בין פינלנד לישראל - בעקבות סיפורה של יהדות פינלנד והפינים שהתיישבו בישראל

קהילת יהודי פינלנד היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות באירופה ואחת הצעירות בהן. הקהילה נוסדה רק במאה ה19, ומקורה הוא ב"קנטוניסטים" – החיילים היהודים ששירתו בצבא הרוסי. בשנת 1809 נכבשה פינלנד, שהייתה עד אז חלק משוודיה, בידי הרוסים והפכה חלק מהאימפריה הרוסית. אותם חיילים יהודים בצבא הרוסי, ששירתו בפינלנד במחצית הראשונה של המאה ה-19, הורשו להישאר בפינלנד עם משפחותיהם לאחר שחרורם, והם קיבלו זכויות כחיילים. אל הקהילה הקטנה הזו הצטרפו מאוחר יותר יהודים מרוסיה, מפולין ומליטא.

בית הספר היהודי הראשון נפתח בפינלנד בשנת 1840, הרב הראשון, הרב נפתלי צבי אמסטרדם, הגיע להלסינקי בשנת 1867 ובית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1906. באותה עת חיו בפינלנד כאלף יהודים.

רק בשנת 1917, כשזכתה פינלנד לעצמאות, זכו היהודים לזכויות אזרח והפכו לאזרחים פינים.

 

הסיפור המעניין של הקהילה בזמן מלחמת העולם השנייה

בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, חתמה פינלנד ברית צבאית עם גרמניה נגד ברית-המועצות, ונלחמה לצד גרמניה הנאצית. כפועל יוצא מן ההסכם לעיל יהודים פינים רבים נלחמו במלחמה לצד הצבא הגרמני נגד הרוסים, שכן הם ראו בכך לחימה למען חירותה ועצמאותה של פינלנד. לא אחת חיילים גרמנים נדרשו להצדיע לקצינים יהודים בצבא הפיני ואף הוקם בחזית בית כנסת שדה, שהופעל על ידי הצבא הפיני, עבור החיילים היהודים שנלחמו נגד הרוסים.

החיילים היהודים בצבא הפיני לא הסתירו את דתם, מנהיגי הצבא הפיני הגנו על החיילים היהודים והצהירו שאין שום הבדל בינם לבין שאר החיילים. רופאים צבאיים יהודים אף טיפלו בחיילים גרמנים והצילו את חייהם ולשלושה יהודים פינים הוענקו עיטורי צלב הברזל גרמני, אך שלושתם סירבו לקבל את העיטור.

במקביל בעורף, בהלסינקי -  הקהילה הפינית סייעה גם לפליטים יהודים מאירופה, כ500 במספר, שהגיעו לפינלנד מגרמניה, מאוסטריה ומפולין וגם סייעה לשבויי מלחמה יהודים מרוסיה ולא ראתה בכך ניגוד אינטרסים, שכן רוב היהדות הפינית הייתה ממוצא רוסי.

 

כתבות נוספות ב-mood תיירות

• המלצות לטיול בגדנסק - העיר שהחזירה לפולין את הדמוקרטיה
• ויוה טולדו: העיר הספרדית שאתם חייבים להכיר
• בואו נעבור בדרך המשי - פורטל יהודי חדש

 

טוויסט בעלילה

בשנת 1942, לאחר שהתחלפה הממשלה בפינלנד, השתנה היחס לפליטים היהודים - הם סולקו מהערים המרכזיות אל הכפרים, ללא עבודה או מגורים. במרץ 1942 כ-43 פליטים יהודים נשלחו למחנה עבודה גרמני.

תשעה מן הפליטים הוסגרו לידי הגסטאפו הגרמני, גורשו לאסטוניה ומשם לאושוויץ. רק אחד מהם ניצל והשמונה האחרים ניספו בשואה. הדרישה להסגיר את הפליטים יצרה מחאה גדולה אליה הצטרפו שרי ממשלה ופוליטיקאים רבים.

למרבה המזל זה היה המקרה היחיד בו הוסגרו יהודים ליד הגרמנים. הרשויות הפיניות סירבו בכל תוקף למסור את יהודי פינלנד (וגם את הפליטים) לידי גרמניה, כמו גם סירבו לפעול נגד אזרחים פינים ממוצא יהודי. היהודים הפינים המשיכו ליהנות מזכויות אזרח מלאות לכל אורך המלחמה.

בשנת 1943 עלתה שוב ממשלה חדשה בפינלנד, בתקופה הזו גם מצבם של הפליטים היהודים השתפר והם שוחררו ממחנה העבודה. חלקם נשלחו לעבוד בחוות מחוץ לערים, ואף קיבלו אזרחות פינית. ביוני 1943 הוחלט להעביר, ליתר ביטחון, את כל הפליטים היהודים לשוודיה שהייתה נייטרלית.

 

שיתוף הפעולה המשיך גם לאחר הקמת המדינה

עם הקמת מדינת ישראל, במהלך מלחמת העצמאות הגיעו לארץ עולים יהודים פינים ועימם נשק שנתרם על ידי הממשל הפיני.

בשנות ה-60 התארגן בפינלנד אירגון "כרמל" שהביא לארץ מתנדבים פינים לתקופות התנדבות בקיבוצים ברחבי הארץ. הפינים התאהבו בארץ התנך אותה הכירו טוב מסיפורי ילדותם, אחד מהמתנדבים הללו היה ספו ראולו שהחליט לארגן סביבו קבוצת מתנדבים נוצרים מלאי חזון וקידם הקמת קיבוץ פיני בישראל.

אותה קבוצה שהאמינה בהתגשמות נבואות המקרא, ביקשה לתרום את חלקה למפעל הבניה הציוני בארץ ישראל ובשנת 1974 הם הקימו בהרי ירושלים את מושב יד השמונה. המושב מנציח ונקרא על שמם של אותם שמונה יהודים שנמסרו לנאצים, לדברי מייסדי המושב "מעשה יוצא דופן זה של הסגרת השמונה העיק על מצפון העם הפיני. מייסדי יד השמונה, שביקשו להנציח את זכר שמונת היהודים שנמסרו, הביעו בהקמת הישוב חרטה פומבית לא רק בשמם אלא בשם העם הפיני כולו!"

המושב השיתופי, שמונה כיום 65 משפחות, מורכב מנוצרים פינים אוהבי ישראל לצד יהודים המאמינים בתנ”ך ובברית החדשה ולכולם חיבור עמוק לארץ התנך.

 

תיירות יד השמונה

ביד השמונה פועל מלון לוגוס - מלון כפרי עם בקתות פיניות כמו בארץ המקור.

המלון מוקף בטבע פסטורלי וחדריו צופים על נוף הררי מרהיב - שילוב של רוגע ואווירה סקנדינבית פינית, עם קורטוב ישראלי תנכ”י.
לאחרונה נוסף למלון אגף חדש עם חדרי סופיריור מרווחים בעיצוב מודרני עכשווי. גם שאר חדרי המלון עברו שיפוץ וריענון עם חדרי רחצה חדשים, מיטות חדשות ועוד.

המלון מפורסם בזכות הקולינריה שלו, עליו אמון “מטבח לואיזה” אשר משתייך לתנועת ה ‘Slow Food’

שמען של ארוחות הבראנץ' של ימי שישי כבר יצא למרחוק וגם מי שאינו לן במלון יכול ליהנות מהם בהזמנה מראש.

המבקרים ביד השמונה ימצאו גן תנכי הכולל בית כנסת גלילי, שומרה, בית בד, גת ומבנים נוספים, כולם שיחזורים מדוייקים שנעשו בשיתוף וליווי רשות העתיקות, זאת לצד צמחייה אופיינית לתקופת התנך הכוללת מטעי זיתים, גפנים, שדה חיטה, שבילי עיזים, טרסות מעובדות בצמחי מרפא ותבלין ועוד.

הכניסה לגן היא בתיאום מראש ואפשר אף להצטרף לסיורי מודרכים בהם ניתן ללמוד על אורחות החיים והתרבות בתקופת התנך.

האתר של קיבוץ יד השמונה ומלון לוגוס

 

קהילת יהדות פינלנד כיום

כיום חיים בפינלנד כ1500 יהודים, בערים הלסינקי וטורקו ויש בה שני בתי כנסת.

הקהילה מורכבת מצאצאים של החיילים היהודים-הרוסים, ישראלים אשר היגרו מהארץ לפינלנד (על פי רב עקב נישואין למתנדבות פיניות) ומעט מהגרים רוסים.

למרות היותה קהילה קטנה, מדובר בקהילה פעילה ומאוחדת הכוללת לצד בית כנסת, גם בית ספר וגן ילדים יהודיים בית אבות, חברה קדישא, תנועת נוער מכבי, שליח חב"ד, מסעדה וקייטרינג כשר, חנות כשרה, מקווה ורב.

מול המזח ממנו גורשו 9 הפליטים לאסטוניה הוקמה בשנת 2000 אנדרטה לזכרם. את האנדרטה עיצב יוסף ורדי ועליה חרוטים שמות 8 הנספים. בטקס חניכת האנדרטה, ביקש ראש ממשלת פינלנד דאז סליחה מהיהודים.