דש לסופש | אנשים לבביים, חופים נהדרים, ארכיטקטורה מרשימה - ד"ש מברצלונה
ענבל כבירי, יוצרת תוכן ומנהלת קהילות, גרה בברצלונה כבר חמש שנים ואוהבת את הוייב הנינוח והקרבה לטבע. אלו ההמלצות שלה על העיר התוססת
נעים מאוד, שמי ענבל כבירי.
עורכת דין בעברי, היום יוצרת תוכן (צלמת וכותבת) בנושאי תיירות ואוכל, בבלוג הטיולים שלי, במדיה ולחברות מסחריות.
חוץ מזה, אני מנהלת קהילות – בין היתר את "ויקי וכריסטינה" בפייסבוק וגם מתכננת טיולים לצפון ספרד.
חיה במיעוט מגדרי עם עידן (10), בן (6) ואביהם בברצלונה כבר 5 שנים.
לברצלונה הגעתי בעקבות הצעת עבודה שקיבל בן זוגי, בקיץ 2017. לפני כן גרנו שנתיים בקיבוץ בעמק יזרעאל והילדים שלנו היו קטנים למדי (שנתיים ושש). האמת היא שלא ממש הייתי בעניין של לעבור לאנשהו, בטח לא למקום שאני בכלל לא דוברת את השפה (או במקרה זה - השפות המדוברות בו – קטלאנית וספרדית).
עם זאת, הייתה הזדמנות והרגשתי שאני אצטער כל חיי אם לא אנסה.
ניסיתי.
אפשר לומר בגדול שלמרות קשיים לא מבוטלים, הניסוי עלה יפה.
למה כדאי לישראלים להגיע הקיץ לברצלונה?
כמו שאומרים - קלללללל. יש כאן כל מה שישראלים אוהבים – מזג אויר נוח (חורף ים תיכוני וקיץ מעודן יותר מאשר בישראל), אנשים לבביים, חופים נהדרים, ארכיטקטורה מרשימה, תרבות עשירה וארוכת שנים. העיר לא גדולה מדי וגם שטוחה ברובה כך שקל להתנייד בה. מערכת תחבורה ציבורית יעילה שמאפשרת את זה וכל זה עוד לפני שדיברנו על האוכל.
מה את אוהבת בברצלונה?
שני דברים בעיקר -
אחד - את הוייב הנינוח – תרבות ה- "Tranquila", החיוך מסביר הפנים. הכל קליל, רגוע. שהרי מה כבר יכול להיות רע באומה שמקדשת סיאסטה?
השני הוא את הקרבה לטבע בלתי נגמר. למרבה המזל, אני גרה בשכונה שנמצאת בלב שמורת הקולסרולה ויש לי נוף ירוק מכל חלון בבית. במרחק נסיעה קצרה אפשר למצוא כאן אגמים, מפלים, נהרות, חופים את הפסגות המושלגות של הפירנאים ואת העמקים עמוסי הכרמים שהם גם אזורי יין מפורסמים.
עושר ואושר גדול.
ארבע המלצות מיוחדות למבקרים בברצלונה
בית החולים סנט פאו
בית החולים לשעבר "דה לה סנטה קרו אי סנט פאו" הוא מתחם שנבנה בתחילת המאה העשרים ושימש ככזה עד 2009. במתחם ישנם 27 בניינים ששימשו את המחלקות השונות, המחוברים ביניהם תת קרקעית וביניהם שטחים ירוקים נרחבים. מאז, החלו בפרויקט שימור של האתר, שהיו מעורבים בו למעלה מ-30 צוותים של מומחים ואדריכלים.
המבנים הללו הם משהו מיוחד במינו – אדריכלות מודרניסטית של לואיס דומנץ אי מונטנר (Lluís Domènech i Montaner) שנראית כאילו נלקחה מהאגדות.
בחודש דצמבר היה שם פסטיבל אורקולי מרהיב לכבוד חג המולד ואני מאוד ממליצה להגיע אליו.
מוזיאון העיצוב
אחד המוזיאונים החביבים עלי אם לא *ה*. יש לא מעט סיבות להגיע לכאן – ראשית, המבנה המרשים. שנית, התערוכות הקבועות (אני מחבבת במיוחד את זאת שנקראת common objects, שמציגה חפצים ביתיים משנות ה-30 של המאה העשרים ועד היום.
בנוסף, התערוכות המתחלפות לרוב מרשימות מאוד. לא מזמן ננעלה תערוכה של אומן הרחוב בנקסי וכעת מוצגת שם תערוכת קרמיקה. חוץ מזה, יש במוזיאון אירועים מעניינים כמו שבוע העיצוב (שכבר כמה שנים חרג ממסגרתו והוא מתפרש על פני כחודש) ותחרות Design of the year.
גם אם סתם נקלעתם למקום, נחמד מאוד לשבת בקפיטריה שבקומת הקרקע וליהנות מהאווירה האומנותית שבאוויר. אם אתם חובבי וינטאג' – אז ממול למוזיאון יש שוק פשפשים גדול, שאפשר למצוא בו הכל.
שוק פאלו אלטו
שוק אוכל ועיצוב מהמגניבים שיש פה בעיר. הוא מתקיים בין פעם לפעמיים בחודש, בלוקיישן טובל בירק בשכונת פובלנואו, ממש קרוב לים. יש שם פודטראקס קבועים ומתחלפים בשלל סגנונות (ידידותיים גם לצמחונים וטבעוניים), דוכנים של מיטב המעצבים המקומיים (מוצרי נייר, תכשיטים, אקססוריז וכיו"ב) וגם מוזיקה שתעביר לכם את הזמן בכיף. לאחרונה הוסיפו גם הופעות חיות של נגנים, מה שהופך את החוויה לעוצמתית עוד יותר. תשמעו כאן הרבה שפות ותראו הרבה צעירים. ממליצה בחום להזמין כרטיסים מראש, כי הם נגמרים מהר.
לצפות במגדלים האנושיים
הקסטיירז (Castellers) הם מגדלים שבנויים מאנשים שעומדים זה על כתפי זה, תוך כדי נגינה של כלי נשיפה והקשה. הקומה התחתונה מורכבת ממעגלים רחבים של אנשים שתומכים אחד בשני ובקומות העליונות יש ילדים שמטפסים על כתפיהם ועל הבדים שהם קושרים לגופם שיוצרים מעין מדרגות.
הקסטיירז הוכרו כמורשת עולמית תרבותית על ידי אונסקו בשנת 2010.
אפשר לצפות בהם בעיקר בחגים שנחגגים בעיר, לרוב בכיכר העירייה.
עוד המלצה בונוס – לצאת מהעיר. לא בהכרח למקומות שכולם נוסעים אליהם
קוסטה בראווה (יש המון עיירות קטנות ויפהפיות) / אגם / נחל / פירנאים. זה יכול להיות טיול יום של כמה שעות ואפשר גם ללון באזור, במאסיות, שהן אחוזות מימי הביניים שהוסבו לבתי הארחה. יש רשת של פראדורים ויש בתי אבן יפהפיים, מבודדים בדרך כלל – לחוויה אותנטית וכפרית.
מה את הולכת לעשות בסופש?
מה שבדרך כלל אני עושה בסופי שבוע – שוק איכרים ליד הבית שלי בשבת בבוקר כהכנה לקראת האורחים שיבואו לצהריים. בראשון תמצאו אותי בדרך כלל על איזה הר או בנחל ויש לי כבר כמה מסלולי מים ברשימה.
View this post on Instagram