עמוק באדמה: יעדי תיירות לא קונבנציונליים לחובבי בתי קברות

יש כל מיני סוגים של דברים שאנשים אוהבים לעשות בחופשות: כאלה שאוהבים בטן גב, מסיבות, טבע ויש כאלה שיעדיפו לראות מצבות. אותם חובבי מצבות ברחבי העולם מסבירים את האהבה המורבידית שלהם כמשהו שנותן להם תזכורת שצריך לנצל את החיים עד תום ולהוציא מהם את הכי טוב שרק אפשר.

חלקם נוהגים לחפש אחר קברים שונים, בעיקר של אנשים מוכרים, וזה מה שמניע אותם לצאת לטיולים. הם אוהבים לחקור את הקברים והם מכונים "ציידי הקברים" או "ציידי המצבות".

ציידי המצבות מספרים כי בתי קברות עבורם הם כמו מוזיאון לאומנות שתמיד אפשר להיכנס אליו ולא יודעים מה נמצא בתוכו. למעשה, אפשר לגלות לא מעט דרך בתי הקברות על הקהילות השונות ועל המקומיים ביעד בו מבקרים.

בחרנו ארבעה קברים מעניינים המומלצים לביקור על ידי "ציידי הקברים":

כתבות נוספות ב-MOOD ותיירות:

• מגן הרעל ועד למוזיאון חפצים רדופים: 7 מקומות תיירותיים, מפחידים וביזאריים
• על חודה של אות: תכננו לטייל בסלובקיה ומצאו את עצמם ביעד אחר לגמרי
• לחלום בספרדית: תכירו את החברות הטובות של ישראל - פרגוואי וגואטמלה

הקבר של ויקטור נואר, פריז

ויקטור נואר היה עיתונאי צרפתי שנורה למוות, במהלך אירוע בשנת 1870, על ידי הנסיך פייר בונפרטה, בן דודו של נפוליאון. .

הקבר של נואר נמצא בפריז וידוע בזכות הפסל של נואר, שפוסל בגודל טבעי על ידי ז'ול דאלו, ובו הוא נראה כמי שנפל ברחוב. הדבר הכי מוזר בו זה שאזור התחתונים הנדיב בפסל (בו יש "בליטה מכובדת") הפך באופן הזוי את קברו לסמל פוריות. המיתוס על הקבר שלו אומר שאם תניחו פרח בכובע, תנשקו את הפסל בשפתיו ותשפשפו את אזור איבר המין שלו (אלו גם האזורים השחוקים ביותר בפסל) כך תוכלו להעצים את הפוריות שלכם, תזכו בחיי מין מאושרים או בבעל בשנה הקרובה. נשים שרצו להיכנס להיריון והצליחו לאחר הביקור בקבר, חוזרות אליו לאחר הלידה ומניחות לידו תמונה של הילד.

הקבר של מרי וג'ונתן ריד, בית הקברות גרינווד, ברוקלין

בעלה של מרי לקח את פטירתה של אשתו מאוד קשה. הוא קישט את קברה עם ריהוט שלם לסלון ולמטבח, כולל תנור וציורים. הוא הביא גם את התוכי שלהם וסיגריה שהיא לא הספיקה לסיים.

ג'ונתן היה מגיע כל יום לבית הקברות, מפתיחת השערים ועד לסגירתם בלילה, ודיבר עם מרי כל היום מתוך אמונה שהיא שומעת אותו.

בשלב כלשהו אנשים שמעו על אותו אדם שמבקר את אשתו בכל יום מחדש ולאט לאט התחילו להגיע אליו אנשים, בשנה הראשונה הגיעו כ-7,000 אנשים לבקר אותו ולארח לו חברה ליד הקבר שלה, חלקם היו נזירים בודהיסטים שהאמינו שיש לו ידע מיוחד על העולם של המתים. במרץ 1905, הוא נמצא שכוב על הרצפה כשהוא מושיט את ידו לעבר קברה של מרי והוא הובא למנוחות לידה.

קבר "הילדה שמתה פעמיים, בואנוס איירס

רופינה קמבסרוס נפטרה ביום הולדתה ה-19 והועברה לכנסייה בארון קבורה על מנת לקבור אותה בהמשך. יום למחרת גילו שהארון זז והמכסה שלו נשבר, הם קראו למשטרה והם פתחו את ארון הקבורה שלה וראו שפניה שרוטות אך כל התכשיטים שלה היו במקומם. לבסוף הבינו כי היא לא מתה ובעצם סבלה מקטפלקס, מצב בו אדם נשאר ער אבל מבלי היכולת לזוז. למרבה הצער רופינה מתה מהתקף לב בגלל חוסר אוויר בארון והיא מוצבת כיום כפסל בפתח אחוזת הקבר שלה.

קולונל ואן גורקום וליידי ואן אפרדן, הולנד

במבט קרוב תוכלו לשים לב כי נראה שהקברים של קולונל ואן גורקום וליידי ואן אפרדן מחזיקים ידיים, גם אחרי למעלה מ-150 שנה אחרי מותם. הזוגיות שלהם גרמה ללא מעט הרמות גבה מכיוון שהיא הייתה קתולית והוא פרוטסטנטי, ולכן כשואן גורקום מת הוא נקבר בחלקה הפרוטסטנטית של בית הקברות. הזוג מחזיק ידיים מעל החומה שמפרידה בין החלקות בהם הם קבורים כיוון שעוד לפני מותה הוא קנה לה חלקה צמודה לחומה כדי להיות כמה שיותר קרוב אליה.