שי הראל: "כולם חושבים שלתפעל אינסטגרם וטיקטוק, זה קל. ובכן, זה לא״

שי הראל היא זמרת, שחקנית ויוטיוברית בת 18, שהתחילה את הקריירה שלה בגיל 8. היא הספיקה לככב בתיאטרון בתפקיד ראשי במחזמר, לשחק בתפקידים שונים בעולם הטלויזיה וגם להנחות בתוכניות. אבל יותר מכך, שי גם מנחה סדנאות למשחק והעצמה אישית לילדים ולנוער, מזה שלוש שנים, ועובדת כיום על הוצאת שירים משלה. וכל זה כשהיא תכף מתגייסת לצה"ל - אבל גם שם, סמכו עליה, שהיא תככב בלהקה צבאית, הגשמת חלום לדבריה.

למה לדעתך בחרנו בך להיות חלק מרשימת 21 המשפיעים?

"כנראה משום שאני עובדת מאוד קשה… יש לי כל כך הרבה עולמות: אני גם שחקנית, גם זמרת וגם כוכבת רשת. הכל ביחד. אז כנראה שאם נבחרתי למשפיעה זה בגלל כל המאמצים שהשקעתי, וההישגים שהצלחתי להגיע אליהם במהלך הקריירה שלי."

וכבר בגילך, את גם מעבירה סדנאות לאחרים.

כן. יש לי סדנאות משחק והעצמה אישית, שאני בעצם רצה איתן בכל הארץ. גם מזמינים אותי וגם אני פותחת בעצמי, ובעצם אם מסתכלים באמת על העולם הזה של סדנאות ולימודי משחק, אז המבחר לילדים הוא לא גדול. יש רק חוגים. ואז מגיל 18 מתחילים כל שיעורי המשחק הבאמת רציניים, והסדנאות והקורסים. אז החלטתי שבא לי, כי אני יודעת כמה זה חסר. לבוא ולעשות הרצאות לילדים, לדבר איתם בגובה העיניים. יש משהו בזה שילד מדבר עם ילד, שזה פשוט... זה ישר קונה. זה מעביר את הסדנה בצורה הכי אמיתית שיש."

ובאמת, שי מאמינה שיש לה המון מה ללמד ולהראות לילדים אחרים. היא חיה ונושמת את העולם שרבים מהם חולמים להצליח בו, להיות בו. היא רואה מקרוב את העבודה הקשה, את הדברים הפחות טובים, והיותר טובים. היא חווה את זה על בשרה בגיל צעיר. ולכן, גם מול הקהל שלה שבה לשמוע ולהבין, היא לא חוסכת באמת - וצוללת איתם עמוק לתוך כל מה שבעיניה כדאי להגיד להם.

"בסוף, עברתי דרך, ולא הכל קל בה. היום זה נראה כל כך פשוט לילדים, היום זה גם נגיש: אינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק... כל אחד פותח מצלמה ומדבר עם הקהל. אבל יש גם בזה סכנות, יש בזה צדדים יותר ופחות טובים. יש דברים שהם קשים, יש הרבה "לא" במקצוע הזה. בלי קשר אני גם מדברת איתם המון על זמן, על הזמן שלנו בתור בני נוער, זה הרי הזמן שלא יגיע שוב. כשאין לך דאגות יותר מדי ואתה בבית הספר ועם חברים. דווקא זאת ההזדמנות להתחיל להגשים את החלומות. כלומר… הגיל הוא לא פקטור. ואפשר להתחיל להגשים את החלומות בגיל צעיר. הנה אני התחלתי בגיל 8, ואני הכי שמחה על זה בעולם - כי זה משהו שהוא פשוט נותן לך התחלה מוקדמת, ואז כל החיים עוד לפניך – וזה כל כך כיף. אני גם מדברת איתם בסדנאות, מעבר למשחק, על ניהול זמן, על חלומות ועל הגשמת מטרות. גם על בעלי התפקידים שנמצאים בעולם הזה, הרי יש שם כל כך הרבה תפקידים. מנהל, מפיק, במאי, עוזרת הפקה ואנשים שלצערי אנחנו לא כל כך שמים עליהם דגש, כי תמיד מתייחסים למי שנמצא בשער היפה, אבל מאחורי השער עומדים המון אנשים שעושים עבודה סופר קשה, ואם הם לא היו - לא היינו יכולים לצלם את השער המהמם הזה. ומאוד חשוב להסביר את זה גם. איך מגיעים, ומה הצעדים, כי בסוף יש דברים שצריך לעשות כדי להגיע לאיזשהו מצב שמכירים אותך, שאתה נמצא בתוך סוכנות. כמה סוכנות היא דבר חשוב ומגן עליך בתוך העולם הזה; כי זה עולם קשה. אם אין לך משפחה תומכת, ואין לך סוכנות, ואין לך חברים מהבית שהם באמת חברים אמיתיים. זה סופר חשוב להישאר עם הרגליים על הקרקע."

למרות גילה הצעיר שי הראל מדברת בטון מאוד בוגר. מגיל שמונה היא בתעשייה הזאת, וכל הזמן מוקפת באנשים בוגרים ממנה. כשהיא נשאלת לתחושתה לגבי זה, והאם הנוכחות שלהם וההסתגלות שלה לסביבה כזו ביגרו אותה באיזשהו מקום, היא מסכימה מיד.

"אני חושבת שזה בדיוק הדבר שעשה לי הכי טוב והכי כיף. יש משהו בעשייה… הרי השתתפתי ב"עלובי החיים" בתיאטרון הבימה, ועשיתי את הדמות של אנני במחזמר "אנני" בתיאטרון תל אביב, שזה גם תיאטרון שיש לנו בארץ. להיכנס לבמה, להיות מאחורי הקלעים עם שחקנים כמו אבי קושניר ונתן דטנר, מירי מסיקה ורוני דלומי, וחנה לסלאו, ועוד רבים וטובים שמאוד מוכרים - חלקם יותר וחלקם פחות, לנוער של היום. חלקם כל כך מנוסים וידועים בתעשייה, שכל מי ששומע את השם שלהם ורוצה להשתלב בתחום, שואף להיות כמוהם. ואני אומרת: למה לרצות להיות כמו בן אדם שכבר קיים, אם אפשר לעשות אותו דבר – בדרך שלך? לתת את המסרים שלך, ואת הדברים הטובים שאתה יכול להביא מעצמך? כי הרי כל בן אדם הוא שונה, ולכל אחד יש מה שרק הוא מביא לעולם הזה. בגלל זה אני אומרת – יש כל כך הרבה אנשים שנמצאים במקצוע הזה, ויש היום גיוון עצום: גם הרשתות החברתיות שנכנסו אלינו בסערה ענקית, וגם התיאטרון וגם הטלוויזיה וגם פרסומות וגם דוגמנות… יש כל כך הרבה ויש מקום לכולם. התחרות הזו כל הזמן והיא מעייפת באיזשהו שלב. צריך לדעת למצוא את המקום שלך, ולטפס למעלה בזהירות עם קבוצה שתומכת בך. לאט לאט, כי אני מאמינה שדברים שמגיעים מהר גם נופלים מהר. פשוט כדאי באמת שתהיה לך את הקבוצה התומכת שלך, לעשות דברים לאט ולהבין שלכולם יש מקום. כי אני זו לא מישהי אחרת ומישהי אחרת היא לא אני. בסופו של דבר, את מה שאני מביאה - אף אחת לא יכולה להביא. זה מה שמשאיר בי את האנרגיות, ואת תחושת ההצלחה הזאת, שכל דבר שאעשה יהיה הצלחה עבורי."

דיברת על ניהול זמן. איך באמת אפשר להספיק לעשות כל כך הרבה דברים במקביל?

"אני אגיד לך מה, כולם חושבים שלתפעל אינסטגרם וטיקטוק, זה קל. ובכן, זה לא. עובדים שעות נוספות כדי לחשוב על תוכן, על מה המסרים שרוצים להעביר. גם שם עוקבים אחריי המון, ילדים ומבוגרים במכסת גילים רחבה, ואני מאמינה שהם עוקבים כי אני מחברת אותם למשהו. אני אוהבת להראות להם את הכל, גם את הטוב וגם את הרע. וצריך הלבין שברשתות חברתיות יש המון רע. יש המון תגובות פוגעניות, ומשפטים שמי שכותב אותם חושב שזה בסדר כי הם מרגישים בנוח מול הבנאדם שכותבים עליו, אבל… זה לא מתאים."

איפה יש לך זמן לחברים? למשפחה?

"לפעמים אני מקבלת הודעות באינסטגרם של "האם אני גרה לבד" כי בסטורי רואים שאני עושה כביסה ומנקה את הבית ומבשלת. אז לא, חברים, זו אני עושה מטלות בבית של הורים שלי. אני נהנית מכל רגע שאני איתם בבית. אבל חשוב לי גם להגיד שזה שאני מוכרת, ושהשתתפתי בהמון דברים, לא אומר שאני לא מחוברת גם למציאות ולסביבה שלי. אני נפגשת עם חברות, יש לי בן זוג, אני עוזרת לאימא לבשל בשישי…

כשמסדרים את הזמן נכון, ומנהלים יומן, זה אפשרי. בהתחלה הייתי מאוד נעזרת באימא שלי שהיא ממש בן אדם מתוקתק, היא יודעת מה היא עושה כל רגע ביום, וזה גם מאוד לימד אותי. אם את מתרגלת את זה מגיל צעיר זה קל יותר. אז מאז שהייתי קטנה התנהלתי עם יומן צמוד. עכשיו כבר עברתי לטלפון וזה עוד יותר כיף, כי זה כל הזמן עליך. ברגע שאתה מצליח לעשות זאת, אי אפשר לעצור אותך."

מה הכי חשוב לך שבני נוער ידעו?

"אל תפחדו לנסות להגשים את כל החלומות שלכם. יש משפט שאני אוהבת ולא אוהבת: "השמיים הם הגבול". לדעתי, השמיים הם גם לא הגבול, כי אפשר לפרוץ כל חלום ולהשיג כל דבר אם רק רוצים ועובדים מאוד קשה. וצריך לדעת שכשנכנסים לחלומות, לא הכל ורוד… יש קשיים וצריך לדעת לעבור גם אותם, זה ממש מחשל אותך והופך אותך לבן אדם שהוא קודם כל הרבה יותר בוגר והרבה יותר חזק. והכי חשוב – שתהיה לכם סביבה תומכת ואוהבת, לא משנה מה אתם עושים בחיים שלכם, המשפחה שלכם זה הדבר הכי חשוב – שימרו  עליו כמו על האוצר הכי יקר שיש, כי הם תמיד שם, ואין להם אינטרס לפגוע בכם או להעציב אתכם. רק להיות לטובתכם. אז כשאתם רבים קצת עם ההורים, תזכרו תמיד שהם לא עושים שום דבר לרעתכם, למרות שלפעמים בתור בני נוער זה נראה לנו מעצבן - ומה היא באה ומה היא מעירה לי… אבל אלה דברים שגם עברה. היא מבינה, היא יודעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון."

את הראיון המלא של שי ושל כל 21 המשפיענים של מעריב לנוער ניתן למצוא במגזין חודש פברואר שלנו!