דיל לפריז ב-99 דולר: ממה כדאי להיזהר כשמחפשים חופשות ב-ChatGPT?

אתם יושבים מול המחשב ומזינים לאחד מכלי הבינה המלאכותיים בקשה פשוטה - "תמצא לי את החופשה הכי זולה באירופה לסופ"ש הקרוב", ובתוך שניות אתם מקבלים רשימה של יעדים, טיסות ומלונות במחירים מיוחדים. בעידן שבו הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את חוויית הקנייה בעולם התיירות, קל להתמכר לאשליה שהטכנולוגיה עובדת בשבילנו ולטובתנו.

אבל רגע לפני שאתם מקלידים את מספר האשראי, כדאי לעצור. השוק הדיגיטלי החדש מפעיל עלינו מניפולציות פסיכולוגיות עמוקות, והמרחק בין ההמלצה של הבוט לבין המציאות בשטח עלול לעלות ביוקר.

כשהבוט ממציא מבצעים

אחת הסכנות המרכזיות בשימוש בכלי AI לתכנון חופשה היא תופעת ה"הזיות". מודלים של שפה לא תמיד מחוברים לנתונים העדכניים של חברות התעופה, והם עלולים להציג מחירים שהיו רלוונטיים בעבר או פשוט שגויים. "הבעיה הגדולה היא לא רק שהמחיר לא נכון, אלא שהצרכן רוצה להאמין שהוא נכון", מסביר מוטי אזולאי, דוקטורנט לניהול החוקר התנהגות צרכנית ושווקים דיגיטליים. "אנחנו רואים במחקרים שצרכנים חושדים שמחירים רגילים הם מנופחים, ושדווקא ההנחות הגדולות הן אלו שיוצרות אצלם דיסוננס".

מצד אחד, כמעט 90% מהצעירים חושדים שהנחות הענק במהלך חודש נובמבר הן הונאה, ומצד שני - אותם צעירים בדיוק הם אלו שמתכוונים להשתתף בחגיגות הקניות ולהוציא כסף. לדברי אזולאי, "כשה-AI מציג מחיר זול במיוחד של 99 דולר לחופשה, הוא עוקף את מנגנון הביקורת שלנו כי אנחנו תופסים אותו כגורם 'אובייקטיבי', למרות שהוא לא.

המכונה נתפסת כניטרלית, כי לכאורה אין לה עמלה למכור ואין לה אינטרס לטעות לכיוון מסוים, אבל זו הטעיה. הבוט מוזן ממקורות שכן יש להם אינטרס, והוא מחזיר את מה שלמד מהם. הצרכן המודרני נמצא במלכוד - הוא יודע שהנחות של 50% ומעלה מעוררות חשד לטריק שיווקי, אבל כשהטריק הזה מגיע עטוף בטכנולוגיה חדשנית, החשדנות יורדת והארנק נפתח".

כתבות נוספות ב-mood:

• בינה בכל פינה: כך תתנהלו בקלות בשדות תעופה זרים

• ממה אנחנו מפחדים? רשימת החרדות העדכנית של המטיילים בעולם

• קסם החורף נמשך: זו ההזדמנות לבלות בשוקי הכריסמס גם בינואר

מנגנון ה-FOMO: הלחץ הפסיכולוגי הסמוי

הבינה המלאכותית יודעת לייצר תחושת דחיפות. ניסוחים כמו "זה הדיל הטוב ביותר שנמצא לפי הבקשה שלך" או הצגת אפשרויות מוגבלות, מפעילים אצלנו את פחד ההחמצה.

"צריך לזכור שהצ'אט לא תמיד בוחן את כלל האתרים להשוואות מחירים, וזו הסיבה שכדאי לבחון היטב את הלינקים שמהם הוא לוקח מידע", מרחיב אזולאי. "ברגע שהצ'אט מציג אופציה זולה וכותב שהיא 'הטובה ביותר', מופעלים מנגנוני דחיפות וסיפוק מיידי. כל אלו עשויים להוביל לרכישה אימפולסיבית, שלעיתים קרובות מתבררת כשקרית - מאחר ובאתר המקור מגלים שהמחיר הזול שהוצג בשיחה בצ'אט היה רק טיסה, בלי כבודה ולפעמים ליעד אחר לחלוטין".

הוא הוסיף: "באתרי טיסות מסורתיים יש כלים ויזואליים כגון - 'נותרו 3 מקומות' או טיימר מתקתק - אבל ב-AI אין צורך בזה. הניסוח 'זה הדיל הטוב ביותר' הוא לא המלצה או דעה, זו קביעה שנשמעת כמו ממצא מחקרי. הסמכות הלשונית הזו חזקה יותר מכל שלט מהבהב".

כשה-AI מכשיר את השקר

הסכנה החדשה שמביאה הבינה המלאכותית היא היכולת שלה לקחת כמויות עצומות של נתונים מזויפים ולהפוך אותם למסקנה שנשמעת אובייקטיבית וסמכותית. כשאתם מבקשים מהצ'אט לסכם לכם את חוות הדעת על מלון מסוים, הוא סורק אלפי טקסטים וחוות דעת. אם המלון דאג לשתול מאות ביקורות חיוביות מזויפות, האלגוריתם לא בהכרח יסנן אותן בחשדנות אנושית, אלא פשוט ישקלל אותן.

התוצאה? משפט כמו "המלון מצטיין בשירות וניקיון" שמקבל תוקף של "מסקנת מחשב", למרות שהוא מבוסס על הונאה.

"הצרכן הישראלי הוא חשדן מטבעו", מדגיש אזולאי. "כשהוא רואה ביקורת אחת בודדת באתר 'בוקינג' שנראית מוגזמת, הוא יודע לסנן אותה. אבל כשהבינה המלאכותית מגישה לו סיכום מעובד, המוח שלנו נוטה לקבל את זה כ"עובדה סטטיסטית". זה מסוכן במיוחד כי אמון ומוניטין הם הפקטורים הכי חשובים היום בקבלת החלטות, יותר ממחיר רגעי, וכאן המנגנון הזה משובש לחלוטין.

בעבר, ביקורת מזויפת אחת עלתה כמה דולרים ודרשה עבודה ידנית. היום, מודל שפה יכול לייצר 10 אלף ביקורות ייחודיות בשעה, כל אחת עם סגנון כתיבה שונה, פרטים ספציפיים, ואפילו "פגמים קטנים" שגורמים לה להיראות אמינה. זה לא רק שינוי בקנה מידה, אלא שינוי איכותי בכלי ההטעיה".

כשהאלגוריתם מחליט שאתם "יוקרתיים"

מערכות ההמלצה מתגאות ביכולת שלהן לספק "התאמה אישית מפתיעה" ולחסוך לנו את כאב הראש של קבלת ההחלטות. אך יש גם מחיר סמוי: צמצום אפשרויות הבחירה. אם בשיחות קודמות עם הבוט התעניינתם במלונות יוקרה, או אפילו אם סגנון הכתיבה שלכם מזוהה על ידי המערכת כ"גבוה" או "עסקי", האלגוריתם עלול לקטלג אתכם כלקוחות פרמיום.

בפעם הבאה שתבקשו "חופשה זולה", הוא עשוי לסנן מראש את ההצעות הזולות באמת, מתוך הנחה (שגויה) שהן לא רלוונטיות לסטנדרטים שלכם, או גרוע מכך - להציג מחירים גבוהים יותר כי הוא מעריך שהנכונות שלכם לשלם גבוהה.

אזולאי מסביר: "בעידן שבו הקרב על הצרכן מתרחש בתת-המודע, האלגוריתם מתפקד לא רק כמידען, אלא כ'סדרן סחורה' שמחליט מה תראו ומה יוסתר מכם. הוא בונה סביבכם 'בועה' המבוססת על פרופיל העבר שלכם, ומונע מכם להיחשף לכל השוק".

הוא הוסיף: "הצרכן חושב שהוא רואה את כל האפשרויות, אבל בפועל הוא רואה רק את מה שהמכונה החליטה שמתאים לכיס שלו. והדבר החשוב להבין: המערכת לא באמת 'יודעת' מי אתם. היא מבצעת סיווג סטטיסטי; אם שאלתם פעם על מלון 'Four Seasons', נכנסתם אוטומטית לקבוצה של 'משתמשים בעלי נכונות תשלום גבוהה'. זו לא החלטה מושכלת על סמך הכנסותיכם או הצרכים שלכם, זו פשוט התאמה עיוורת שמניחה שהתנהגות עבר חוזרת על עצמה".

לסיכום: כך תיזהרו

אזולאי מציע לא לזרוק את הטכנולוגיה לפח, אלא להשתמש בה בחוכמה ובחשדנות בריאה:

• השתמשו ב-AI להשראה בלבד: תנו לבוט לתכנן מסלול, אבל אל תתנו לו לבצע את הרכישה או לבחור את הספק.

• תוודאו מחירים: ראיתם דיל מטורף? כנסו לאתר הרשמי של חברת התעופה ובדקו אם הוא קיים. לפעמים הוא בכלל לא יוצא מנתב"ג, או לא מגיע ליעד שרציתם.

• חפשו את האותיות הקטנות: הבוט לרוב יתעלם מתוספות כבודה ומיסים. כשהוא "מסכם" הצעה, הוא מפשט - וההפשטה הזו גורמת להיעלמות של דברים קריטיים כמו זמני טיסה, תנאי ביטול, או עלויות נוספות.

• זכרו את הפסיכולוגיה: אם אתם מרגישים לחץ לסגור עסקה "כאן ועכשיו", עצרו. תישנו על זה לילה, ואל תתפתו לשפה הבלעדית והסמכותית של הצ'אט. צרכנות נבונה היא היכולת לעצור, לבדוק ולהשוות, גם כשהטכנולוגיה מנסה לשכנע אותנו לרוץ.