נוסעים ירוק

מכוניות, משאיות ואוטובוסים הם גורם הזיהום מספר אחת בעולם. מספר המכוניות הפרטיות בישראל עמד אמנם על 228 מכוניות ל-1,000 איש בלבד נכון ל-2004, אך הוא גדל במהירות – עד שנת 2,000 הוכפל מספר כלי הרכב בישראל – ומתרכז בחלק קטן יחסית של המדינה. מנתונים שנאספו בשנת 1999 עולה כי כלי הרכב בארץ צורכים כ-20 אחוזים מצריכת האנרגיה הכללית, אך החומרים הנפלטים מהם מהווים כ-60 אחוזים מכלל מזהמי האוויר הנפלטים מדי שנה לאטמוספרה.

וזיהום האוויר הזה הורג. המשרד לאיכות הסביבה מדווח כי בין השנים 1995 ו-1999 8 אחוזים ממקרי המוות באוכלוסיה באזור תל אביב ואשדוד נגרמו כתוצאה מזיהום אוויר, שנגרם על ידי כלי רכב. אחד מכל חמישה ילדים המתגוררים באזורים אלו סבלו מסימפטומים נשימתיים, שנגרמו ממזהמי אוויר מעשה ידי אדם. אחד מכל חמישה.

ואם זה לא מספיק, הבנק העולמי מדווח כי זיהום האוויר שנגרם ממכוניות גרם לחצי מיליון מיתות מוקדמות, ויצר 4-5 מיליון מקרים של קשיי נשימה כרוניים אצל ילדים, מדי שנה. המסקנה מהנתונים האלו פשוטה: הגיע הזמן לעבור לרכב אחר, משהו שלא מונע בבנזין או בדיזל.

גפ"מ

פירוש ראשי התיבות המשונים האלו הוא גז פחמימני מעובה, ומדובר בעצם בגז הידוע כגז בישול. הגפ"מ הוא תערובת פחמימנים שיוצרת גז דחוס, והוא תוצר לוואי שמתקבל בתהליך הזיקוק של נפט. הגדלת הלחץ האטמוספרי או הפחתת הטמפרטורה של הגז הופכים אותו לנוזל, שניתן לאחסון במיכלים שונים. ולכן, את הגפ"מ ניתן לשנע כמו נוזל, אבל להבעיר כמו גז.

הגפ"מ נקי הרבה יותר מן הבנזין הממוצע, משום שהרבה מן הכימיקלים הרעילים הוסרו ממנו. למעשה, הגפ"מ יכול להפחית עד 75 אחוזים מן המזהמים שפולט הרכב. ואם זה לא טוב מספיק בשבילכם, אז דעו כי הגפ"מ זול ב-30 אחוזים מן הבנזין הרגיל.

אפשר לקנות דגם ייעודי, שבו הותקנה מראש מערכת הנעה בגז. ניתן גם להתקין מערכת הזרקת דלק גפ"מ במקביל למערכת הבנזין הרגילה, בעלות של כעשרת אלפים שקלים. וכל זה אפשרי – לא תאמינו – אפילו בישראל. למעשה, בכבישי הארץ כבר נוסעות כמה מאות מכוניות כאלה. ואם תהיתם איפה אפשר לתדלק בגז בישול, לפניכם מפת פריסה ארצית.

גט"נ

גז טבעי נוזלי הוא גז שנפחו קטן וניתן להוביל אותו באמצעות מיכליות בים, הוא נמצא עימנו כבר למעלה ממאה שנה וברחבי העולם יש כבר 5 מיליון מכוניות שמונעות בעזרתו.

גט"נ מורכב בעיקר ממתאן (כ-90 אחוזים), שהיא מולקולה שמורכבת מאטום פחמן וארבעה אטומים של מימן. כאשר מימן נשרף הוא לא מותיר אחריו עקבות, ולכן מולקולת מתאן מותירה אחריה סביבה נקייה עם תום הבעירה. הגז הטבעי הנוזלי מכיל צפיפות אנרגיה גבוהה יותר מכל דלק אחר שקיים כיום בשוק, והוא גורם למכוניות לפעול ביעילות רבה יותר.

בנוסף, גט"נ עולה בממוצע שליש מהבנזין הרגיל. זו אחת מהסיבות שניתן למצוא ברחבי העולם יותר מ-50 יצרניות מכוניות שמייצרות 150 דגמים של כלי רכב המונעים בגט"נ. כל זה טוב ונחמד, אבל בישראל עדיין אין אפשרות להשתמש בגז טבעי נוזלי. ובכל זאת, אפשר להירגע. משרד התשתיות בוחן את האפשרות לפרסם מכרז להקמת מתקן ייבוא של גז טבעי נוזלי. ואם פואד בוחן, אתם יודעים, פואד יסדר.

מימן

אחד הדלקים האלטרנטיביים המבטיחים ביותר למכוניות המחר הוא המימן. אפשר להפיק מימן בקלות באמצעות הפרדת מים לחמצן ולמימן, בעזרת חשמל. כאשר הוא מובער, המימן הופך לחום והמים מתנדפים, דבר שהופך אותו לחומר הבעירה הנקי ביותר.

ב.מ.וו הייתה הראשונה שהכניסה את המימן למכוניות בייצור מסחרי, בסדרת היידרוג'ן 7, שהשיקה בשנה שעברה. המנוע של המכונית המדהימה הזו הוא בעל 12 צילינדרים וכוח של 260 כוחות סוס, והיא מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-9.5 שניות. מיכל אחסון המימן של המכונית הוא בעל נפח של שמונה קילוגרמים, ומאפשר טווח שיוט של 200 קילומטרים.

ההיידרוג'ין 7 כוללת מערכת מימן בנוסף למערכת הדלק הרגילה, ולכן אחרי 200 קילומטרים של נסיעה על מימן, הנהג יכול, בלחיצת כפתור, לעבור למערכת הבנזין. בב.מ.וו מודעים לבעיית תחנות התדלוק, אבל משוכנעים שככל שיהיו יותר מכוניות שמונעות במימן, כך יהיו יותר ויותר תחנות תדלוק. ואם כל זה לא מספיק, דעו לכם שבראד פיט הגיע במכונית כזו בדיוק להקרנת הבכורה של סרטו "אושן 13". הבעיה היחידה עבור צרכנים מישראל היא שסביר להניח שתוכלו לקרוא את כל ספרי המדע הבדיוני בעולם לפני שתוכלו ליהנות ממכונית מונעת מימן בארץ.

חשמל

מכוניות חשמל מונעות בדרך כלל באמצעות סוללות שנטענות מדי לילה. הסוללות הללו לא פולטות גזים רעילים, והן זולות באופן משמעותי מבנזין רגיל: 40 סנטים ל-46 קילומטרים לעומת כ-2-3 דולר לגלון בנזין.

עלות התפעול של מכוניות חשמליות נעשית זולה עוד יותר אם מתקינים על הגג לוח סולארי, שיאפשר לכם לוותר על טעינת הסוללה באמצעות חשמל. כמובן שפירוש הדבר הוא שתיאלצו לטעון אותה בשעות היום.

ובכל זאת, לסוללות הללו יש שתי בעיות מרכזיות; הבעיה הראשונה היא שהמכוניות יקרות – מחירן נע בין 20 ל-50 אלף דולר בארצות הברית (בישראל, אגב, לא ניתן עדיין להשיג אותן). הבעיה השנייה היא שהן יכולות לנסוע בערך 200 קילומטרים לפני שהן זקוקות לטעינה נוספת, וכל טעינה אורכת בין ארבע לשמונה שעות.

יצרניות רכב שונות כמו קרייזלר, ג'נרל מוטורס, הונדה ניסן וטיוטה כבר שיווקו בעבר מכוניות חשמליות, והשקיעו זמן רב בפיתוח ומחקר של הדגמים האלו, אולם בעיית המרחק הקצר הותירה את המכוניות החשמליות בשולי הדרך. אחד מן הדגמים שעדיין משווקים הוא Roadster של היצרנית Tesla Motors, שמאיץ מ-0 ל-60 תוך 3.9 שניות, שזה לא רע בכלל. הדגם הזה יכול כבר לעבור 300 קילומטרים בין טעינה לטעינה והוא מתגאה בכך שכל מייל עולה לנהג פחות משני סנט.

מכוניות היברידיות

ואחרונות חביבות הן המכוניות הידידותיות לסביבה הפופולאריות ביותר כיום. מכוניות היברידיות הן מכוניות שמשתמשות בשני מקורות אנרגיה. בדרך כלל, מדובר בסוללה, כמו במכונית חשמלית, בשילוב מערכת בנזין רגילה. מחשב הרכב מחליט מתי כדאי להשתמש בכל מערכת, וכך יוצר את השילוב היעיל ביותר בין חשמל לדלק.

אחד היתרונות הגדולים של מכוניות היברידיות הוא שניצולת הדלק שלהן טובה יותר בנסיעה בעיר, שמתאפיינת בעצירות מרובות, ביחס לנסיעה בכביש פתוח, ולכן הן מומלצות במיוחד לתושבי הערים הגדולות. אחת מן המכוניות האלו היא שברולט וולט של ג'נרל מוטורס, שמסוגלת לנסוע יותר מ-1,000 קילומטרים בין טעינה לטעינה. גם פורד, מזדה, ומרקיורי עומלות על דגמים שלהן למכוניות היברידיות.

בארץ משווקים שני דגמים של מכוניות היברידיות, שאף אחד מהם אינו זול: סיוויק IMA של הונדה (155 אלף שקל) ופריוס של טויוטה (כ-150 אלף שקל). שילוב המנועים בפריוס מעניק לה 110 כוחות סוס במשותף, בעזרתם היא מסוגלת לזנק מ-0 ל-100 ב-10.9 שניות בלבד. במשרד האוצר החליטו לקדם את המכוניות ההיברידיות, ולכן הפחיתו את המס המוטל עליהן. ייתכן שזו ההחלטה שתהפוך את הפריוס ללהיט בארץ כמו שהיא בארצות-הברית, שם יש להמתין עד שנה כדי לזכות בתענוג של מכונית שהיא גם מלאה בסטייל וגם קטנה בזיהום.