המיני החדשה של שברולט רוצה להרגיש גדולה

הרחובות הקשוחים של דאון טאון לוס אנג'לס אינם מקום למכונית קטנה. כי למכוניות קטנות אין זכות קיום ברחובות האלה. הן לא קיימות כאן גם אם תחפש. בעיר התחתית של לוס אנג'לס ה־SUV, רכב הכביש־שטח הגדול, הוא המלך. בדרך כלל עם ערכת הגבהה שהופכת את מפלצות הכביש האלה, ממשפחת הקאדילק אקלייד, למפלצתיות אפילו יותר.
העיר התחתית של לוס אנג'לס לא נעימה במיוחד בכל מקרה, גם אם יש לך שברולט ספארק וגם אם יש לך קאדילק ענקית. הוליווד זה ממש לא כאן. אין עצי דקל, אין כוכבי קולנוע. יש קבצנים, זיהום אוויר ומסעדות שמוכרות המבורגר נורא בארבעה דולרים וקפה נורא בדולר. לוס אנג'לס מכורה למכוניות. כי אי אפשר להתקיים בעיר שדורשת ארבע שעות נסיעה מקצה לקצה ואין בה תחבורה ציבורית מוצלחת בלי שתהיה לך מכונית.
שברולט ספארק החדשה עושה כמיטב יכולתה לחצות את לוס אנג'לס. הדור הקודם של הספארק עוצב על ידי צוות קוריאני וניסה להתמקם בשוק הרכב הישראלי וגם העולמי אי שם מעל סוזוקי אלטו וגם אי שם מתחת למכוניות סופר־מיני. אלא שהניסיון הקודם, ולמעשה הראשון, של שברולט לבנות מכונית מיני היה מוצלח באופן חלקי בלבד. הספארק הקודמת היתה גדושה בגימיקים, כמו לוח מחוונים דיגיטלי מוזר, שלא ממש התאימו לכל הנהגים. ותיבת ההילוכים היחידה היתה ידנית.
ספארק החדשה טובה יותר באופן מהותי. תא הנוסעים שלה כבר לא מנסה להתחכם. המעצבים הם עדיין קוריאנים, אבל כעת השלדה היא של אופל אדם, האחות הגרמנית של הספארק. בפועל מדובר גם בתא נוסעים מרווח הרבה יותר מזה של הספארק היוצאת. בין הנהג ובין הנוסע יש הרבה יותר מקום כעת; על תפעול מערכת המולטימדיה אחראי מסך מגע גדול ונוח לתפעול; תנוחת הישיבה נוחה, אך גבוהה באופן מוגזם; וגם איכות חומרי הגימור השתפרה. הפלסטיקה, יש לציין, עדיין דורשת הסתגלות. לא בגלל איכות החומרים, אלא בגלל הצביעה: בספארק במפרט האמריקאי חלק מלוח המחוונים צבוע בגוונים צבעוניים מוזרים, שספק אם יתאימו לכל לקוח ישראלי.
מנוע חזק יותר ספארק יוצאת מהמרכז של לוס אנג'לס ועושה את דרכה בכיוון שדרות סאנסט. לדור הקודם של הספארק לא היתה תיבת
הילוכים אוטומטית כלל. לדור החדש יש תיבה אוטומטית, אבל מדובר בתיבה מסוג CVT, כלומר תיבת הילוכים אוטומטית רציפה. התיבה עצמה מגיעה מניסאן. וטוב שיש תיבה אוטומטית רציפה, כי הפקקים איומים. ואיש לא טורח להתייחס לשברולט זעירה בצבע ירוק זוהר, כשלכולם יש מפלצות כביש שמשתרעות על חמישה מטרים ויותר.
לדור הקודם של הספארק היה מנוע קטן, בנפח של ליטר אחד, או של 1.2 ליטרים. בדור החדש הבינו אנשי שברולט שבסופו של דבר הגודל כן קובע, ושידכו לתיבת ההילוכים הרציפה מנוע גדול יותר, בנפח 1.4 ליטרים. כמה מילים על השילוב הזה: ראשית, הוא הרבה יותר טוב מזה של השברולט ספארק הקודמת. שנית, הוא עדיין לא מושלם. תיבת ההילוכים האוטומטית פועלת היטב, אך בזמן האצה הספארק מייצרת כמויות ניכרות של רעש, לפחות כשהחלונות פתוחים. שדרות סאנסט הופכות מהר מאוד לסאנסט סטריפ.
.. בנייני הכרום הענקיים של מרכז לוס אנג'לס כבר מזמן לא בתמונה. זו לוס אנגלס אחרת. איש לא בונה כאן לגובה. אין בשביל מה לבנות לגובה. החיים מחוץ למרכז לוס אנג'לס אטיים יותר, נעימים יותר. וספארק יכולה סוף סוף להאיץ, כדי לנסות ולעמוד בקצב המטורף של רכבי השטח והטנדרים, שמצוידים במנועים גדולים פי שלושה ממנה. עובדה חשובה: אפשר לקנות פה מפה, עם שמות של כוכבים ועם הכתובות לבתים שלהם. נסה לנסוע לבית של מל גיבסון. ולדפוק לו בדלת. אם הוא לא בבית, אפשר ללכת לבקר את טום קרוז. גם הוא בשכונה, והיא ממש מעבר לפינה. סאנסט סטריפ הופך לשדרות הוליווד, ושדרות הוליווד סלולות גרוע. כמו רוב הכבישים באזור לוס אנג'לס, בייחוד הכבישים המהירים. לספארק, למרבה המזל, זה לא ממש מפריע. המתלים שלה טובים הרבה יותר מאלה של הדור היוצא. עם זאת, כיאה למכונית שמיועדת ללקוחות אמריקאים, עבודת המתלים של הספארק עדיין אינה מתבצעת ברמה שנהוגה במתחרותיה ממוצא אירופי. זה לא כל כך נורא. ובכל מקרה, השיבושים חולפים מהר.
. צילום: LEE ANDERSON אם ממש מתאמצים, אפשר לחצות את כל שדרות הכוכבים בהליכה מהירה בכמה דקות. אולי לדרוך על כמה שמות של כוכבים בבטון. בספארק זה אפילו מהיר יותר: 20 שניות ואין יותר הוליווד. בבוורלי הילס כל הדשאים צהובים, קליפורניה עוברת בצורת. וכשיש בצורת בארצות הברית, החיסכון במים אינו יודע גבולות מעמדיים. לפני הספארק עומדת רולס רויס
. ישנה. מאחוריה מקלארן. זו מכונית־על בריטית. בישראל אין כאלה, אבל יש פרארי. באזור חיוג 90201 או שאתה עשיר או
שאתה מקסיקני בטנדר חבוט, שאחראי על תחזוקת הדשא של העשירים. אבל כשיש בצורת, הדשא מצהיב, ולמקסיקנים בטנדרים אין עבודה. אז הם מציעים מה שאפשר לכולם. סבלות. פירות למכירה. למי שיושב בשברולט ספארק אין מה להציע אם אתה נוהג במכונית קטנה בלוס אנג'לס, אין לך שום ערך. בטח שלא כלכלי, בעיר שמודדת הכל בכסף.
שוק שונה את המפתח של הספארק מחזירים על שפת הים. ליד סטארבקס קטן בכניסה לווניס. כאן הכל שונה. הכל רגוע. בווניס נהוג להסתובב במכנסיים קצרים ובכפכפים. לפעמים בחולצה פתוחה, לפעמים עם גלשן, לפעמים בלי גלשן וגם בלי חולצה. ספארק החדשה היא מכונית טובה באופן מהותי מקודמתה. אבל זו לא בדיוק חוכמה. כי ספארק הקודמת היתה מכונית מיני ידנית. ספארק החדשה היא מכונית שהיא כבר הרבה יותר סופר־מיני ממיני. יש לה תיבת הילוכים אוטומטית ראויה, היא מאובזרת בנדיבות. ואיכות הגימור שלה טובה יותר. אפשר להמר שלנוכח הצמיחה באיכויות ובממדים, וכנראה גם במיצוב, ספארק החדשה תתמודד על פלח שוק שונה בהצלחה.