פליטי הליסינג

התוכנית להעלאת שווי השימוש ברכב צמוד, יוצרת אי-ודאות הן בקרב עשרות אלפי שכירים שנהנים כיום מרכב ליסינג, והן בקרב חברות הליסינג שאינן יודעות כיצד ישפיע הצעד על היקף רכישותיהן בשנה הבאה. על הפרק מונחים מיליארדי שקלים, פשוט כמשמעו. השנה בלבד, חברות הליסינג וההשכרה צפויות לרכוש כ-70 עד 80 אלף כלי רכב חדשים, בהיקף כספי, כולל מסים, של למעלה משלושה מיליארד שקלים. רוב הרכישה, כ-45 אלף מכוניות, מתמקד במכוניות משפחתיות מקבוצת שווי השימוש 2.

מצב שבו השוק הזה יתכווץ, אפילו באופן חלקי, ויגרום למקבלי רכב צמוד לוותר על רכבם, עשוי להזרים עשרות אלפי לקוחות "חוזרים" לשוק הרכב. מה יוכלו "החוזרים" למצוא בשוק הרכב שאותו נטשו לפני זמן כה רב? ניקח לדוגמה עובד שכיר בבנק או בחברת טכנולוגיה, שזכאי לרכב ליסינג מקבוצת שווי שימוש 1 או 2. חלק נכבד מהעובדים בדרגה הזו נמצאים ברמת השתכרות סבירה, אך לא יוצאת דופן, של 15 עד 20 אלף שקל ברוטו בחודש. מכיוון שלעובדים הללו אין רכב משומש למכור כדי לממן באופן חלקי את הרכישה של רכב חדש, ניתן להניח שהוצאה של כ-35 אלף דולר בממוצע על רכישה של מכונית משפחתית יפנית או אירופית "מהניילונים" תהיה נטל כלכלי לא קטן בעבורם.

לפיכך, הבחירה הטבעית של "פליטי הליסינג" תהיה מכונית משומשת משלושת השנתונים האחרונים, או מכונית חדשה שוות ערך, בטווח המחירים של 85 עד 100 אלף שקלים. הבעיה היא שעד לאחרונה המושג "משפחתית חדשה" בטווח המחירים הזה היה תיאורטי לחלוטין בשוק הישראלי. מחירי רוב דגמי הציים מתחילים כיום בסביבות 120 אלף שקל, כאשר מחירי הגרסאות הפרטיות המאובזרות מתחילים בסביבות 127 אלף שקל ונוסקים עד 140 אלף שקל. אפילו מחירי המשפחתיות הקוריאניות והיפניות ה"קטנות" התייצבו בשנת הדגם האחרונה סביב 110 אלף שקל פלוס. המכוניות היחידות, שמגרדות את סף ה-100 אלף שקל מלמטה, הן מכוניות סופר מיני בסיסיות מאוד.

אבל, אל ייאוש. החל בינואר 2007 צפוי השוק הישראלי לעבור שינוי מהותי. בתאריך זה ירד מס הקנייה בשיעור ריאלי של כ-2%, ובשילוב עם הורדת "קבוצות שווי השימוש", שמתוכננת גם היא לחודש זה, צפויים מחירי המחירון של המכוניות המשפחתיות הפופולריות לרדת בכ-5%, שהם אלפי שקלים. כל זה עדיין לא יביא את המכוניות המשפחתיות הפופולריות לטווח המחירים של פחות מ-100 אלף שקלים. בין השאר, מכיוון שהיבואנים של רכבי "ציים" קיימים יגבילו את הורדת מחירי המחירון של הדגמים הקיימים כדי לא "להפיל" את ערך השוק של כלי הרכב הקיימים בציי חברות הליסינג.

למרות זאת יש מקום לאופטימיות. השילוב של ביקוש אינטנסיבי בשוק ומס קנייה מופחת על רכב, בשיעור של 84% בלבד, במקום 95% עד לפני שנתיים, עשוי להביא אלינו בשנה-שנתיים הבאות דגמים משפחתיים חדשים ומרווחים, שמחיר המחירון הרשמי שלהם יהיה נמוך מהסף הפסיכולוגי של ה-100 אלף שקלים.

הדגמים הללו לא יהיו מחויבים לשמירת הערך של ציי הליסינג, והם מכונים אצל יצרני הרכב בדיפלומטיות "דגמים לשווקים מתפתחים". הכוונה היא למשפחתיות שמתאימות למדינות עם הכנסה ממוצעת נמוכה משמעותית מאשר במדינות המערב ותשתית כבישים מפותחת פחות. הדרישות במדינות הללו כוללת מרחב פנימי נדיב בעבור משפחות גדולות מהממוצעים האמריקני והאירופי, תא מטען בנפח בריא, מנועים חסכוניים, מתלים רכים ונוחים במיוחד לספיגת מהמורות, ובעיקר מחיר נמוך מאוד. על ביצועים ושלדות מתוחכמות לנהיגה מהנה אפשר להתפשר. המכוניות הללו כאילו נתפרו על דרישות השוק הישראלי, והן עשויות ליצור כאן תת-סגמנט חדש: משפחתיות חדשות כאלטרנטיבה למשומשות. כמה וכמה אקזמפלרים של המכוניות הללו הוצגו החודש בתערוכת הרכב של איסטנבול, ממש מעבר לפינה.

טאטה אינדיגו: 80 אלף שקלים מהניילונים

כמעט שנתיים חלפו מאז הציגה חברת טאטה ההודית את המשפחתית אינדיגו, שאותה היא הגדירה "מכונית ייצוא עולמית". בינתיים הייצוא לעולם מתמקד במדינות כמו גאנה ופקיסטן, אבל לחברה עדיין יש תוכניות, לפחות הצהרתית, להעביר את המכונית גם במסלול התובעני של תקינת יורו-4. אולי כהכנה לפריצת הדרך עברה המכונית במהלך ספטמבר מתיחת פנים יסודית, שכוללת שדרוג בטיחותי, התקנה של חרטום מודרני עם פנסי חזית מתוחכמים למראה, פגושים חדשים, עיצוב חדש ומפוסל של החלק האחורי, ועוד. המכונית, שגדולה במעט מהסוזוקי ליאנה, ניצבת על מתלים מודרניים ומצוידת במנוע בנזין בהספק 80 כוחות סוס ובטורבו דיזל בהספק 70 כוחות סוס. יש לה גם גרסת סטיישן, ואפילו גרסת "פנאי" מוגבהת. על-פי מחירה ביחס לדגמים אחרים במזרח אסיה, היא עשויה לעלות בישראל בסביבות 80 אלף שקלים.

פיאט לינאה: משפחתית בגודל מלא

לפיאט יש ניסיון ארוך בייצור של מכוניות זולות במדינות מתפתחות ובשיווקן, וחלק מהמכוניות הללו אף הגיעו אלינו במהלך השנים מברזיל ומטורקיה. אבל המשפחתית החדשה "לינאה", שנחשפה בבכורה עולמית בטורקיה ואף תיוצר בה, מסמלת עלייה בדרגה. לא עוד מכוניות סופר-מיני עם תא מטען נפרד מאחור, אלא משפחתית אמיתית בגודל מלא, שמבוססת על מכללים מודרניים ועל פלטפורמה אירופית. המכונית שעוצבה באיטליה היא באורך 4.56 מטרים וברוחב 1.73 מטרים, והיא ניצבת על בסיס גלגלים מכובד באורך 2.6 מטרים. יש לה תא מטען בנפח 500 ליטרים, שמשתלב היטב בעיצוב הכולל ולא נראה כמו "הדבקה", וחרטום שמזכיר במידה רבה את הגראנד פונטו. תא הנוסעים פונקציונלי, אם כי בדגמים הזולים ביותר האבזור יהיה בסיסי. באגף המנועים תוצע המכונית עם מנועי הבנזין והדיזל המוכרים, ופיאט הודיעה כבר בעת ההשקה כי המכונית תוצע עם תיבת הילוכים אוטומטית. תחילת הייצור מתוכננת למחצית השנייה של השנה הבאה.

דאצ'יה לוגאן MCV: תחליף למאזדה 5

המיני-ואנים הקומפקטיים היו להיט גדול בשוק הליסינג בשנתיים האחרונות, והם הובלו על-ידי דגם המאזדה 5, שמכר למעלה מ-2,000 יחידות בשנה. אופציה זולה יותר היא הדאצ'יה לוגאן MCV החדשה מבית רנו, שצפויה לנחות אצלנו בשנה הבאה. יש לה חלל פנימי ענק, שיכול להכיל שבעה נוסעים בשלוש שורות מושבים, כאשר גם השורה השלישית אמורה לאכלס מבוגרים בגובה עד 1.9 מטרים. עם שבעה נוסעים יש לה נפח מטען של 200 ליטרים, וזה צומח עד 700 ליטרים במצב של חמישה מושבים, ולא פחות מ-2,350 ליטרים כאשר שתי השורות האחרונות מקופלות. המנועים, שמעניינים אותנו, הם 1.6 ליטרים בנזין בהספק 105 כוחות סוס ו-1.5 ליטרים טורבו דיזל בהספק 70 כוחות סוס.

צ'רי A516: תפורה על השוק הישראלי

הבשורה הגדולה של צ'רי הסינית בתערוכת איסטנבול הייתה הודעה על שיתוף פעולה אסטרטגי בינה לבין פיאט העולמית. בשלב הראשון תרכוש פיאט אלפי מנועים ממפעל המנועים החדש והמתוחכם, שחנכה לאחרונה צ'רי בסין, אבל מקורות יודעי דבר מספרים שכחלק מההסכם פיאט גם תסייע לצ'רי לקדם את חדירתה לאירופה באמצעות הסכמי שיווק עם סוכניה. אם אכן כך יקרה, הדבר עשוי לקדם משמעותית את מועד ההשקה האירופית (והישראלית) של המשפחתית החדשה צ'רי A516, שנראית כאילו נתפרה בעבור שוק המשפחתיות הישראלי. אורכה של המכונית שעוצבה באיטליה הוא 4.55 מטרים, רוחבה 1.75 מטרים, והיא ניצבת על בסיס גלגלים באורך 2.6 מטרים. היא מוצעת כיום בסין ובמזרח אירופה עם מנועי בנזין מודרניים בנפח 1.6 ו-2 ליטרים ובקרוב יצטרף להיצע טורבו-דיזל 1.9 ליטרים. מבחר תיבות ההילוכים כולל גם תיבה רציפה (CVT) ותיבה אוטומטית.

אופל אסטרה סדאן: פופולרית בדרום אמריקה

גרסת הסדאן של האסטרה מיוצרת ונמכרת זה זמן בשוק הדרום האמריקני תחת השם "שברולט וקטרה". הגרסה האירופית, או ליתר דיוק המזרח אירופית, תיוצר בפולין ותשווק בעיקר במדינות מזרח אירופה ומרכזה, בטורקיה ובשווקים צפון אפריקניים. אולם היא עונה על התקינה האירופית העדכנית, ולפיכך עשויה בהחלט להגיע גם אליו. בכל הנוגע לממדים זוהי כמעט "משפחתית גדולה" מסגמנט D. המכונית נמתחת לאורך 4.61 מטרים ולרוחב 1.75 מטרים, וניצבת על רצפת גרסת הסטיישן של האסטרה. לפיכך היא נהנית מבסיס גלגלים מכובד באורך 2.7 מטרים. יש לה גם תא מטען בריא בנפח 500 ליטרים, ותא נוסעים מודרני ומתוחכם למראה. מבחר המנועים יכלול שני מנועי בנזין ושני מנועי דיזל בהספקים של 90 עד 140 כוחות-סוס. המחיר הבסיסי יהיה נמוך מאוד, אך כך גם האבזור.

יש גם יד שנייה

מלבד משפחתיות חדשות וזולות מחכים ל"פליטי הליסינג" בעלי התקציב המוגבל עוד שני מסלולי הגעה לרכב חדש. אפשרות אחת היא שחברות הליסינג ינסו לשמר את הלקוחות בעזרת מסלולי ליסינג ללקוחות פרטיים. הרעיון הוא חוזה לשירות תפעולי מלא, כמו במקרה של רכב מהעבודה, פרט לכך שבתום התקופה הלקוח יכול להשאיר את הרכב בידיו או להחזירו לחברה בתום שלוש-ארבע שנים כחלק מעסקת המשך שבה יקבל רכב ליסינג חדש לשלוש שנים נוספות. זוהי, בעיקרון, אופציה מימונית שדורשת לרוב תשלום מקדמה של כ-30% לפחות מערך הרכב. היא אינה מגלמת בתוכה הטבת מס סמויה כמו במקרה של שווי השימוש הנוכחי, ויקרה יותר בחישוב מהוון מרכישה במזומן. עם זאת, היא עשויה להיות צעד גישור אפקטיבי.

אפשרות אחרת שעשויה להיות פופולרית מאוד בקרב "החוזרים" היא רכישה של מכונית משומשת משלושת השנתונים האחרונים (2004 עד 2007), שמחירה נע בטווח של 70 עד 100 אלף שקלים. מי שהורגל למנעמים של מכונית בטיחותית ומודרנית מהדור החדש יתקשה מאוד "ללכת לאחור" ולרכוש מכונית ישנה יותר, מדור קודם או מלפני שני דורות, שאינה באחריות ושהוצאות התחזוקה שלה בלתי צפויות. גיר אוטומטי אחד שהולך בטרם עת, והכדאיות של רכב ליסינג מהעבודה עולה פלאים, אפילו במציאות של שווי שימוש כפול.

גם האופציה של "נסיגה" לרכב יד-שנייה בן שנה עד שלוש שנים אינה אוטומטית מנקודת מבטם של החוזרים. הדומיננטיות של ענף הליסינג וההשכרה, ברכישת מכוניות משפחתיות חדשות בשנים האחרונות, הפכה את הענף הזה למקור אספקה מרכזי של מכוניות משפחתיות "מבוקשות" מהשנתונים האחרונים. בשוק הפרטי מוצעות מעט מאוד מכוניות בגילאים האלה, ואלה נמכרות מפה לאוזן.

הבעיה היא שלא קל למכור מכוניות ליסינג משומשות לנהגי ליסינג לשעבר. אלה יודעים היטב, מניסיונם האישי או מניסיונם של חבריהם, לאיזה יחס זוכים רכבי הליסינג בחברות (טיולי שטח, דפיקות שאסי בטיפוס יומיומי על מדרכות, וכדומה), ועשויים לגלות חשדנות כלפי הסחורה המוצעת במגרשי המכר המוסדיים.

אפשרות שלישית היא ייבוא אישי של רכב יד שנייה. עד לאחרונה זו הייתה אופציה לא ריאלית, מכיוון שהמס על רכב מייבוא אישי נגזר אוטומטית ממחיר המחירון הרשמי של הרכב החדש. מכיוון שישראל מקבלת באופן מסורתי מחירים נמוכים מאוד, הרווח בייבוא האישי היה זניח, אם בכלל. החל ב-1 בינואר ישתנו הדברים, והמכס על רכב חדש יחושב על-פי ערך הקנייה בפועל - בכפוף להצגת החשבונית. הדבר מאפשר לציידי מציאות למצוא מכוניות כמעט חדשות במחירי רצפה, וכאלה יש בשפע ברחבי אירופה וארצות הברית, ולמצות את מלוא הרווח הגלום בייבוא האישי.