כשאת מזמינה אותו הביתה, למה את מתכוונת?
הרווקה שלנו יצאה עם בחור שהגיע לבוש שלוש פעמים באותו ג'ינס, גרם לה לשלם על הסטייק שלו וחשב (בטעות) שקיבל הזמנה לחדר השינה כבר בדייט הראשון. הדייט הגרוע שלי
סטריפ
יש דברים שאת לומדת אחרי שלוש שנים בתל אביב, דברים שבדיעבד נראים מאוד בסייסים, כי בסופו של דבר את לומדת אותם מהר מאוד. אבל פעם, זה בכלל לא היה זה ברור. הייתי באמת תמימה. ולמדתי את הלקח שלי.
אז אם נותרו כאן עוד תמימות, הדברים הבאים הם בשבילכן: (או לאותם גברים שפותחים את הריץ'-רץ' כבר בכניסה לבניין)
זה היה הדייט הראשון שלי מאז שעברתי לגור לבד. הייתי באירוע של חברים ומצאתי חן בעיני אחד החבר'ה. כמה ימים אחרי הוא התקשר וקבענו לצאת. זה כיף לצאת לדייט כשכבר פגשת את האדם קודם - כבר ראית איך הוא נראה והוא גם בדק אותך ואפשר לדלג לשלב הבא - כמעט כמו דייט שני.
ובכן, יצאנו לפאב. שתינו, הוא שוב שתה משקה של בנות, איזה קוקטייל לא מוכר- מה נסגר עם הגברים היום??? היה נחמד. צחקנו, דיברנו, באמת לא היתה שום סיבה לחשוב שמשהו עוד יכול להשתבש הערב. הדבר היחיד המוזר בו היה הגי'נס שהוא לבש. נו, תקראו לי בררנית, אבל מה לעשות שזה לא היה סתם ג'ינס שחור. מדובר ג'ינס שחור עם קרעים וטלאים, שזכרתי אותו מהמסיבה שבה נפגשנו בפעם הראשונה והוא הגיע לדייט שלנו לבוש באותו הג'ינס.
הוא שילם. ואני יצאתי בהצהרה שפעם הבאה עלי. שנינו חייכנו, זה נחמד לרצות להיפגש פעם נוספת. בסוף הערב טיילנו קצת בעיר, ושנינו רצינו להמשיך, אבל לא התחשק לנו עוד בר. כאן הגיעה התמימה שבי, שהתלהבה מהרעיון שהיא גרה לבד סופסוף (בלי ההורים) ובשיא הנונשלנטיות הצעתי לו לבוא אלי.
לא הבנתי את גודל הטעות.
הוא כמובן ישר הסכים. בזמן שעלינו לדירה (אני עליתי והוא ריחף/דילג כנראה), התפללתי משום מה ששותפה שלי תהיה ערה, כנראה שבכל זאת האינסטינקטים שלי הראו סמני מצוקה. השותפה שלי ישנה. הבית היה חשוך. הדלקתי אורות, מזגתי שתיה והלכתי לשירותים.
ואז הגיע המ-א-ר-ב!
ברגע שיצאתי מהשירותים נתקלתי בפרצוף שלו מולי. היד שלו על המשקוף של השירותים והגוף שלו חוסם את כל הכניסה. הייתי כל כך המומה שהצלחתי לעצור אותו רק אחרי שהוא כבר משך אותי לחדר השינה, ולהסביר לו שהיתה פה כנראה אי הבנה.
אי הבנה זו מילה עדינה, יחסית לעובדה שהוא היה כל כך מופתע מזה שאני לא מעוניינת עדיין להחליף איתו מיצים, בזמן שהראש שלו כבר היה במקום אחר, שלא נדבר על היד שלו...
אבל, גלי רז, לא עורפת ראשים, ואחרי שהסוגיה הזו הובהרה (לפחות כך חשבתי), יצאנו לדייט שני: אני, הבחור והג'ינס השחור המוזר. ישבנו במסעדה הפעם, שתיתי כוס יין אחת. הבחור שתה שתי בירות (מהסוג היקר) ונשנש לו איזה סטייק, וזכר את ההבטחה שלי לשלם.
כנראה שהוא חשב שהבעת הפנים המופתעת שלי היא חלק ממני כבר, כי הוא ממש לא התעקש לשלם! התענוג עלה לי 150 ש"ח וטראומה זמנית כל פעם שיצאתי מהשירותים בדירה.
מיותר לציין שלא עניתי יותר לטלפונים של הג'ינס השחור.
נכון שהייתי תמימה, וחברות שלי עד היום צוחקות עלי "יאללה צאי לדייט, מה כבר יקרה? מקסימום יצא לו מזה סטייק". אבל גם היום, למרות הכל, אני חושבת שאחת הדרכים הכי נעימות להכיר מישהו באמת זה לשבת על כוס קפה או יין בדירה בלי מבטים מסביב, בלי גירויים, בלי אורות מעומעמים ומוזיקה צווחנית, זה הרבה יותר אינטימי ואמיתי. וממש לא חייב להגיע למיטה!
אבל... למדתי את חוקי העיר הקשוחים.
לינקים
הרווקה לא מדברת אליכם? נסו את גרסת הגברים <<כאן>>
וגם: בן שמעוני יצא לדייט קטלני שנגמר בדם
בפרקים הקודמים של "הדייט הגרוע שלי":
פרק 3: אחרי אינספור דייטים כושלים הרווקה הגיעה למסקנה חד משמעית: לא יוצאים עם גבר שלא משלם בדייט ראשון
פרק 2: מראש ידעתי שזה לא ילך בינינו, אבל יצאתי בכל זאת לדייט שרק הלך והדרדר
בחזרה לערוץ לאופנה ולייף סטייל>>