחשב לאחד האזורים המרתקים והאותנטיים במדינה. דרום מוראביה גובל באוסטריה מדרום ובסלובקיה ממזרח, והוא מפורסם בכרמיו, בעיירות ציוריות, בטירות מרהיבות ובמערכות קרסטיות מהמרשימות באירופה.

העיר ברנו

ברנו היא העיר השנייה בגודלה בצ'כיה והעיר המרכזית של חבל מוראביה הדרומית. היא שוכנת במפגש הנהרות סבְרַטְקָה (Svratka) וסְוִיטַאבָה (Svitava). העיר נחשבת לעיר צעירה ותוססת, שכן קיימים בה מספר מוסדות אקדמאיים, ושוהים בה יותר מ-60 אלף סטודנטים.

טיול בסמטאות העיר מרגיש כמו שילוב בין נדיר עיר אירופאית גדולה ובין עיירה אינטימית. בכיכר העיר מצאנו בערב הופעה חיה, ותושבי המקום יושבים עם כוס בירה (כן, הבירה כאן משחקת תפקיד מרכזי) על כסאות נוח, ממש כפי שאנחנו נוהגים לשבת על חוף הים.

לא רחוק משם התקיים פסטיבל קטן, וכל שאר המדרחוב היה מלא במסעדות, ברים ושפע חנויות.

מה מיוחד בשעה 11:00? השעון האסטרונומי של ברנו

במרכז ברנו ניצב אחד הסמלים המפתיעים ביותר בעיר, שעון אבן שחור בצורת גליל, בכיכר Náměstí Svobody, שמאחוריו מסתתר סיפור היסטורי שמלווה את העיר מאז המאה ה-17.

אל השעון הגענו דקות ספורות לפני השעה 11:00 וזכינו לראות את בני המקום מתגודדים סביבו תוך שהם דוחפים את ידיהם לתוך חריצים במבנה. מסתבר שמדי יום בשעה 11:00 בדיוק הוא משחרר כדורית זכוכית אחד בלבד, בו מנסים התושבים והאזרחים לזכות.

מדוע דווקא בשעה 11:00? בשנת 1645 כיתרו הצבאות השוודים את ברנו, כשבידיהם 28 אלף חיילים מול כוח מצומצם של כ־1,500 מגינים. המפקד השוודי הבטיח כי אם עד השעה 12:00 בצהריים לא תיכנע העיר, היא תיפול בכוח. כאן נכנסה לפעולה תחבולה מבריקה: מפקד העיר הורה לצלצל בפעמוני הקתדרלה כבר בשעה 11, שעה מוקדם יותר. השוודים, ששמעו את הפעמונים, סברו כי הצהריים כבר הגיעו, ומשכך פג האולטימטום. הם נסוגו מבלי לכבוש את ברנו, ובכך נחרץ גורל הקרב.

מלון מומלץ בברנו

אנחנו ישנו במלון "גראנד פאלאס", מלון 5 כוכבים יפהפה עם חדרים גדולים ומרווחים, הכוללים בחלקם אמבט ג'קוזי. החדרים בנויים משני צידיו של הלובי הגבוה והמרשים, אשר בו מדי יום ניגנה פסנתרנית.

מי שהרים ראשו למעלה, יכול היה לראות כי הקירות מסתיימים בצורות מגן דוד. המלון ממוקם בלב העיר, ואיפשר לנו לטייל בה בהנאה ברגל.

לא לבעלי לב חלש – מערת העצמות

ברנו מפתיעה גם מתחת לפני השטח, וכך כשהגענו לפתחה של כנסיית סנט ג'יימס, במקום שהמדריכה תוביל אותנו אל תוך הכנסייה, היא הצביעה אל גרם מדרגות קטן המוביל אל מתחת לה. מסתבר  שבשנת 2001 התגלתה במקום מערת קבורה תת־קרקעית, "מערת העצמות".

מדובר באוסואריום שבו נטמנו כ-50 אלף גופות לאורך מאות שנים, מה שהופך אותו לשני בגודלו באירופה לאחר הקטקומבות בפריז. המתחם נזנח עם השנים ונשכח עד שנחשף במקרה. היום הוא פתוח לקהל המבקרים בחוויה בה מתהלכים במסדרונות חשוכים עם מוסיקה דרמטית ברקע ופוגשים באלפי עצמות וגולגולות.

מאגרי מים תת-קרקעיים

מסתבר כי החוויה שמתחת לפני השטח לא מסתיימת במערה. נסיעה קצרה ממרכז העיר הובילה אותנו אל מאגרי המים התת-קרקעיים של Žlutý kope. מדובר בשלושה אולמות תת קרקעיים, שהיוו בעצם שלוש בריכות ענקיות במיוחד, שנבנו בין סוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 כדי לשרת את העיר המתפתחת.

האולמות שונים זה מזה בסגנון הבנייה ויחד הם יכלו להכיל מיליוני ליטרים של מים, והיו פעילים עד שנת 1997. בשנים האחרונות הם שוחזרו ובאחד מן האולמות ניתן אף לראות מופע לייזר עם מוסיקה.

אתרי תיירות נוספים בברנו

ברנו מציעה עוד שלל אפשרויות תיירותיות מרתקות כמו שוק ירקות תוסס בכיכר Zelný trh, תיאטרון עתיק שבו הופיע מוצרט בילדותו, סיורים בין מרתפי יין עתיקים תחת העיר, מוזיאונים לאמנות מודרנית, מסעדות גורמה ועוד. לצידם ניתן לבקר באתרים מרכזיים כמו:

♦ טירת שפילברק מן המאה ה-13, הממוקמת על גבעה המשקיפה על העיר, ומציעה מוזיאון היסטורי ותצפית נוף.

♦ קתדרלת פטרוס ופאולוס בעלת האדריכלות הנאו-גותית המרשימה, שגם בה מצלצלים פעמונים בשעה 11:00 במקום בשעה 12:00.

♦ בית העיריה המתאפיין במגדל תצפית שמציע ראות פנורמית של העיר. במסדרון הכניסה אל חצר הבניין תלוי קרוקודיל נמצא "הדרקון של ברנו", שהינו למעשה תנין וכן גלגל עץ מסורתי, מאחורי שניהם סיפורי פולקלור מקומיים.

כתבות נוספות ב-mood:

• לא רק בודפשט: בואו להכיר את היעד הקסום של הסתיו
• לגזור ולשמור: המקומות הכי יפים באי היווני האהוב על הישראלים
• הזדמנות אחרונה: הכירו את היעד הקסום והמושלם לחופשה בחגים

נטיפים, נהרות תת קרקעיים ומערות – הקראסט המוראבי

לא רחוק מברנו משתרע אזור הקראסט של מוראביה (Moravian Karst). מדובר בשמורת טבע מוגנת בשטח של כ־92 קמ"ר, ובה כ-1,100 מערות, תהומות וגיאולוגיות מרהיבות שמנצחות את הדימיון.

בתור חובבת טבע, הטיול לשמורה היה האירוע שהכי ציפיתי לו בכל הטיול, ולא התאכזבתי. זהו אזור גאולוגי עשיר, שילוב בין טבע פראי, רכסי סלע מוריקים ונקודות תת קרקעיות  שמספרות סיפורים של מיליוני שנים. מערות מעטות במקום פתוחות לקהל הרחב, והסיור במערות נעשה בליווי מדריך בלבד.

מערת פונקווה

מערת פונקווה (Punkevní jeskyně) היא מהאתרים המרשימים ביותר בשמורת הקראסט של מוראביה ומהווה יעד חובה למבקרים בחבל. המערה משלבת מספר מרכיבים שהופכים את הסיור בה לייחודי: הליכה בין אולמות מערה תת קרקעיים עצומים, נטיפי ענק, והשיא - שייט על נהר זורם במעמקי האדמה.

עוד לפני שנכנסים למערה המרשימה, הירידה אל אזור המערות נעשית ברכבל מול נופים מהממים.

המסלול במערה, שאורכו כ-1,250 מטרים ונמשך כשעה, מתחיל בצעידה דרך אולמות קרסטיים מרהיבים. לאורך הדרך נגלות לעיני המבקרים תצורות סלע יוצאות דופן, נטיפים וזקיפים שנוצרו במשך מיליוני שנים מתהליכי המסה של סלעי הגיר.

רבים מהם קיבלו שמות מעניינים בשל צורתם כמו "הפילים", "האנשים הרוקדים" או "המכשף". בדרך פגשנו גם את "רומיאו וג'ולייט", נטיף הנופל מתקרת המערה אל מול זקיף העולה מהרצפה, והם כמעט ונפגשים, המרחק ביניהם הוא כ-8 ס"מ, אך בדומה לרומיאו ויוליה הם כנראה לעולם לא יתאחדו שכן על מנת שיפגשו צריכות לעבור עוד כ-1300 שנים.

בהמשך נגלה לעינינו אחד המחזות המרשימים בטיול, אגם בצבע טורקיז יפהפה, "תהום מצוכה", שהוא למעשה בולען קרסטי מרהיב בעומק של כ־138 מטר, שנחשב לעמוק מסוגו במרכז אירופה. בעת שביקרנו האגם היה פחות עמוק, וניתן לראות סימונים לגובה המים בעת הצפה.

מכאן ממשיך המסלול לשלב השני, שייט על נהר פונקווה שהינו למעשה נהר תת קרקעי. השייט נעשה בסירות הגולשות בשקט במים הצלולים, בין קירות סלע תלולים וכיפות טבעיות עצומות. מדי פעם משיט הסירה מזהיר מפני סלעים ויש להתכופף ולהיזהר.

הטמפרטורה במערה קבועה ועומדת על 8-7 מעלות צלזיוס, כך שאני ממליצה להצטייד בבגדים ארוכים.

מערת קתרינסקה 

מערת קתרינסקה (Kateřinská jeskyně) היא עוד אחת מהמערות המרשימות והאהובות בקראסט המוראבי וייחודה טמון גם בממדים האדירים שלה וגם באקוסטיקה יוצאת הדופן.

המערה כוללת את האולם התת קרקעי הגדול ביותר הפתוח לציבור בצ'כיה, חלל באורך של כ-97 מטרים, רוחב של כ-44 מטרים וגובה של כ-20 מטרים. הכניסה לחלל העצום מלווה בתחושת השתאות: התקרה מתנשאת לגובה, עמודי סלע מרשימים ניצבים מכל עבר, והתחושה היא של עמידה בתוך קתדרלה טבעית שנחצבה במשך מיליוני שנים.

גם כאן ניתן למצוא צורות שונות בנטיפים ובזקיפים. המפורסמים בהם הם "יער הבמבוק", המכיל  קבוצת זקיפים דקים וגבוהים, ו"המכשפה", דמות אישה זקנה כפופה הנושאת מקל, מוארת בצבעים שונים. המכשפה היא למעשה הסמל של המערה.

ייחודה של המערה אינו מתבטא רק במראה, אלא גם בצליל, שכן בזכות המבנה האדריכלי הטבעי שלה, האקוסטיקה במערה נדירה באיכותה. לא בכדי מתקיימים כאן לעיתים קונצרטים קלאסיים, שבהם כל צליל מתנגן ונשמע כאילו הוגבר על ידי הטבע עצמו. מעבר ליופי הגיאולוגי, המערה מהווה גם אתר בעל ערך מדעי והיסטורי. כאן התגלו שרידים של דובי מערות קדומים שחיו באזור בעידן הפליסטוקן, עדות לחיים הקדומים ששגשגו מתחת לפני הקרקע.

טירת לדניצה – פנינת הארכיטקטורה של מוראביה

בדרום חבל מוראביה, בלב נוף ירוק וחקלאי, ניצבת טירת לדניצה (Lednice Chateau) היפהפייה והפוטוגנית. הטירה המרשימה מוקפת גנים אדירים ונהר העובר ביניהם. היא הוכרזה יחד עם סביבתה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ונחשבת לאחת הדוגמאות המרהיבות ביותר לסגנון הנאו־גותי במרכז אירופה.

שורשיה של הטירה נעוצים עוד במאה ה-13, אך את צורתה הנוכחית קיבלה במאה ה־19, כאשר משפחת ליכטנשטיין שיפצה אותה בהשראת האדריכלות הנאו־גותית האנגלית. החזיתות האלגנטיות, הצריחים המחודדים, האולמות המפוארים והעיטורים המגולפים ביד מעניקים למבנה מראה של ארמון מהאגדות.

גן אנגלי ומינרט לבן

שטחה של הטירה עצמה משתרע על כ-9,000 מ"ר, והיא מוקפת בגן אנגלי ענק בשטח של כ-200 דונם. הגנים תוכננו בקפידה וכוללים אגם מלאכותי, חממת זכוכית מהמאה ה-19 שבה גדלים מיני צמחים טרופיים ואקזוטיים, גשרים רומנטיים ומדשאות רחבות.

אחד מסימני ההיכר של המקום הוא המינרט הלבן, מגדל תצפית בגובה 60 מטרים, שנבנה בסוף המאה ה-18 בסגנון מזרחי אקזוטי. העלייה במדרגות הלולייניות של המגדל מובילה לפסגה שממנה נשקף נוף מרהיב: מרחבי הגנים, כפרי הסביבה ואף הרי הקרפטים בימים בהירים.

שייט ומופע עופות דורסים

חוויה נוספת, ממנה נהניתי במיוחד היא האפשרות לשוט בסירות קטנות בנהר הדיאי (Dyje) החוצה את שטח הפארק, ולצפות מהמים על הטירה, הגנים ועל חיות בר שחיות בסביבה.

אל ההיצע התרבותי והנופי מצטרף גם ממד חוויתי מיוחד המאפיין את האזור: מופע עופות דורסים המתקיים מדי יום בעונת הקיץ. דורסי לילה, נשרים ובזים מוצגים כאן במעופי ראווה מרהיבים, שממחישים את הקשר בין מורשת האצולה לבין מסורות הציד האירופיות. אני פחות התחברתי.

חבל היין של מוראביה – לב הגפנים של צ'כיה

אזור מוראביה מוכר גם כלב הפועם של תעשיית היין בצ'כיה. בזכות האקלים המתון שמספק תנאים אידיאליים לגידול גפנים וכמעט 94% מכרמי היין במדינה נמצאים בו. האזור מחולק לארבעה תתי מחוזות יין – זנוימו, מיקולוב, ולקה פאבלוביצה וסלובאצקו, כל אחד מהם מתמחה בזנים שונים ובסגנונות ייחודיים.

המבקר בדרום מוראביה נתקל לא רק ביקבים מודרניים אלא גם במרתפי יין מסורתיים, ובסלוני יין, המציגים מגוון יינות מהאזור. בין היקבים הבולטים נמצא יקב רייסטין (Reisten Winery), הממוקם בעיירה פאבלוב שבחבל מיקולוב, למרגלות רכס פאלאווה.

היקב מתמקד בעיקר ביינות לבנים, ומפורסם במיוחד בזכות יינות ריזלינג, סוביניון בלאן ופינו בלאן, אך היין הטוב ביותר בעיניי ביקב הוא יין פאבלוב, המיוצר מזן ענבים ייחודי למקום. היינות מצוינים, ולראייה, נציגי השגרירות שליוו אותנו יצאו משם כל אחד עם מספר בקבוקים, וגם אני לא ביישתי את המנהג ויצאתי משם עם ארגז.

* הכתבת הייתה אורחת של משרד התיירות הצ'כי