לא רק בטן-גב: טרנד חדש כובש את סגנון החופשה של הישראלים
60% מהישראלים אוהבים ללמוד מיומנות או מלאכה חדשה במהלך חופשתם ולא רק לנוח, לטייל או לבקר באטרקציות, כך לפי מחקר חדש מטעם חברת "מאסטרקארד". ליאת ורדי בר, מומחית ל-Hospitality, מנתחת את המגמה החדשה והמעניינת
דו"ח חדש של "מאסטרקארד" בשיתוף חברת המחקר "3Gem", המבוסס על יותר מ-27 אלף נשאלים מ-28 מדינות (כולל ישראל), מצא כי 56% מהישראלים מתכננים חופשה שתכלול לימוד מיומנות חדשה, הרבה מעל הממוצע האירופי שעומד על 37%. עוד עולה מהמחקר כי 60% מהישראלים אוהבים ללמוד מיומנות או מלאכה חדשה בכל חופשה, לעומת 48% מהממוצע באירופה. בנוסף. 53% מהישראלים מעדיפים לחזור מחופשה עם מיומנות חדשה שרכשו מאשר עם מזכרת.
בשורה התחתונה: מגמת ה-"Skilliday" (שילוב של Skill ו-Holiday) מסמנת שינוי עמוק בתפיסת החופשה, במיוחד בקרב התייר הישראלי.
החוויה כמוצר
בעוד שבעולם קיים ביקוש גבוה ללימודי שפות, הישראלים מציבים בראש סדר העדיפויות סדנאות קולינריה וייצור מקומי של מזון ומשקאות. בנוסף לתחום הבישול, המטיילים הישראלים מגלים עניין גובר במלאכות יד מסורתיות, ספורט אתגרי וסדנאות גוף ונפש בהשוואה לממוצע האירופי.
התופעה בולטת במיוחד בקרב דור ה-Z, אשר מוביל את השינוי בתפיסת החופשה מבילוי פסיבי לחוויה של התפתחות אישית ולמידה. 60% מבני 24-18 ו-56% מבני 34-25 מתכננים חופשות "מבוססות-מיומנות", שבהן אחת המטרות המרכזיות היא ללמוד או לרכוש מיומנות חדשה ולא רק לנוח, לטייל או לבקר באטרקציות. הממצאים מדגישים כי הישראלים מוכנים להשקיע משאבים כספיים נוספים כדי להבטיח שהחופשה שלהם תכלול ערך מוסף חינוכי.
למה זה קורה?
• צורך בהתפתחות אישית: תיירים מחפשים חוויות שיאפשרו להם ללמוד, להתפתח ולרכוש ידע חדש תוך כדי הטיול. מדובר ברצון לנצל את הזמן הפנוי לשיפור עצמי ולא רק כדי לסמן וי על ביקור באטרקציות.
• חוויות על פני חפצים: כאמור, 53% מהישראלים מעדיפים לחזור מחופשה עם מיומנות חדשה מאשר עם מזכרת פיזית. המיומנות נתפסת כנכס שנשאר לאורך זמן (הרבה אחרי שנחתנו חזרה)
• תפיסת ערך גבוהה: התייר הישראלי רואה ב-"Skilliday" ערך גבוה עד כדי כך ש-51% מהנשאלים הצהירו כי הם מוכנים לשלם יותר עבור טיול הכולל הזדמנות ללמידה.
• שינוי דורי: המגמה חזקה במיוחד בקרב דור ה-Z והמיליניאלס (34-18) שרואים בלמידה מטרה מרכזית של החופשה.
כתבות נוספות ב-mood:
איך המלונות צריכים להיערך למגמה:
על פי הדוח והעדפות הישראלים שעולות ממנו, בתי מלון צריכים לבצע התאמות אסטרטגיות, קונספטואליות ושיווקיות ומהר, כדי למשוך את קהל ה"Skilliday".
• קולינריה לפני הכל: זה לא סוד שישראליים משוגעים על כל מה שקשור לאוכל. לפי הדו"ח, 35% מהישראלים מעוניינים להשתתף במהלך החופשה בסדנאות בישול עם שפים מקומיים ו-35% נוספים היו רוצים ללמוד על תהליכי ייצור מזון ומשקאות מקומיים, כגון הכנת יין, ייצור גבינות או בישול בירה.
מלונות מקומיים חייבים להבין את עומק השינוי, לייצר שיתופי פעולה ולמצב את עצמם כמובילים בתחום הSkilliday הקולינרי: סדנאות בישול ואפייה לפי קונספטים, שיתופי פעולה עם שפים/יות מקומיים/יות בסביבת המלון (פארם טו טייבל), לייצר חוויה מלאה שתעטוף את האורחים: סדנת ליקוט, למידה על חומרי הגלם ובישול בעצמם יחד עם שף/ית וסעודה משותפת בשקיעה תוך כדי חיבורים לאורחים/ות נוספים. שיתופי פעולה עם יקבים מקומיים, יצרני מזון -גבינות, מחלבות, מבשלות בירה וכו.
• יצירת מרחבי למידה וסדנאות: מלונות צריכים להקצות מקום ייעודי במרחב לטובת סדנאות תוכן, שיעורים מקצועיים כגון מלאכות יד מסורתיות, (30% ביקוש) אמנות ויצירה.
• הרחבת שירותי ה- Wellness: בריכה וספא זה נחמד, אבל זה כבר לא מספיק. מהדוח עולה בבירור כי הביקוש בקרב האורחים גבוה (26%) לפעילויות מונחות של יוגה, מדיטציה, נשימה וחיבור פנימה כחלק איטנגרלי מהשהות במלון.
• חבילות אקסטרים ולמידת שטח: מלונות הממוקמים בקרבת טבע, צריכים להציע חוויה הכוללת קורס גלישה, טיפוס, רכיבה או מיומנויות הישרדות ושטח (תחום שבו הישראלים מגלים עניין גבוה מהממוצע 20%)
• התאמה לקהל צעיר: השיווק, התוכן והערכים המוספים חייבים להיות מותאמים לדור ה-Z שמחפש חופשות מבוססות מיומנות באופן אקטיבי.
למה זה קורה ולמה דווקא עכשיו?
ברמה הגלובלית:
השינוי הדרמטי ביותר בשנים האחרונות, הוא לא (רק) טכנולוגי, הוא רגשי. המין האנושי חווה מגיפת בדידות ובידוד חברתי חסר תקדים. האורחים מגיעים למלון כשהם מחוברים למסכים 24/7 אבל מנותקים רגשית.
מה השתנה? בעבר מלון היה מקום מפלט. אנשים רצו שיעזבו אותם בשקט בבועה מול הבריכה. היום, אנשים בורחים מהבועה המבודדת של עצמם. הם לא מחפשים ניתוק, הם מחפשים בדיוק את ההיפך - חיבור. מלון שמייצר תוכן, קהילה ומרחבי מפגש מגוונים - מוכר את המצרך הנדיר והמבוקש ביותר בעולם המודרני: תחושת שייכות.
ברמה המקומית:
הקהל הישראלי, עבר בשלוש השנים האחרונות שבר עמוק. אנחנו כבר מזמן לא הצרכן הסטנדרטי של לפני השביעי לאוקטובר שחיפש דיל או הכל כלול. המציאות הישראלית ייצרה פסיכולוגיית צרכנים ייחודית-פצועה ושונה: כזו שכבר לא מחפשת לנקות את הראש, אלא ריפוי, ויסות ומרגוע לגוף ולנפש.
כשמלון הופך להיות אוצר של תוכן כמו סדנאות נשימה, סעודות משותפות סביב בישול משותף, חיבורים בלתי אמצעיים סביב מוסיקה, תרבות, אמנות - הוא הופך ממקום לינה למרחב ריפוי וטעינה לגוף ולנפש.
הפילוג בחברה הישראלית משפיע גם על הציפיות שהאורח הישראלי תולה בחופשה שלו. האורח הישראלי רוצה להרגיש חלק משבט. הוא רוצה לפגוש את האנשים המקומיים, לטעום מהאוכל המקומי, לשמוע את האנשים ולהרגיש, שוב, חלק ממשהו עמוק יותר. חיבור ישיר חם ומעורר תקווה.
השורה התחתונה לפי הדוח של "מאסטרקארד" ברורה:
אחת התובנות המשמעותיות ביותר העולות מהדוח, היא שמלון לא יכול להמשיך ולהיות רק לוקיישן שבו נחים, אוכלים וישנים. מלון שרוצה לצמוח, חייב להפוך לספק חוויות של תוכן וערך משמעותי, כזה שנשאר הרבה אחרי שפורקים את המזוודות.
האורחים הישראליים צועקים למלונות: "אנחנו מוכנים לשלם יותר (אם זה אפשרי) אם רק תתנו לנו תוכן, ערך ותחושת שייכות". אם המלון שלכם עדיין מוכר רק חדר ובריכה, אתם נלחמים על ה-37% של הממוצע האירופי, אם אתם רוצים להגיע ל 56% מהצרכנים הישראלים, המלון שלכם חייב להפוך לפלטפורמת תוכן.
חפשו אוצרי/ות תוכן, אנשים שיודעים ללקט ולחבר תוכן, ערך, חוויה וקהילה. תלמדו היטב את המרחב בו אתם פועלים וצרו חיבורים עם שפים, מחלבות, מבשלות, אמניות ואופות ארטיזנליות. תתפרו חבילות רוגע, חיבור ומדיטציה, תלמדו אורחים לישון, לאכול ולהירגע ותציעו את ה"Skilliday" המושלם. האורח הישראלי כבר לא רוצה רק מיטה נוחה, הוא רוצה להרגיש שייך למשהו גדול יותר.
* ליאת ורדי בר היא אוצרת ומפתחת חווית אירוח. האינסטגרם של ורדי בר